סטנפורד: ה-AI מצמצמת אפשרויות לדור העתיד בשוק העבודה

מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם כעת מציג ראיות נרחבות ועדכניות לכך שמהפכת הבינה המלאכותית היוצרת כבר משפיעה באופן לא פרופורציונלי על שוק העבודה האמריקני, בעיקר על עובדים בתחילת דרכם. תחום הטק – מושפע מוביל מהתופעה.

המחקר – שכותרתו "קנריות במכרה הפחם? שש עובדות על השפעות התעסוקה האחרונות של בינה מלאכותית" (Canaries in the Coal Mine? Six Facts about the Recent Employment Effects of Artificial Intelligence) ושפורסם החודש – נערך על ידי החוקרים אריק ברינז'ולפסון, בהארט צ'נדאר ורויו צ'ן, והתבסס על נתוני שכר בהיקף עצום מחברת ADP, ספקית השכר הגדולה בארצות הברית, תוך ניתוח מיליוני רשומות שכר אישיות עד יולי 2025.

הממצאים הראו ירידה כוללת של 13% בשיעורי התעסוקה למועמדים בתחילת דרכם בשלוש השנים האחרונות, עקב התפתחות השימוש ב-AI ככוח עבודה. התמונה מדאיגה במיוחד עבור צעירים בני 22 עד 25 בתחומים החשופים בקלות להחלפה על ידי AI. החוקרים הדגישו בממצאיהם כי ירידה זו אינה מושפעת רק מהיבטים כלכליים רחבים, כמו שינויים בשער הריבית או תמורות פוסט-מגפתיות, אלא קשורה באופן ישיר לאימוץ הבינה המלאכותית.

✍️NEW STUDY: Some of the first large-scale evidence of AI’s impact on entry-level employment!

Lab Director @erikbryn, @ruyuchen & @econ_b used @ADP data to reveal 6 key facts about AI's labor market impact: https://t.co/rQHtY6AS94

— Stanford Digital Economy Lab (@DigEconLab) August 26, 2025

טכנולוגיה ושירותים – במוקד הפגיעה

תחומי הטכנולוגיה והשירותים נמצאו ככאלו שבמוקד הפגיעה, שניכרת במיוחד בתת התחומים פיתוח תוכנה ושירות לקוחות. כך לדוגמה, התעסוקה עבור מפתחי תוכנה בגילאי 22 עד 25 צנחה בכמעט 20% משיאה בסוף 2022.

גם תפקידים בתחומי הנהלת חשבונות וניהול (אדמיניסטרציה) הושפעו לרעה. לעומת זאת, עובדים מבוגרים יותר באותם תחומים, או כאלה העוסקים בתפקידים מחוץ לתחום ההשפעה של AI, כמול למשל טכנאי סיעוד או עוזרי בריאות, לא חוו פגיעה דומה, ואף נרשמה עבורם יציבות או צמיחה בתעסוקה.

החוקרים סבורים שהסיבה לפגיעה הקשה יותר בצעירים טמונה בכך שהיתרון העיקרי של עובדים צעירים בשוק העבודה הוא לרוב "ידע תיאורטי" שנרכש לאחרונה, או ידע ממוסד, ויכולות אלו משוכפלות בהצטיינות על ידי בינה מלאכותית יוצרת. לעומת זאת, עובדים מנוסים יותר ניחנו במה שמכנים החוקרים 'ידע טאציטי' (Tacit knowledge) – ידע סמוי – משמע מיומנויות, אינטואיציה ותובנות שנצברו במהלך שנים של ניסיון מעשי, ואת אלו קשה הרבה יותר להחליף ב-AI.

תיצור עוד מקומות עבודה לבני האנוש או תשתלט עליהם? הבינה המלאכותית. צילום: Shutterstock

גישת החברות לאימוץ AI היא קריטית

לפי החוקרים, אופן הטמעת הבינה המלאכותית בידי חברות משפיע באופן מכריע על היקף ההזדמנויות התעסוקתיות במשק.

כך קורה שחברות אשר רואות ב-AI תחליף לעובדים אנושיים – נוטות לגייס פחות. מנגד, אלו המשתמשות בטכנולוגיה כדי להשלים ולהעצים את כוח האדם האנושי שלהן, מגייסות יותר.

נזכיר למשל כי מנכ"ל קוינבייס, בריאן ארמסטרונג, הודה לא מזמן כי פיטר מהנדסים שלא אימצו AI במשרותיהם – והמחיש בכך את הגישה הכוחנית עליה דיברו החוקרים.

לדברי החוקרים, ירידת התעסוקה בקרב צעירים מתרכזת בתפקידים שבהם AI פשוט מבצעת אוטומטית משימות ומחליפה בקלות בני אדם. מנגד, בתחומים שבהם AI משמשת בעיקר ככלי סיוע, נרשמה דווקא עלייה בתעסוקה בקרב עובדים צעירים.

המחקר גם מצא כי ההתאמות בשוק העבודה באות לידי ביטוי במספר המשרות הזמינות (מצבת כוח אדם) ולא בשכר. בנוסף, לא נצפו שינויים משמעותיים במגמות השכר השנתיות לפי גיל או חשיפה ל-AI, מה שמרמז כי השכר "יציב" ועדיין לא התאים את עצמו לשינויים בתעסוקה. 

לפי המחקר, המגמות הללו החלו במיוחד בסוף 2022, ובמקביל לאימוץ הנרחב של כלי ה-GenAI כמו ChatGPT. החוקרים ציינו כי ממצאיהם חזקים ועמידים במגוון תרחישים, כולל מחוץ למגזר הטכנולוגי ובתפקידים שאינם ניתנים לעבודה מרחוק. הם הודיעו כי בכוונתם להמשיך ולעקוב אחר מגמות אלו כדי לבחון כיצד שוק העבודה יסתגל (או לא יסתגל!) למצב החדש, כפי שעשה בגלי שינוי טכנולוגיים קודמים