שנת ה-טק הראשונה של טראמפ: מקיצוצי DOGE עד להתעצמות ב-AI

שנתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן הדגימה רעידת אדמה טכנולוגית ומנהלית – שנה שבה הקו המפריד בין עמק הסיליקון לבירה היטשטש לחלוטין. עם כניסתו לתפקיד, הוביל טראמפ מהלך אגרסיבי של "בנייה מחדש" המבוסס על התייעלות עסקית, דה-רגולציה ומאבק אידיאולוגי על אופיה של הבינה המלאכותית והשליטה העולמית בטכנולוגיה החדשנית והעוצמתית.

ה"רומן" היה קצרצר. הנשיא דונלד טראמפ וראש מחלקת הייעול, ה-DOGE, שמינה בממשלו, אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X

ה-DOGE: כשבעל הון מקצץ בהוצאות

הסמל הבולט ביותר לגישה זו היה הקמת המחלקה ליעילות ממשלתית, ה-DOGE (ר"ת Department of Government Efficiency), בהובלת אילון מאסק, שהפך למאוד מקורב אל טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שלו. היוזמה נועדה לקצץ בבירוקרטיה הפדרלית, אך בפועל הפכה למכשיר לפיטורי המונים ושינוי מבני עמוק. תחת הנהגתו של מאסק (עד עזיבתו במאי), DOGE פעלה במהירות מסחררת ודרשה מעובדי ממשל לעבוד 120 שעות בשבוע ללא עבודה מרחוק.

הגישה כללה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי "בזבוז", כולל שימוש במודלי AI לסריקה וסיווג מיילים של עובדים – מהלך שעורר חששות כבדים לפרטיות.

במהלך השנה פוטרו כ-300,000 עובדים פדרליים, כולל מדענים בסוכנויות קריטיות כמו נאס"א, NOAA והמכונים הלאומיים לבריאות (NIH), מה שהוביל לטענות על "בריחת מוחות" מסיבית. טראמפ ומאסק מצידם הציגו פעולה זאת כהכרחית להצלת הכלכלה, אך לאורך הדרך נשמעה ביקורת על כאוס וטעויות בחישובי החיסכון; כך למשל, המחלקה דיווחה על חיסכון של 8 מיליארד דולר מביטול חוזה ששוויו האמיתי היה בכלל 8 מיליון דולר בלבד. בסוף השנה המחלקה פורקה והוטמעה במשרדי הממשלה, ולא ברור מה השיגה, או במה פגעה, באמת.

במקביל, הושק "כוח הטכנולוגיה של ארה"ב" (US Tech Force). לאחר פיטורי עובדים ותיקים, הממשל גייס כ-1,000 טכנולוגים צעירים מהמגזר הפרטי, בשיתוף פעולה עם ענקיות כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, במטרה לבצע מודרניזציה במערכות. המהלך נתפש כניסיון להחדיר את תרבות עמק הסיליקון אל הממסד, אך ספג ביקורת על אובדן ידע מוסדי.

בסוף 2025, ארה"ב נראית כמדינה הנחושה לנצח במרוץ החימוש הטכנולוגי בכל מחיר, תוך ויתור על מנגנוני פיקוח מסורתיים לטובת מהירות ויעילות. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדה-רגולציה המסיבית תוביל לחדשנות חסרת תקדים, או שמא היעדר הבלמים יצור בועות טכנולוגיות וסיכונים חברתיים שיחייבו תיקון בעתיד

ככלל, מערכת היחסים בין עמק הסיליקון לחדר הסגלגל מעולם לא הייתה הדוקה יותר. כבר בימים שלאחר הבחירות, בכירי התעשייה כמו בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, הגיעו למפגשי תכנון באחוזת מאר-א-לאגו. ההתגייסות נמשכה בטקס ההשבעה, שבו בלטה נוכחותם של אילי הטכנולוגיה, ונאומים על חזון החלל והמאדים תפסו את קדמת הבמה.

מנכ"לי ענקיות הטק בעצמם התקרבו מאוד לטראמפ בקמפיין הבחירות שלו, והמשיכו לשמור על יחסים קרובים איתו גם לאחר שנכנס לבית הלבן – מה שהיטיב מאוד עם העסקים שלהם. ג'נסן הואנג, מארק צוקרברג, סונדר פיצ'אי, טים קוק ואחרים השתתפו בטקס ההשבעה של טראמפ (לאחר שהחברות שהם מנהלים תרמו לו כספים) והצטרפו למסעות שלו במקומות שונים בעולם, למשל במדינות המפרץ ובבריטניה, כדי לעשות עסקים.

בכירי הטק פגשו אותו לסעודה ודברי חנופה בבית הלבן. דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. צילום: דוברות הבית הלבן

ארה"ב – מעצמת AI בהתהוות

טראמפ הוביל בשנה החולפת גם שינוי דרמטי במדיניות ה-AI של ארה"ב. הוא ביטל את צו ה-AI שהנפיק קודמו ביידן והחליפו בצו חדש (14179) להסרת חסמים וקידום מנהיגות אמריקנית. 

