למרות האווירה העוינת: עלייה בפעילות של הטק הישראלי באירופה

העוינות לישראל בשנתיים האחרונות, בפרט בארצות הברית ובמערב אירופה, היא דבר ידוע. מאז תחילה המלחמה מתקיימות בערים רבות במערב הפגנות נגד ישראל, לא מעט גופים מחרימים את המדינה וחמש מדינות פרשו מהאירוויזיון בעקבות השתתפותנו בתחרות. אלא שלעומת זאת, נראה שהעסקים של ההיי-טק הישראלי באירופה פורחים בתקופה זו.

מחקר מקיף שערכו EIT Hub Israel – מרכז החדשנות הישראלי של המוסד האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT), שהינו גוף של האיחוד האירופי, קרן הון-הסיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מראה שבשלוש השנים האחרונות, חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדילו משמעותית את פעילותן ביבשת, לפחות בכל הנוגע למספר העובדים שהן מעסיקות שם. נתון זה צמח בכל אחת משלוש השנים האחרונות ב-4.8% בממוצע, והמספר הכולל של העובדים שחברות הטק הישראליות מעסיקות באירופה עומד על מעל 30 אלף.

באילו מדינות באירופה חברות הטק הישראליות מעדיפות לפעול?

על פי הממצאים, רוב החברות הישראליות הפועלות באירופה בחרו לבסס פעילות במדינות האיחוד האירופי, בעיקר בגרמניה, ספרד וצרפת. לצד זאת, המחקר מדגיש את התפתחות מזרח ומרכז אירופה כמרכזי פעילות חשובים של ההיי-טק הישראלי: פולין, רומניה וצ'כיה משמשות עבור החברות כחול לבן כבסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים, והן מקימות במדינות כמו ליטא, בולגריה ורומניה מרכזי שירות גדולים, שמעסיקים מאות עובדים.

"תמונה בהירה ולעתים מפתיעה"

החוקרים אומרים שהם הצליחו "לשרטט תמונה בהירה ולעתים מפתיעה" על פרופיל החברות הישראליות שפועלות באירופה. כך, הוא מגלה כי 40% מכוח האדם שמעסיקות חברות הטכנולוגיה כחול לבן ביבשת עובדים במחלקות המו"פ. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את המרכיב השני בגודלו – מה שמשקף בבירור את הרצון שלהן בפיתוח שווקים גלובליים.

המחקר מגלה התפלגות סקטוריאלית רחבה: 13% מחברות הטק הישראליות שפועלות באירופה עוסקות בעולמות הבריאות ומדעי החיים, כאשר צמוד אליהן נמצאות חברות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, עם 12.8%. בהמשך נמצאות חברות שמציעות פלטפורמות תוכנה וכלי פיתוח עם 9.3%, אבטחת מידע – 9%, תקשורת ומדיה – גם 9%, חברות פינטק עם 7%, כך גם ספקיות של טכנולוגיות תעשייתיות וניידות, חברות מחשוב ענן ו-SaaS עם 5.2% וספקיות של שירותי IT עם 4.3%. כ-2% מהחברות הן בעולמות האנרגיה הנקייה, וכ-2% נוספים – בתחומי החקלאות והמזון.

עוד מלמד המחקר של-31% מהחברות הישראליות שפועלות במדינות האיחוד האירופי יש שם סמנכ"ל או מנכ"ל, כאשר בחברות הגדולות עומד הנתון על לא פחות מ-71%. החוקרים ציינו כי "נוכחות ניהולית זו מאפשרת קבלת החלטות אסטרטגיות מקומיות ושיתוף פעולה הדוק עם שותפים אירופיים, ותורמת ל-'סגירת מעגל' מהירה ואפקטיבית".

למה החברות הישראליות נמשכות לאירופה ומה הפוטנציאל שלהן?

החוקרים טוענים שהחברות הישראליות יכולות למצוא באירופה פוטנציאל צמיחה עתידי גדול, במיוחד לאור סדר העדיפויות של האיחוד האירופי לשנים 2029-2024, שמתמקד בהגנה, קיימות וחדשנות דיגיטלית. כך, ארגונים רבים באירופה מחפשי פתרונות בתחומים שלישראל בהחלט יש מה להציע בהם: בינה מלאכותית ואוטומציה; פיננסים; טכנולוגיות נדל"ן; פתרונות קיימות ומודעות סביבתית בחומרים מתקדמים, אנרגיה נקייה וחקלאות; ופלטפורמות דיגיטליות וקישוריות בבריאות דיגיטלית, פינטק ושירותי צרכנות.

לצד אלה, המחקר מנתח את מקורות המשיכה של החברות הישראליות לאירופה: גישה לשוק של מעל חצי מיליארד צרכנים, קרבה גיאוגרפית לישראל, שמאפשרת תפעול יעיל ונסיעות נוחות, תמריצי מו"פ משמעותיים שהאיחוד האירופי והמדינות ביבשת נותנים, כולל תוכנית הורייזון והטבות מס מקומיות, ואקו-סיסטמים דינמיים של סטארט-אפים בברלין, פריז ואמסטרדם, עם גישה להון-סיכון ושותפויות רב לאומיות.

שוני בין החברות הישראליות שפונות לארה"ב ולאירופה

"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אמרה דינה פסקא-רז, שותפה וראשת מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. עם זאת, היא ציינה כי "אופי הפעילות וסוג החברות באירופה שונה מהתבנית המוכרת של סטארט-אפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקני: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות, בנות 8-12 שנים ,עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה".

היא הוסיפה ש-"על אף האתגרים הגיאו-פוליטיים והסנטימנט שהיינו עדים לו, בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ודיפנס-טק לבין מבנה הכלכלות האירופיות המובילות – גרמניה, צרפת ובריטניה – וסדר העדיפויות האירופי החדש, בפרט בתחומים כמו ביטחון פנים וחוץ. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".

לדברי עדן דביר-זנו, מנכ"לית EIT Hub Israel, "אירופה מספקת לחברות ישראליות את מה שהן צריכות כדי לצמוח: שוק מאוחד, מסגרת רגולטורית יציבה, מימון ציבורי נרחב ושותפים תעשייתיים מתקדמים. מה שאנחנו רואים במחקר הוא שחברות ישראליות לא רואות באירופה תחליף לארצות הברית, אלא שוק משלים, שמאפשר להן לבנות פעילות עמוקה ולגדול בקנה מידה".