הכסף להיי-טק בתקציב המדינה: לעג לרש

הממשלה אישרה ביום ו' האחרון את הצעת תקציב המדינה. ההצעה, שתעבור עכשיו למקח וממכר בוועדת הכספים ולאישור מליאת הכנסת, כוללת הגדלה ניכרת – וטבעית – של תקציב הביטחון, גזירות שונות (וגם קצת הטבות) ואיך לא, כספים קואליציוניים. מה היא כמעט שלא כוללת? תקציב מספיק להיי-טק, חדשנות, חינוך טכנולוגי וצמצום פערים.

אתמול פרסמנו שתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשנת 2026 עתיד להיות כמעט כמו זה שהיה למשרד ב-2025, ולעמוד על 622 מיליון שקלים – פחות מ-0.1% מתקציב המדינה הכללי, שצפוי להיות 662 מיליארד. חשוב לציין שהסכום הזה לא כולל את תקציב רשות החדשנות, שגם הוא עומד על כמה מאות מיליוני שקלים. אלא שגם אם נחבר בין שני התקציבים הללו, וגם אם בדיונים בוועדת הכספים יתווספו לתקציבים האלה עוד כמה מיליונים, ואפילו עשרות מיליונים (מה שלא בטוח בכלל) – עדיין מדובר בלעג לרש.

לא מספיק שקלים להיי-טק. צילום: cgstock, ShutterStock

זה לא מפתיע: ממשלה שעסוקה כל היום בפלגנות, ניסיון לרצות את החרדים על ידי פטור מגיוס ועוד תקציבים לישיבות, ובעיקר ניסיון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להימלט ממשפטו – אין לה פניות להתעסק בנושאים "שוליים" כמו היי-טק ולעודד צמיחה.

זה כן מעציב: בעבר, נתניהו הירבה לדבר על חשיבות ההיי-טק הישראלי, וגם לעשות. או לא לעשות: לשמחת ראשי הענף, נתניהו של העשור הקודם היה ראש ממשלה שאפשר לקטר של המשק להוביל את הכלכלה, מבלי להפריע יותר מדי. אלא שבשנים האחרונות הוא כמעט שזנח את ההתעניינות בענף. נכון שבביקורו האחרון בוושינגטון נתניהו נפגש עם ראשי חברות היי-טק ודיבר שוב בשבחו של הענף בישראל, ונכון שהוא מינה ועדה לבחינת הבינה המלאכותית במישור הלאומי (ועדת נגל, שעוד אחזור אליה), אבל בשנה האחרונה הוא לא עשה או אמר הרבה יותר מזה על הענף המוביל את הכלכלה הישראלית.

נהפוך הוא: בחודש ספטמבר הוא הסעיר את ענף ההיי-טק, ואת המדינה כולה, כשנאם את "נאום ספרטה" שלו. כחודש לפני שטראמפ גאל אותנו מהמשך המלחמה, מה ששיפר במקצת את מצבנו המדיני, נתניהו אמר שעם המשך המלחמה (שאלמלא טראמפ הייתה נמשכת גם כיום) נהפוך ל-"סופר ספרטה", משק אוטרקי. הנאום הזה הביא למחאות נמרצות מצד ראשי הענף, שהזהירו כי אם זה אכן יקרה, ההיי-טק הישראלי ייפגע קשות, ואיתו היתרונות הטכנולוגי והביטחוני של ישראל.

מדינה חפצת חיים צריכה להשקיע בענף שמוביל אותה

למרבה השמחה, נראה שחזונו של נתניהו לא עומד להתגשם וישראל לא תהפוך ל-"סופר ספרטה". העלייה בהשקעות בחברות הסטארט-אפ הישראליות, המשך ההצלחה של ההיי-טק הישראלי והעסקאות של התעשיות הביטחוניות שלנו, שאנחנו שומעים עליהן בשבועות האחרונים, מעידים על כך. אלא שלא להיות "סופר ספרטה" זה לא מספיק: מדינה חפצת חיים צריכה להשקיע בענף המוביל של הכלכלה – בתחומים שבאחריותה והיכן שהשוק הפרטי לא משקיע. היא צריכה לתת את התקציבים המספיקים לפיתוח מרכזי היי-טק בפריפריה, להגברת ולהשבחת החינוך הטכנולוגי, לשילוב מגזרים שונים של האוכלוסייה בענף ולתוכניות נוספות שיחד עם היזמות שישראל ניחנה בה, החברות המצליחות והכישרונות הטובים שיש כאן יזניקו עוד את ההיי-טק הישראלי.