הממשל קידם בנייה מואצת של תשתיות, כולל הקלות להקמת דאטה סנטרים וחוות שרתים.

ענקיות הטכנולוגיה הגיבו בהתאם: אמזון הודיעה על השקעה של 50 מיליארד דולר בתשתיות ענן ו-AI עבור הממשל הפדרלי. מאט גרמן, מנכ"ל זרוע הענן של החברה, AWS, ציין כי ההשקעה תשנה את האופן שבו סוכנויות פדרליות ממנפות מחשוב-על.

ההתחייבות הזו של אמזון הייתה חלק ממרוץ חימוש כולל, שבו גוגל, מיקרוסופט ומטא הזרימו יחדיו כ-287 מיליארד דולר לתשתיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, לצד התחייבות של אנבידיה להשקיע חצי טריליון דולר בפיתוח בארבע השנים הבאות, זאת בלחץ הנשיא.

גולת הכותרת בסוגיית ה-AI הייתה "פרויקט סטארגייט" (Stargate) – מיזם בהיקף 500 מיליארד דולר של OpenAI, אורקל וסופטבנק להקמת תשתית AI עצומה בארה"ב, שהשתלב בחזון העליונות מול סין. המדיניות החדשה הדגישה גם את הצורך במערכות AI "חופשיות מהטיה אידיאולוגית", תוך חיסול יוזמות גיוון והכלה (DEI) שכיכבו בעבר במיוחד בחברות הטק.

כעת, עם תחילת 2026, נשמעו הערכות של בכירים בתעשייה שהמהלך בחזית ה-AI הצליח, אבל עדיין לא הושלם. כך למשל, דמיס הסביס, מנכ"ל ומייסד DeepMind שבבעלות גוגל, טען כי הפער הטכנולוגי בין ארה"ב לסין כבר הצטמצם ל"חודשים ספורים" בלבד בשנה החולפת.

חזית הסייבר: עוברים להתקפה

במישור הגנת הסייבר, הממשל שינה דוקטרינה ואימץ גישה אגרסיבית הרבה יותר. דיווחים הצביעו על כך שהבית הלבן מתכנן לגייס חברות סייבר פרטיות לצורך ביצוע "פעולות סייבר התקפיות" – מהלך המסמן שינוי חד מהמדיניות המרסנת של העבר.

טראמפ חתם השנה על צו נשיאותי לחיזוק הגנת הסייבר הלאומית מפני איומים זרים, והורה על הקמת "מרכז שיתוף וניתוח מידע מבוסס בינה מלאכותית" (AI-ISAC) בהובלת המשרד לביטחון המולדת, שנועד לשתף מודיעין על איומים בזמן אמת עם המגזר הפרטי. זאת, על רקע התקפות מתמשכות מצד קבוצות האקרים המזוהות עם סין (למשל קבוצת טייפון מלח), וכן עם רוסיה ואיראן, שניסו לחדור למערכות הממשל.

נמכרה לקונסורציום שרובו אמריקני. טיקטוק ארה"ב. צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

מכסים ונשק אסטרטגי וטיקטוק שעוברת לידיים מערביות

בתחום הסחר הפך טראמפ את המכסים לנשק מרכזי. הוא הטיל מכס גורף של 10% על יבוא מרוב העולם (למעט קנדה ומקסיקו) ונקט ביד קשה בנושא בעיקר מול סין, אם כי האיום להעלאת המכסים שלה ל-125% הוקפא זמנית לבסוף.

בעולם הטכנולוגיה, איום המכס של 100% על שבבים תורגם ל-25% על דגמים מתקדמים כמו ה-H200 של אנבידיה וה-MI325X של AMD. המכסים נועדו לכפות העברת ייצור לארה"ב, ואכן הובילו להסכם עם טייוואן להשקעה של 250 מיליארד דולר בייצור שבבים בארה"ב בתמורה להקלות. בנוסף הוטלו מכסים על חומרי גלם ופאנלים סולאריים, והנשיא חתם על מזכר להאצת פיתוח רשתות דור 6 (6G) לצרכי ביטחון לאומי.

סאגת טיקטוק, שנמשכה שנים, רשמה השנה תפנית היסטורית המהווה סגירת מעגל עבור הנשיא. עוד בקדנציה הראשונה שלו הכריז טראמפ מלחמה על חברת האם הסינית של הפלטפורמה – בייטדאנס. טראמפ נלחם בחברה בטענה כי האפליקציה הפופולרית שלה מהווה סיכון ממשי לביטחון הלאומי – נרטיב שנראה היה כי דעך לאחרונה, במיוחד לאור העובדה שטראמפ עצמו הפך לפעיל ברשת החברתית הפופולרית במהלך השנה החולפת. אך למרות זאת, המאמצים להפקעת השליטה הסינית בשירות המצליח לא פסקו, והלחץ הנשיאותי הכבד הוביל לבסוף לחתימה על הסכם דרמטי להעברת רוב הפעילות של טיקטוק בארה"ב לידיים מערביות. במסגרת העסקה למניעת חסימת האפליקציה, נמכרה השליטה לקונסורציום משקיעים הכוללת את ענקית הטכנולוגיה אורקל, קרן סילבר לייק וקרן MGX, כאשר בייטדאנס נותרה עם החזקת מיעוט של 19.9% בלבד בזרוע של הפלטפורמה. המהלך, שהעביר את האחריות על אבטחת האלגוריתם והמידע לידי אורקל של לארי אליסון, ידידו של הנשיא, סימן ניצחון לטראמפ בהוצאת מוקד כוח עצום מידי סין והשארתו תחת פיקוח אמריקני הדוק.

