אורקל מתכננת לפטר רבבות: האם ה-AI היא רק התירוץ?

ענקית הטק האמריקנית מתכננת לקצץ עשרות אלפי משרות, לטענתה בניסיון לממן תשתיות מתקדמות, אך במקביל גוברת הביקורת על התנהלותו של היו"ר והמייסד לארי אליסון, המקצה מיליארדים לעסקאות פרטיות

מתכוננת לפיטורי רבבו מעובדיה בעולם. אורקל.

בסוף השבוע התבשרו עובדי חברת התוכנה ומחשוב הענן האמריקנית אורקל (Oracle) על מהלך דרמטי וחסר תקדים שצפוי לטלטל את החברה, במסגרתו היא נערכת לגל פיטורים רחב היקף שיכול לכלול בין 20 ל-30 אלף מעובדיה ברחבי העולם. על פי ההערכות המעודכנות בתעשייה, המהלך הזה מהווה למעשה קיצוץ כואב ומשמעותי ביותר של בין 12 ל-18 אחוזים מכוח האדם הגלובלי של תאגיד הענק, שעמד נכון לחודש מאי האחרון על כ-162,000 עובדים.

הידיעות הראשוניות על המהלך המתוכנן והקיצוץ המסיבי הגיעו מתוך דיווחים של סוכנות הידיעות בלומברג וממגזין הטכנולוגיה CIO, אשר נסמך בפרסומיו על דו"ח מחקר מפורט של בנק ההשקעות TD Cowen, ודיווחנו עליהן כבר בתחילת פברואר.

הצעד חסר התקדים הזה, שצפוי להשפיע כמעט על כל חטיבות הארגון, מגיע בתקופה קריטית שבה החברה נאבקת להתמודד עם אתגרים פיננסיים אדירים, ובעיקר עם מצוקת מזומנים מחריפה. לטענתה הרשמית של אורקל, הצורך הדחוף בקיצוץ כוח האדם נובע ישירות ממאמציה הכבירים להתרחב בתחום של הקמת חוות שרתים, המיועדות ספציפית עבור תשתיות בינה מלאכותית. מדובר במגזר תחרותי ורווי במיוחד, שבו החברה שואפת ליישר קו אל מול ענקיות טכנולוגיה מובילות אחרות, כדוגמת אמזון ומיקרוסופט, השולטות בשוק מחשוב הענן.

הימור הענק של "סטארגייט" ומחנק המזומנים

בליבת האסטרטגיה החדשה והשאפתנית של החברה עומדת שותפות יוצאת דופן, בהיקף דמיוני של 300 מיליארד דולר, שכוננה אורקל עם מפתחת המודלים השפתיים הפופולרית OpenAI. שיתוף הפעולה הזה מתמקד בפרויקט תשתית עצום המכונה "סטארגייט", שהוכרז מיד עם תחילת כהונת הנשיא דונלד טראמפ. הפרויקט נועד לספק את כוח המחשוב העצום הנדרש עבור פיתוח פתרונות טכנולוגיים עתידיים. הקמת התשתיות הללו דורשת הזרמת משאבים אדירים ללא הרף, וכפי שמעריך בנק ההשקעות שחיבר את הדו"ח, הפרויקט ידרוש הוצאות הון עצומות של לפחות 156 מיליארד דולר ורכישה מסיבית של כשלושה מיליון מעבדים גרפיים מתקדמים.

לפני שנה בדיוק, לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, ניסה להציג תמונה אופטימית כשאמר כי החברה אמנם עדיין לא חתמה על החוזה הראשון במסגרת פרויקט סטארגייט, אך הוא צפה שהחוזה ייחתם "בקרוב", ושההשקעות האלה יוסיפו תוספת משמעותית להכנסות החברה בשנה הכספית הבאה. כיום אנו יודעים כי עסקת הענק אכן יצאה לדרך, אולם הניסיון לעמוד בהתחייבויותיה יצר עבור החברה מציאות פיננסית סבוכה – בכדי לממן את החזון השאפתני הזה, תאגיד התוכנה הוותיק נאלץ לגייס חוב ולקחת הלוואות בהיקפים חריגים ביותר. נכון להיום עד כדי כך מצבה של אורקל מסובך, שהחוב הכולל של החברה כבר חצה את רף ה-100 מיליארד דולר.

אנליסטים: החברה תישאר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי שנים

בעקבות ההוצאות האדירות הנדרשות לפיתוח תחום הבינה המלאכותית, אנליסטים בכירים בוול סטריט מעריכים כי החברה תיוותר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי למשך מספר שנים. למעשה, ההשקעות הללו כלל לא צפויות להניב רווחים או תשואות משמעותיות למשקיעים לפחות עד שנת 2030.

במקביל להחלטה על קיצוץ בכוח האדם, דווח כי החברה הקפיאה הליכי גיוס של עובדים חדשים והיא אף דורשת כעת מלקוחות טריים לשלם עד כ-40 אחוזים מערך החוזים החדשים שלהם מראש, בניסיון נואש להקל על הלחץ התזרימי הכבד שבו היא שרויה.

כפי שציין בלומברג בדיווחיו, הקיצוצים יכוונו בחלקם כלפי משרות ותפקידים שהחברה מעריכה כי יהפכו לפחות נחוצים בעקבות התפתחות ה-AI. עם זאת, מומחים רבים טוענים כי המטרה המרכזית והאמיתית של המהלך היא פשוט לפנות הון באופן מיידי. 

דו"ח המחקר המסקר את המשבר העריך כי הפיטורים הללו, אכזריים ככל שיהיו, יוכלו בסופו של דבר לפנות עבור החברה בין 8 ל-10 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי שיתועל להמשך הבנייה.

הלחץ הכלכלי על התאגיד מחריף משמעותית גם לנוכח תגובת המערכת הפיננסית והבנקאית למהלכיו האחרונים. בנקים רבים בארה"ב החלו לסגת בהדרגה מהענקת קווי אשראי ומימון לפרויקטים השונים של החברה בתחום חוות השרתים, בשל החשש ההולך וגובר מיכולתה להחזיר את החובות הכבדים שהיא צוברת. כפי שצוין בדו"ח המדובר, התשואות שדורשים המלווים הוכפלו הלכה למעשה מאז חודש ספטמבר האחרון, ונטען בו במפורש כי "משקיעי הון וחוב כאחד העלו שאלות בנוגע ליכולתה של אורקל לממן את הבנייה הזו". חוסר האמון הזה מצד מוסדות פיננסיים מסורתיים מטיל צל כבד על היתכנות החזון ארוך הטווח של ההנהלה הבכירה.

מה עושה אליסון ולמען מי?

על רקע המצב הכלכלי העגום וגל הפיטורים המאיים, התעוררה ביקורת ציבורית ותקשורתית חריפה ונוקבת ביותר כלפי הנהלת החברה, ובראשה לאליסון. זעמם של המבקרים מופנה בראש ובראשונה לעניין חוסר הפרופורציה המשווע שבין הקרבת עשרות אלפי העובדים לבין ההתנהלות הכלכלית הפזרנית בצמרת.

מניית החברה צללה בשיעור חד של כ-54 אחוזים מאז הגיעה לשיאה בחודש ספטמבר האחרון, נתון הממחיש היטב את הפאניקה וחששות המשקיעים מהאסטרטגיה הנוכחית. אך באופן אירוני ומקומם, בדיוק בזמן שהחברה מתכננת לפטר אלפי משפחות ולהנפיק חוב ומניות בהיקף של 50 מיליארד דולר רק כדי לשרוד את המרוץ הטכנולוגי, אליסון עצמו מקצה סכומי עתק ממקורותיו הפרטיים והעסקיים לטובת פרויקטים משפחתיים הרפתקניים. על פי דיווחים שפורסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, היו"ר העשיר מתחייב לגבות בסכום אדיר של עד 40 מיליארד דולר את ניסיון הרכישה של ענקית המדיה הידועה וורנר ברדרס דיסקברי על ידי בנו.

גורמים המבקרים את החברה, לרבות גולשים ועובדים מתוסכלים, טוענים בתוקף כי האנשים המאבדים את פרנסתם מממנים בפועל הימורים טכנולוגיים מסוכנים במיוחד שהם לעולם לא יזכו ליהנות מפירותיהם. הביקורת גורסת כי התאגיד משתמש בנרטיב של התפתחות הבינה המלאכותית כמעין מסך עשן או תירוץ נוח שנועד להצדיק את צמצום מצבת כוח האדם העצומה שלו, ושבמציאות, הכסף שנחסך ממשכורותיהם של העובדים מוזרם באגרסיביות לפיתוח עתידי ערטילאי שאולי יתממש ואולי לא יישא פרי לעולם. רבים מציינים שאם ההימור הגדול של אליסון יצליח, הוא וההנהלה רק יתעשרו יותר, אך אם ייכשל, העובדים המסורים שכבר נשלחו לביתם לבלי שוב ממילא לא יוכלו לקבל את משרותיהם בחזרה או להיבנות מהכישלון. זוהי, בעיני מבקרים רבים, דוגמה מובהקת וכואבת למצב שבו חזון טכנולוגי גרנדיוזי דורש מחיר אנושי כבד ובלתי נסלח, תוך העלאת תהיות מוסריות קשות באשר לאחריות התאגידית כלפי האנשים שבנו והחזיקו את החברה על כתפיהם לאורך השנים הארוכות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים