ההיבטים הירוקים של הענן – חשיבה סביבתית היא כבר לא nice to have

העולם עובר לשפה של ענן ו-AI. ההתייעלות העסקית שבבסיס השיח הזה, כבר די ברורה. אבל לצד ההיבטים העסקיים של חיסכון בעלויות, מתרחב השיח לתחומי ה"קיימות בענן" – צמצום הבזבוז והתייעלות אנרגטית. בימים אלה, בהם התקיימה ועידת האקלים של האו"ם, בואכה היום הבינלאומי לאנרגיה ירוקה, המצוין בינואר, חשוב להסתכל רגע על מה קורה אצלנו ולגעת בחיבור החשוב הזה שבין קדמה טכנולוגית לקיימות. בישראל, מדובר בשיח שעדיין פחות נפוץ. גופים עסקיים בשוק המקומי פחות ערניים להשפעת השימושים המחשוביים שלהם על הסביבה. אבל בקרוב, צפוי חוסר המודעות הזה לייצר פגיעה ממשית בכיס.

"בגרטנר צופים כי עד שנת 2027 יגדירו 70% מהארגונים שיאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) "קיימות" כקריטריון מרכזי לבחירת שירותי GenAI בענן הציבורי"

ספקי הענן הגדולים מספקים שירותים טכנולוגיים בהיקפים אדירים ללקוחות מסביב לגלובוס. הם משקיעים סכומי עתק בשיפור היעילות האנרגטית של מתקני המחשוב שלהם, במטרה לצמצם השפעה סביבתית שלילית ולחסוך עלויות. האתרים של ספקי הענן פועלים ביעילות אנרגטית גבוהה משמעותית מאתרים מסורתיים, לעיתים ביחס של 40% ויותר. על כך יש להוסיף את האימוץ המואץ של טכנולוגיות מתקדמות כמו AI ו-Big Data, שהן צרכניות אנרגיה 'כבדות'. ההערכה היא כי עד 2030 יושקעו במרכזי נתונים ברחבי העולם יותר משלושה טריליון דולר, וכי עד לשנת 2030 תגדל צריכת האנרגיה של דאטה סנטרים בארה"ב פי שלושה.

בגלל הקשר ההדוק הזה בין צריכה מוגברת של טכנולוגיה לבין התייעלות אנרגטית, כבר היום משלבים ארגונים רבים "חשיבה ירוקה" באסטרטגיה העסקית שלהם. לראיה, יותר מ-70% מהארגונים כבר הטמיעו תוכניות למניעת זיהום סביבתי ולמעקב אחר טביעת הרגל הפחמנית שלהם. ספקי הענן אף מציעים כלים כמו: AWS Carbon Footprint Tool, Azure Emission Impact Dashboard ו-GCP Carbon Footprint Dashboard – שהופכים את מדידת הזיהום לנגישה. בגרטנר צופים כי המגמה הזאת רק תתחזק, וכי עד שנת 2027 יגדירו 70% מהארגונים שיאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) "קיימות" כקריטריון מרכזי לבחירת שירותי GenAI בענן הציבורי. הנושא צפוי להפוך משמעותי עוד יותר לקראת סוף העשור, והמשוואה הזו תצא מגבולות ה"כדאיות" או ה"מודעות" ותהפוך להכרח של ממש. מה זה אומר? שננו את הביטוי – Carbon Pricing.

תמחור לפי צריכת האנרגיה

השפעות צריכת החשמל המוגברת צפויות להיות כה מהותיות, שעד שנת 2029, לפי גרטנר, נראה יותר ויותר ספקים המכניסים מודלים דינאמיים של תמחור, בהתאם לצריכת האנרגיה של הלקוחות ולרמת היעילות האנרגטית שלהם. הכנסתם של מודלים אלה תחייב ארגונים לקחת שליטה על צריכת האנרגיה שלהם כדי להימנע מ"קנסות" על חוסר יעילות. כתוצאה, אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו את השיח שעובר יותר ויותר מעולמות כלכלת הענן או ה-FinOps למחוזות ה-GreenOps – שילוב בין כלכלת ענן לקיימות סביבתית. השילוב הזה מייצר הסתכלות הוליסטית, שמטרתה למדוד, לצמצם בזבוז ולייצר יעילות רוחבית, ביחס לשימושים טכנולוגיים.

כל זה קורה בעולם שבו ההתמודדויות העסקיות כרוכות בשינויי אקלים, בתנודות במחירי האנרגיה, בהשפעות גיאופוליטיות ובלחצים רגולטוריים. ואיך השוק מאפשר לנו להצליח בזה? כאמור, דרך הכיס, ודרך ההגעה אל המסקנה הבלתי נמנעת: שאימוץ מושכל של חשיבה ירוקה בשימושי המחשוב יהפוך בשנים הבאות למדד להישרדות עסקית.

הכותבת היא סמנכ"לית בכירה וראשת חטיבת הדאטה בקבוצת יעל.