כדאי לציין גם שהקשרים הכלכליים בין ממשל טראמפ למדינות המפרץ שגשגו השנה ובאו לידי ביטוי מובהק בזירה הטכנולוגית, ובפרט בעסקת הענק של טיקטוק. הפתרון שנמצא להשארת האפליקציה בארה"ב כלל לא רק את אורקל האמריקנית, אלא גם את קרן ההשקעות MGX מאבו-דאבי כשותפה בכירה בקונסורציום הרוכשים. שילוב זה של הון מפרצי בתשתיות קריטיות של המערב, תחת ברכתו של הנשיא, מסמן את המשך הידוק היחסים העסקיים בין וושינגטון למפרציות כחלק מהאסטרטגיה הטכנולוגית החדשה.

מפגין מדיניות פרו-קריפטו. ממשל טראמפ והנשיא עצמו. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT ו-Shutterstock (בהתאמה)

טראמפ אוהב קריפטו – גם בני משפחתו

תחום נוסף שזכה לחיבוק חם מהבית הלבן הוא הקריפטו. לאחר שנים של "קרירות רגולטורית" בסוגיה החמה, הממשל החדש בארה"ב שינה כיוון ב-180 מעלות.

ה-SEC הקימה "כוח משימה לקריפטו", שמטרתו ליצור בהירות רגולטורית, וביטל נהלים חשבונאיים שנחשבו למגבילים עבור הבנקים. במקביל מינה טראמפ את המשקיע דיוויד סאקס ל"צאר הקריפטו וה-AI" – תפקיד חדש שמרכז סמכויות נרחבות. המינוי עורר סערה לאחר תחקיר של הניו יורק טיימס שטען לניגודי עניינים חמורים בשל אחזקותיו הרבות של סאקס בחברות בתחום, טענות שסאקס והבית הלבן הכחישו בתוקף.

במקביל, חברת המדיה של הנשיא, שבה הוא מחזיק במרבית המניות, העמיקה את מעורבותה הישירה בשוק כשהודיעה על חלוקת מטבע קריפטו חדש לבעלי המניות בשיתוף זירת המסחר Crypto.com. מהלך זה מצטרף להנפקת ה-Meme Coin של טראמפ שביצעה החברה עם כניסת הנשיא לתפקידו בתחילת 2025 – מטבע שזכה להצלחה רגעית אך ערכו צנח מאז בכ-90%. הפעילות העסקית האינטנסיבית הזו עוררה ביקורת ציבורית על ניגוד עניינים, כאשר הנשיא מקדם דה-רגולציה אגרסיבית בתעשייה שבה עסקיו הפרטיים צפויים לגרוף רווחים של מיליוני דולרים.

אחד האירועים המביכים של השנה: מועל היד של אילון מאסק. החבר של טראמפ. צילום: לכידת מסך

הפאדיחות הגדולות

התקופה, כמובן, לא הייתה חפה ממבוכות. תקרית בולטת הייתה דליפת מידע רגיש מקבוצת סיגנל (Signal) שבה היו חברים שר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי; העיתונאי ג'פרי גולדברג צורף בטעות לקבוצה, ונחשף לתוכניות תקיפה מסווגות בתימן.

בנוסף, הברית בין טראמפ למאסק החלה לחרוק כבר בטקס ההשבעה, כשיזם הטק ביצע תנועה שנראתה כהצדעה במועל יד. היחסים התערערו סופית ביוני סביב מחלוקת על חקיקה (Big Beautiful Bill), מה שהוביל לעזיבתו של מאסק את וושינגטון ולסגירה מוקדמת של ה-DOGE.

בנוסף ובאופן די מדהים – מאז ש-טראמפ פיטר באפריל את הגנרל טימוטי יו, ה-NSA ו-סייברקום, שני גופי הביטחון החיוניים פועלים תחת ממלאי מקום בלי מנהיג שיוביל אותם כראוי.

בסוף 2025, ארה"ב נראית כמדינה הנחושה לנצח במרוץ החימוש הטכנולוגי בכל מחיר, תוך ויתור על מנגנוני פיקוח מסורתיים לטובת מהירות ויעילות. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדה-רגולציה המסיבית תוביל לחדשנות חסרת תקדים, או שמא היעדר הבלמים יצור בועות טכנולוגיות וסיכונים חברתיים שיחייבו תיקון בעתיד. בינתיים, עמק הסיליקון נהנה מתור הזהב של הקשר עם הבית הלבן, תחת הנהגה שרואה בטכנולוגיה לא רק מוצר צריכה, אלא את כלי הנשק החשוב ביותר במאה ה-21.