כך מקדמים חדשנות רפואית ליד הכנרת

זיו רונן, ספר על עצמך.
"נולדתי בעמק יזרעאל, בקיבוץ כפר החורש. במשך תקופה מסוימת שהיתי בארצות הברית – אבא שלי היה שם שליח של הסוכנות. בצה"ל שירתתי שירות ממושך בחיל האוויר, בתפקידים שונים, עד לפני שש שנים. תוך כדי השירות סיימתי תואר ראשון בהנדסה רפואית באוניברסיטת תל אביב. זה היה הכי קרוב לחלום שלי להיות רופא. אחרי השחרור למדתי תואר שני באוניברסיטת רייכמן, לימודי מנהל עסקים, שהיו ברמה מאוד גבוהה. שם גם נחשפתי לעולם היזמות. אחר כך ובמהלך הקריירה שלי הייתי מעורב במספר סטארט-אפים, שאת אחד מהם הקמתי וזה לא צלח. אגב, כולם היו בתחם הרפואי.

זה הוביל אותי למחשבה שאני יכול להשתלב בחדשנות בארגוני הבריאות – תחום שמתפתח כל הזמן. הייתה לכך גם סיבה אישית – אימי חלתה בסרטן שנמשך שמונה שנים, ולאורך כל התקופה הזו ליוויתי אותה, ואז הבנתי ממקור ראשון את הפערים בין פריפריה למרכז בכל מה שקשור לתחום הבריאות.

אחר כך הייתי תקופה מסוימת בקרן פורטלנד, שעוזרת לחברות בצפון, עם מיקוד בתחום הרפואי. בתפקיד זה למעשה היכרתי את בתי החולים בצפון. בקיץ 2022 התחלתי את הפעילות של מרכז החדשנות בבית החולים צפון – דבר שלא היה קיים שם קודם".

מה המשמעות של תפקידך? על מה אתה אחראי?
"זה תפקיד שנבנה עם השנים. המשימה הראשונה שלי הייתה להסביר לצוות בית החולים מהי חדשנות, להטמיע מודעות איך אפשר לעשות יזמות בתוך בית החולים, משלב הרעיון, אצל כל אחד מהעובדים – החל מהרופאים ועד לאחרון אנשי המנהלה. השלב הבא היה להראות איך הופכים את הרעיון למשהו מעשי, עד לשלב הפטנטים. השלב השלישי היה חיבור הדוק עם התעשייה, ולעודד מודעות בקרב סטארט-אפים לבוא וליישם את הרעיונות והפיתוחים שלהם גם בפריפריה, כמו הצפון – ולא רק במרכז".

איך מסבירים חדשנות להנהלת ארגון שמכוונת לרפואת ולהצלת אנשים?
"אכן, בית חולים הוא קודם כל מקום שתפקידו לטפל באנשים. אבל בית חולים הוא גם מקום שיש בו ידע עצום, מכל התחומים. יש אנשים שיודעים לא רק לטפל בחולה אלא איך גם לשפר, למשל לגלות סימפטום למחלה מוקדם יותר, או עובד מנהלה שיש לו רעיון איך להקל על ילדים שצריכים לעשות בדיקות דימות. תפקידנו הוא לעודד אותם קודם כל להעלות את הרעיונות, והדוגמה שנתתי מעובד המנהלה היא אמיתית וממש טרייה. עצם העובדה שהוא מודע לכך שיש אפשרות לפתח חדשנות היא הישג. אחר כך יש שלב הכנה לקראת מימוש הרעיון, לאחר בדיקה ועד לרישום פטנט".

איפה זה פוגש את הטכנולוגיה? כלומר, מהם הכלים והסביבה לביצוע הפיתוחים האלה?
"זהו תהליך בין תחומי. לא הכול נעשה אצלנו. יש רופאים שהולכים לכנסים מקצועיים, והתפקיד שלנו הוא לעורר מודעות לקשר עם התעשייה. זה קשור לעולם שלם שנקרא ביו-דיזיין, שאותו, בין היתר, אנחנו מלמדים בקורסים שלנו. (אנחנו מלמדים – י"ק) איך הופכים רעיון למשהו ממשי. רופא שמבין עניין ירצה להתחבר לתעשייה, אבל בשביל זה הוא זקוק לסיוע, לחיבור שלנו. לבד הוא לא יצליח.

הצד השני הוא להיות אקטיביים בהיכרות עם חברות, ובעיקר יזמים, שבדרך כלל קודם מפתחים ואחר כך מחפשים מקום כדי ליישם את זה. התפקיד שלנו הוא לעודד את היזמים האלה לבוא לצפון, כי פריפריה היא לא מילה גסה".

אני מבין שאחד האתגרים שלכם הוא שינוי תרבות ארגונית.
"כן. בשלבים הראשונים היינו צריכים לחשוף בפני אנשי בית החולים את העובדה שיש בכלל אפשרות ליזמות. זה נעשה בפגישות פנים אל פנים עם בעלי התפקידים. כמובן שבהתחלה היה קשה, עד שהגיעו הראשונים שהצליחו, ואז, בעקבותיהם, התחילו להגיע אחרים. זה תהליך די טבעי".

אני מניח שיש עניין של משאבים מוגבלים וסדרי עדיפויות. איך ממיינים, כיצד מתעדפים?
"אנחנו מייצרים תשתית ועדיין לא הגענו למצב שבו יש לנו עודף רעיונות, ואם קיים צורך, אנחנו מגייסים משאבים. יש לנו תמיכה מרשות החדשנות, שמעניקה למיזמים כאלה 200 אלף שקלים, ועם זה אנחנו יוצאים לדרך. בעתיד נרצה לגייס תרומות, שכרגע מופנות לצדדים הקליניים, אבל ככל שאנחנו מתקדמים, יותר ויותר גורמים באים ללמוד מאיתנו ומתרשמים".

איך נעשית ההכשרה בפועל?
"יש את הגוף של האקדמיה בתוך בית החולים, שבשגרה לומדים בו בעיקר רופאים, ועכשיו משלבים בו קורסים שמאפשרים לכל עובד בבית החולים לבוא וללמוד את התחום של ביו-דיזיין. זוהי שפה שבעזרתה העובד יוכל לממש את הרעיונות שהוא יעלה, והוא ישתמש בה בשלבים השונים, עד לשלב רישום הפטנט. זה הוכיח את עצמו ועד היום כבר רשמנו מספר פטנטים שהועלו על ידי רופאים, אנשי צוות ועובדים. עצם העובדה שהם מבינים שאפשר לבצע חדשנות ולהעלות רעיונות – זה כבר הישג, ואני בטוח שזה ימשיך ויגדל".