כך ה-IT וה-AI מסייעים למכס למצוא זהב, יהלומים, עקרבים וסמים

"אנחנו אחראים על שני שדות פעילות: האחד, טיפול בחפצים של 24 מיליון נוסעים שמגיעים ארצה ויוצאים את גבולותיה בכל שנה, והשני – טיפול בהזמנת חבילות, מה שאנחנו מכנים 'יבוא אישי', של 50 עד 80 מיליון חבילות בשנה. כדי לענות לכלל האתגרים אנחנו שמים דגש רב על טכנולוגיה, שמסייעת לנו לתפעל את המערך המורכב ומרובה האתרים הזה", כך אמר כפיר חן, ראש מינהל המכס.

חן דיבר בפתח מפגש של פורום eGov מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס היום (ב') לסיור מקצועי בבית המכס שבקריית הממשלה בירושלים. את המפגש פתח ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. נושאו היה יישומי בינה מלאכותית בפעילות המכס.

לדברי חן, "המכס מונה 1,400 עובדים. הוא 'השוטר בשער' והריבון בהיבטי סחר החוץ. יש לו כמה אתגרים. האחד הוא ריבוי עצום של תחומי אחריות, שדורש מומחים מתחומים שונים – מעולם הרכב ועד לכימיה. אתגר נוסף כרוך בהיקף המוצרים: מדי יום נפרקות בנמל אשדוד 3,000 מכולות. המכס כמעט שלא מניב מיסים למדינה, למעט על מכוניות ודלק. עוד אתגר הוא ריבוי מעברי הגבול. בעוד שבין ארצות הברית ומקסיקו יש חמישה מעברי גבול יבשתיים, הרי שבין ישראל ליהודה, שומרון ועזה יש 34 מעברים. בנוסף, אוויר, ים ויבשה הם עולמות תוכן שונים מבחינתנו. אתגר נוסף הוא עבודה מול רגולטורים רבים – מעולמות הבריאות, החקלאות, התקשורת ועוד".

"כדי לטפל בכלל האתגרים הללו נדרש מענה חזק טכנולוגי", ציין חן. "בעולם הדאטה, יש לקבל החלטות 'מה לבדוק', כדי לכסות כמה שיותר. החלק הטכנולוגי הנוסף הוא 'איך בודקים'. כל מדינת טרור, ארגון טרור וארגון פשע, כולל איראן ושלוחותיה, רוצים לבנות מערך, 'ציר', של הברחות, שיפעל בקביעות ולא באופן חד פעמי. זאת, לטובת הברחת טבק וסיגריות, או סמים. הטכנולוגיות מתקדמות ואנחנו מקפידים להתעדכן ביכולות של הרעים לסוגיהם".

"השילוב בין טכנולוגיות מבוססות נתונים עם טכנולוגיות בידוק – הוא מה שמביא את ההצלחות", סיכם חן. "למכס בישראל יש את התוצאות הגבוהות ביותר בהשוואה לגופים המקבילים לו בעולם – ולטכנולוגיה יש תפקיד משמעותי בכך".

ליונל עמר, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במינהל המכס. צילום: אנשים ומחשבים

ליונל עמר, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במינהל המכס, הציג את שער עולמי – מערכת IT ליבתית לניהול סחר החוץ במדינת ישראל. הוא ציין כי "ירדנו מעולם המיינפריים, וכעת יש לנו מערכת קריטית, שמביאה לשיפור התהליכים ולהאצה שלהם, עם שקיפות".

"המערכת", אמר עמר, "משרתת 1,200 משתמשים פנימיים. היא פועלת ב-86 אתרים, מול 277 יבואני רכב, 13 נמלים, 108 חברות ספנות, 83 סוכני אוניה, 442 מחסנים, 168 מסופים ו-80 חברות תעופה. המערכת מטפלת ביותר מ-200 תהליכים עסקיים, עם 43 מודולים, 467 ממשקים, 400 מיליון טרנזקציות ו-65 מיליון מסרים בחודש. השיא אליו הגענו עמד על 4.080,608 מסרים ביום אחד".

"יש אצלנו המון מידע, והבינה המלאכותית סייעה לחשוף עוד ממנו", הוסיף. "ה-AI הינה מהפכה של ממש, והתחלנו אותה עם העובדים שהיו מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות חדשות – אנשי ה-BI והחדשנות".

"החלטנו על הקמה של חוות שרתי GPU בארץ, על מנת לפזר סיכונים ולהתנסות בכל תחומי ה-AI, תוך מיקוד בישימות ובאמינות. מערכת שער עולמי פועלת על הקרקע והמודול הראשון שנעביר לענן יהיה דואר", ציין עמר.

הוא מנה את האתגרים שהמכס עומד בפניהם כשזה מגיע ל-AI: "האתגר הראשון הוא להתרחק מהנתון במחקר של MIT, שלפיו 95% מהפרויקטים בתחום נכשלים. עוד אנחנו רוצים להגדיל את אחוזי ההצלחה על ידי בחינה מוקדמת מה מידת הישימות של כל פרויקט. ההצלחה מגיעה דרך התחלות קטנות, שמניבות הצלחות קטנות, שיגדלו לאחר מכן".

10 פרויקטי AI

עמר ציין כי המכס כבר ערך 10 פרויקטי AI, והשאיפה היא להעביר אותם מפיילוט לייצור בקרוב. כמה מהפרויקטים הללו הם סיווג של 6,000 פרטי מכס; ניתוח מסמכים ושליפת מידע שנדרש מהם לשם השוואה מול הצהרת יבוא – פרויקט שהביא, לדבריו, להעלאת שיעורי ההצלחה מ-80% ליותר מ-90%; פרויקט סיוע למפענחים שבודקים צילומי מכולות; ובוט קולי – שירות רב ערוצי עבור מי שלא נגיש לאינטרנט ולטלפון חכם.

"השאיפה היא שלכל מנהל ומנהלת בדרג ביניים במכס יהיו כלי AI. אנחנו פועלים ליישום החזון הזה עם KPMG ומערך הדיגיטל הלאומי. בנינו תשתיות ידע, אנחנו נערכים לאתגר של שינויים תכופים בטכנולוגיה ועובדים באופן היברידי", סיכם.