ממשלה שעסוקה כל היום בפלגנות, ניסיון לרצות את החרדים על ידי פטור מגיוס ועוד תקציבים לישיבות, ובעיקר ניסיון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להימלט ממשפטו – אין לה פניות להתעסק בנושאים "שוליים" כמו היי-טק ולעודד צמיחה

א-פרופו כישרונות, אין בתקציב המדינה כל בשורה איך משנים את המגמה, שבמסגרתה לא מעט ישראלים, רבים מהם מתעשיית ההיי-טק, עוזבים את המדינה, כי הם לא רואים כאן עתיד וכי נמאס להם ממלחמות ומהממשלה. גם כאן נהפוך הוא: במקום לעודד את המגזר היצרני, ובתוך זה לעודד אותם להישאר, היא מכבידה את הנטל עליהם (ועל המשרתים, שזה די אותו הדבר). זה לא מעודד צמיחה ולא מעודד את ההישארות של הכישרונות הטובים כאן, כמו גם לא את חזרתם ארצה של אלה שעזבו.

למרות האזהרות, ההשקעות ב-AI עדיין לא מספיקות

בתוך כל זה נכנסת הפעילות של הממשלה בתחום הבינה המלאכותית. דירוגים בינלאומיים מראים שההשקעות של הממשלה שלנו ב-AI בכלל לא מספיקות. אנחנו נמצאים הרחק מאחורי ארצות הברית, שממשיכה להוביל את דירוג ה-AI העולמי – מה שאולי טבעי, בגלל גודל האוכלוסייה כאן ושם, אבל אנחנו גם הרחק מאחורי מדינה קטנה בהרבה מאיתנו – סינגפור.

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ

בחודשים האחרונים הוגש דו"ח ועדת נגל, שנתניהו הקים כדי לבחון את נושא הבינה המלאכותית ברמה הלאומית, והממשלה הכריזה על הקמת מטה לאומי לתחום הבינה המלאכותית. בספטמבר אשתקד היא הכריזה על תוכנית לאומית ל-AI, עם השקעות של חצי מיליארד שקלים עד 2027. אלא שהמטה עדיין לא הוקם, התשובה לשאלה אילו המלצות מדו"ח ועדת נגל ייושמו ועד כמה לא ברורה, ואנחנו משתרכים מאחור לא רק במרוץ העולמי ל-AI, כי אם גם בזה האזורי: מדינות כמו איחוד האמירויות ובפרט ערב הסעודית נמצאות הרבה לפנינו. האמירתים, ובעיקר הסעודים, משקיעים הרבה מאוד כסף, הרבה יותר מ-500 מיליון השקלים שלנו, בהקמת דאטה סנטרים לבינה מלאכותית וב-AI בכלל, מתוך הבנה שהנפט הוא משאב מתכלה ושעליהם למצוא עוד מקור להביא ים של הכנסות. גרוע מכך עבורנו, הסעודים עושים זאת בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, שרבים מחשיבים אותו כנשיא האמריקני הטוב ביותר אי פעם למדינת ישראל. בגלל הכסף הגדול שיש לה, ידידנו הגדול בוחר לעשות עסקים בתחום ה-AI עם מדינה שעדיין נחשבת אויבת שלנו – ולא איתנו.

על החינוך הטכנולוגי בכלל ולבינה מלאכותית, ומצבו הלא טוב, אני לא רוצה להרחיב את היריעה, ולו כי כתבתי עליו בשבוע שעבר. מה שכן, בלי החינוך הזה, בעוד כמה שנים, ההיי-טק הישראלי עלול להיפגע מאוד. ללא עתודה של עובדים כישרוניים הענף עלול לספוג נזק קשה – גם בעידן ה-AI, שהולכת ומחליפה עובדים. חינוך טכנולוגי לוקה בחסר משמעו גם מוכנות לוקה בחסר של הדור הבא למהפכת הבינה המלאכותית, ולצורך בהתאמת הכישורים של העובדים, והתלמידים, בני האנוש לעידן זה.

לסיכום, נתניהו מדבר לא פעם על החשיבות של ההיי-טק הישראלי – גם אם הוא עושה זאת פחות מבעבר. אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד: הוא ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא מביאים מספיק כסף לענף שתורם הכי הרבה לכלכלה הישראלית, כולל לא להכשרת הדור הבא. וגם לא השרה האמונה על הענף – שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. זה דבר שאנחנו רואים בכל שנה, וגם בתקציב 2026 – וזאת עלולה בהחלט להיות בכייה לדורות.