"אין לממשלה יעד להיערכות משק האנרגיה ל-AI – וזו סכנה קיומית"

"אם הממשלה לא תתחיל מיד בתכנון ארוך טווח של תשתיות אנרגיה, קרקע וכוח מחשוב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תלויים אנרגטית ודיגיטלית באחרים לזמן רב", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה ל-AI בכנסת

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית.

"אין לממשלה יעד לאומי להיערכות משק האנרגיה לתעשיית ה-AI. ישראל מפספסת חלון הזדמנויות אסטרטגי ועומדת בפני סכנה קיומית של ממש: הפער בין צמיחת הבינה המלאכותית לקצב קבלת ההחלטות של הממשלה, לרבות בהיערכות של משק האנרגיה לתחום, הוא אסטרונומי. אם הממשלה לא תתחיל עכשיו, מיד, בתכנון ארוך טווח של תשתיות אנרגיה, קרקע וכוח מחשוב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תלויים אנרגטית ודיגיטלית לזמן רב", כך אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן.

ח"כ פרקש הכהן אמרה את הדברים אתמול (ג') בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, שהיא עומדת בראשה. הוועדה דנה בקשר בין בינה מלאכותית ואנרגיה – בעולם בכלל ובישראל בפרט. מהנתונים שהוצגו בישיבה עולה כי צריכת החשמל בישראל עלולה לזנק מ-80 טרה-וואט לשעה כיום ל-200 טרה-וואט לשעה עד 2050. מדברי המשתתפים בדיון עלה כי הממשלה לא ערוכה לעמידה באתגר אסטרטגי זה.

לדברי ח"כ פרקש הכהן, "אי שקלול הביקושים העצומים הצפויים לכוח מחשוב בתחזיות החשמל והגז הלאומיות, בין היתר בגלל ה-AI, הוא מעשה חמור, שמנותק לחלוטין מהמציאות ומסכן את הריבונות הטכנולוגית של מדינת ישראל".

"נדרשת מדיניות ממשלתית אחת, שתשלב בין אנרגיה, קרקע, יעדי כוח מחשוב ותקשורת. יש ליצור הסדרים שיעודדו חוות שרתים להקים מתקני אגירה או מתקנים סולריים, כדי לצמצם את צריכת החשמל מהרשת", הוסיפה.

גוש דן: הרבה תושבים, מעט מתקני ייצור חשמל

מממצאי מכון ינאי לביטחון אנרגטי, שהוצגו בדיון, עולה כי הביקוש העולמי של חוות שרתים לחשמל עמד אשתקד על 415 טרה-וואט לשעה – 1.5% מצריכת החשמל העולמית, וכי הנתון צפוי להיות כפול מכך עד 2030. קצב הגידול הצפוי בחוות שרתים הקשורות לבינה מלאכותית מוערך בשיעור של בין 15% ל-27% בשנה. מסקר שערך המכון בקרב 176 יזמים, משקיעים ומממנים עולה ש-98% מהם חוששים לזמינות ואמינות אספקת החשמל כאשר הם מקבלים החלטות השקעה. יותר ממחציתם ציינו כי זה מהווה מכשול מרכזי להשקעה.

נציג המכון בדיון ציין שאי היערכות עלולה להביא להחמצת הזדמנויות כלכליות, כפי שקורה בשווקים שבהם זמן החיבור לרשת קצר בחצי מזה הנדרש בשווקים המסורתיים. מדינות מתקדמות כגון צרפת, סינגפור, גרמניה ואירלנד כבר יישמו מדיניות מקיפה לחוות שרתים, המבוססת על אסטרטגיה לאומית.

עוד עולה מהסקר שכ-40% מהזמנות החיבור מרוכזות במחוז המרכז, שכולל גם את גוש דן – שהם אזורים שיש בהם הרבה תושבים, אבל מעט מתקני ייצור חשמל.

נציגת רשות החשמל בדיון עדכנה כי זמן ההקמה הממוצע של תחנת כוח בישראל עומד על 12 שנים בממוצע, וכי קיים חוסר ודאות לגבי היקף החיבורים שיהיו בפועל, מיקומם ופרופיל הצריכה העתידי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים