אומת הסטארט-אפ? ירידה של יותר מ-20% בהשקעות בסבבים ראשונים

מספר ההשקעות ירד מ-440 ב-2015 ל-341 ב-2016 – כך לפי דו"ח של IVC-APM ● הירידה בולטת הן בקרב קרנות זרות והן בקרב ישראליות ● הקרנות הבולטות: כאלה שמשקיעות סכומים נמוכים יחסית

נתונים מדאיגים. אילוסטרציה: BigStock

האם המושג "אומת הסטארט-אפ" מתחיל לאבד מתוקפו? דו"ח של IVC-APM שפורסם היום (ד') מעלה נתונים מדאיגים: קרנות ההון-סיכון והמשקיעים – הן הזרים והן הישראליים – הורידו את מספר ההשקעות שלהם בסטארט-אפים בסבב ההשקעות הראשון בצורה דרמטית.

ניתוח לעומק של הדו"ח מגלה שהקרנות רוצות ללכת על בטוח ומעדיפות להשקיע בחברות שכבר עברו לפחות סבב גיוסים אחד. ככלל, ההשקעות הראשונות ירדו ב-23%, מ-440 ב-2015 ל-341 ב-2016. מספר השקעות אלה של קרנות זרות שפועלות בישראל ירד בכ-15% – מ-231 ל-195 – ואילו הקרנות הישראליות ביצעו בשנה החולפת 146 השקעות בהשוואה ל-210 בזו שלפניה.

הדו"ח מראה שלראש רשימת הקרנות הפעילות ביותר ב-2016 הגיעו שלוש קרנות הון-סיכון, שביצעו כל אחת שמונה השקעות ראשונות בשנה זו. יצוין כי מדובר בשלוש קרנות קטנות יחסית, שמבצעות השקעות קטנות יחסית: UpWest Labs, קרן מיקרו שמנהלת כתשעה מיליון דולר, ביצעה שש השקעות בחברות בסבבי Seed ושתיים בחברות בסבבי A; סינגולריטים של משה חוגג, שמנהלת 152 מיליון דולר בשלוש קרנות, חילקה את שמונת ההשקעות הראשונות שלה באופן שווה בין סבבי Seed וסבבי A; ו-OurCrowd, שמנהלת 20 מיליון דולר בשתי קרנות, נטתה לשלבים מתקדמים מעט יותר, עם שלוש השקעות ראשונות בסבבי Seed, ארבע ב-A ואחת בסבב B.

השקעות ראשונות של קרנות הון-סיכון ישראליות מול זרות בשנים 2012-2016 (מספר עסקות ומספר משקיעים). מקור: IVC-APM

השקעות ראשונות של קרנות הון-סיכון ישראליות מול זרות בשנים 2012-2016 (מספר עסקות ומספר משקיעים). מקור: IVC-APM

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, אמר כי "קרנות שונות נוקטות באסטרטגיות שונות להשקעה בשוק הישראלי. יש קרנות שמתמחות בשלב מסוים – מוקדם או מאוחר, בדרך כלל – בעוד שקרנות אחרות מפזרות את ההשקעות שלהן על פני שלבים שונים. יחד עם זאת, לא כל מי שמצהיר על עצמו כמשקיע בשלב מסוים, בהכרח עושה השקעות ראשונות רק באותו השלב".

לדבריו, "אחד המאפיינים הייחודיים של שוק ההיי-טק הישראלי הוא העובדה שהסבבים כאן לא בהכרח עונים על התבנית המקובלת בתחום ההון-סיכון. מחד, אנחנו רואים חברות שמדלגות על סבבי Seed ומגייסות סבב A בשלב מוקדם יחסית, ומאידך, אנחנו רואים חברות שמשהות את הגיוס ומגיעות לסבב A בשלבים מאוחרים יותר, כשהן יכולות לגייס סכום משמעותי יותר. השורה התחתונה היא שלמעט עובדת היותו ראשון, אין דבר כזה 'סבב A טיפוסי' בישראל – כמו שיש בארצות הברית, למשל – והקרנות הפעילות ביותר מתאימות את עצמן לסביבה המקומית, במקום להיצמד להצהרות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים