"עובדי IT הודים לא מהווים תחליף לטכנולוגים הישראלים"

לדברי קרין מאיר-רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), "לא ניתן להמשיך ולהתעלם ממצב של מחסור מתמשך, של כעשרת אלפים עובדים, שפוגע בתפוקות, בכושר היצוא ובצמיחה של תעשיית ההיי-טק"

קרין מאיר-רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

השבוע פורסם כי בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הכלכלה, שוקל לאשר ייבוא של אלפי עובדי היי-טק זרים. מה עמדת IATI ליוזמת נתניהו?
"יוזמת ראש הממשלה הינה מהלך שאמור לספק מענה זמני בלבד, לנושא בעל חשיבות לאומית – שהגיע, לצערנו – לנקודה קריטית. מדובר במגמה מתמשכת שאנו ערים לה כבר שנים ומתריעים בפניה. ברור שנדרשת תכנית אסטרטגית רחבה וארוכת טווח, שתספק פתרונות מעבר ל'תחבושת זמנית'. עובדים מהודו לא יהיו תחליף לכוח האדם הטכנולוגי הישראלי, שמביא עמו יכולות ייחודיות של יזמות וחדשנות, המאפיינות את ישראל כ'אומת סטארט-אפ' ומובילת היי-טק בשוק הגלובלי. יחד עם זאת, יש הבנה בממשלה, כי לא ניתן להמשיך ולהתעלם ממצב של מחסור מתמשך, של כעשרת אלפים עובדים, שפוגע בתפוקות ובכושר היצוא – ובהכרח גם בצמיחה של תעשיית ההיי-טק. לכן, בשלב זה, חובה למצוא פתרונות גם לטווח הקצר ובינוני".

מה היתרונות והחסרונות בהבאת עובדים זרים להיי-טק הישראלי?
"היתרון לטווח הקצר עלול להפוך לחיסרון בטווח הרחוק. חייבים להבטיח שהזמני לא יהפוך לקבוע. אם נתרגל לשגרה הזו – כמו שקרה בענפים אחרים אליהם נכנסו עובדים זרים – ההשקעה בהבראת הבסיס לטווח הארוך, עלולה להתעכב עוד – ומזה צריך להיזהר. מדובר בתהליך מורכב בפני עצמו, שגם הוא לא יכול לספק מענה מיידי למחסור".

מה עם חברות כוח האדם?
"היבט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שלא מדובר במהלך חד-צדדי, וצריך לערב בו את החברות שאמורות לקלוט את אותם עובדים: האם הן ערוכות לכך? מסכימות לכך? יש לא מעט סוגיות נוספות שצריך לדון בהן במהלך כזה, שכוללות כמובן גם את העובדים עצמם, איכותם והתאמתם לסטנדרטים של התעשייה. נראה שהממשלה ערה לבעיה, ומנסה כעת לפעול לפתרונה. אם מהלך זה דווקא, בהנחה שייצא לפועל, הוא הנכון ביותר? ימים יגידו".

כיצד IATI פועל לשינוי המצב?
"המצב הזה כמובן לא חדש לנו. אנו מתריעים שנים בפני הממשלה על המחסור הגובר והולך בכוח אדם טכנולוגי ומציעים פתרונות שנדונו בוועדות שלנו, עם מנכ"לים של חברות רב-לאומיות, קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים וסטארט-אפים. השבוע, למשל נפגשנו עם שר האוצר, משה כחלון. גם הובלנו דיון בנושא בשדולת ההיי-טק ומדעי החיים בכנסת, והצענו תכניות פעולה שיענו לטווח הרחוק והקרוב. בין היתר, הצענו לקיים מסלולי הכשרה טכנולוגית, במימון הממשלה ובשיתוף החברות, שבמסגרתם חברות האיגוד ייקלטו מיידית עובדים שיעברו הכשרה במקצועות טכנולוגיים נדרשים. אנו פועלים עם משרד החינוך ב'אליפות הסייבר הלאומית' – פרויקט לאומי לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי. אנו מעודדים את התלמידים להרחיב במקצועות הנדרשים בתעשייה, להשתלב לאחר מכן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל ובמגוון תפקידים בשוק העסקי".

אז מה יהיה?
"מדובר במשימה מאתגרת ומורכבת, שדורשת שילוב כוחות של התעשייה עם מערכת החינוך והממשלה וכמובן – השקעת משאבים. אנו רואים בקידום החינוך המדעי-טכנולוגי תהליך אסטרטגי לטווח הארוך, ומשקיעים אמצעים רבים לקידומו כמנוף לעתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית. צריך להבין שמדובר בלא פחות מאשר משבר בסדר גודל לאומי, עם השלכות על הצמיחה וכלכלת המשק. לכן צריכה להיות עליית מדרגה בטיפול בו – ויפה שעה אחת קודם".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שרון

    קשקוש כזה. גוף מיותר שמקיים את עצמו. הייתי חבר וברחתי. רק פוליטיקה של עקרות בית משועממות. והגברת הזאת- מה היא מבינה בטק???

אירועים קרובים