"צריך לתחזק את ההיי-טק כדי שימשיך לנוע"

"כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק עלינו לתחזק אותו. רק כך הוא יוכל להמשיך לנוע", כך אמר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, בראיון אופטימי לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת השנה החדשה. לדבריו, "אני מאמין שההיי-טק ינצח, הייצור יישאר בארץ והתעשיה תפרח".

יש לטראוב ניסיון רב בענף ההיי-טק – בתפקידי ניהול בכירים בארגוני אנטרפרייז וכשותף בסטארט-אפ. הוא החל את דרכו בענף לפני 26 שנים, כשהצטרף לסאפ בתחילת דרכה בישראל, ועבד שם כ-10 שנים. בתקופה זו הוא מילא תפקידים גם במטה של סאפ בגרמניה ובסניף שלה בדרום אפריקה. כשחזר לארץ, טראוב עבד במשך חמש שנים באמדוקס, ואחר כך שימש מספר שנים כמנהל פעילות חו"ל של פריוריטי. לפני שהגיע לאיגוד הוא היה שותף בסטארט-אפ שפיתח AI על וידיאו והפסיק לפעול עם פרוץ המלחמה בעזה, שהחלה זמן קצר לאחר הקמתו.

מה הביא אותך לפעילות באיגוד ההיי-טק ובהתאחדות התעשיינים?
"אחרי סיום הפעילות של חברת הסטארט-אפ הבנתי שאני רוצה לעשות למען הסקטור שממנו אני מגיע. חיפשתי תפקיד עם משמעות, וזה הביא אותי לתפקיד הנוכחי ומלא האתגרים שלי".

ספר בקצרה על איגוד ההיי-טק.
"האיגוד פועל על מנת לייצג את האינטרסים של חברות ההיי-טק מול מקבלי ההחלטות. זה אומר קידום חדשנות וצמיחה, וחיבור בין התעשייה לממשלה, לאקדמיה, לצה"ל ולמשקיעים. אנחנו בעצם ארגון מעסיקים, שמוגדר לפי החוק, וזה אומר שהממשלה מחויבת להקשיב לנו – דבר די ייחודי בהתאחדות התעשיינים.

אנחנו מנסים לקדם חוקים שעוזרים לסקטור הטכנולוגי ומהצד השני עוצרים הרבה יוזמות חקיקה שעלולות לפגוע בסקטור שלנו. כמו כן, עזרנו בתקופת המלחמה פרטנית לחברות. פתחנו חמ"ל 24/7 על מנת לסייע לחברי האיגוד בכל שאלה שעלתה. ללא ספק, עברנו תקופה לא פשוטה".

מה מטריד כיום בעיקר את המעסיקים בהיי-טק?
"כל מה שקשור להשפעות המלחמה, שער הדולר, הבינה המלאכותית והשפעותיה, והתמורות בשוק התעסוקה. הדבר המשותף לכולם הוא דאגה ליציבות וליכולת לתכנן קדימה. מבחינה זו, תשפ"ו לא הייתה שונה משנים אחרות. אתה יכול לעשות תוכניות, ואז יש אירועים חיצוניים שאין לך השפעה עליהם ומשבשים את הכול. כאשר נכנסתי לתפקידי היו לי הרבה תוכניות עבור הסקטור הטכנולוגי. אלא שיש את התוכניות ויש את המציאות: פרצה המלחמה וביצענו את כל הפעולות שקשורות בכך".

זה שעולה וזה שיורד, וכיצד זה משפיע על ההיי-טק. צילום: ג'מיני

מהן ההשלכות של משבר הדולר על מגזר ההיי-טק?
"המשבר הוא גלובלי ועוד לפני שהוא התחיל, כשראו אותו באופק, הערכנו שהוא ישפיע על הענף, אבל לא ידענו עד כמה ומתי זה יקרה. אנחנו, כאיגוד, לא עוסקים בשערי מטבע, אבל אנחנו יודעים לתת עזרה לחברות שסובלות מכך ומשאר השינויים בשוק, בפתרונות כגון הנחה בארנונה ליצואנים ובפעילות מול הממשלה".

מספר המפוטרים בענף השנה היה חסר תקדים ביחס לשנים הקודמות. איך אתם רואים את זה?
"האמרה שההיי-טק הוא הקטר של המשק אמנם לא מגיעה בחלל ריק, אבל זה לא מובן מאליו וצריך כל הזמן לתחזק את הקטר, כדי שימשיך לנסוע. אירועים גלובליים שהשפיעו גם עלינו, כמו הבינה המלאכותית ומשבר הדולר, הביאו לצורך בשינויים בכוח אדם, וזה בא לידי ביטוי בגל הפיטורים שהיה השנה. זה גם קשור לבעיה מטרידה אחרת: חברות מעבירות כוח אדם מישראל למקומות אחרים, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי למנוע, או לפחות לצמצם, את זה".

מה אתה שומע מהחברים באיגוד לגבי הפיטורים?
"שקשה להם. זאת תקופה מאוד מאתגרת, במיוחד בגלל חוסר היכולת לתכנן אפילו שנה קדימה, וזה מאוד מטריד אותם. בהקשר הזה אסור לשכוח שאנחנו מייצגים גם מפעלי תעשייה, ולא רק חברות תוכנה, ומשבר כגון ייסוף השקל אל מול הדולר מעורר חשש להעברת ייצור לחו"ל. לצערי, אני נתקל בזה לא מעט, אבל אני בטוח שההיי-טק מספיק חזק. יש בו שכבת ניהול של אנשים בוגרים, שיודעים להתמודד עם שינויים ויעברו גם את התקופה הזאת. כאמור, אני מאמין שבסוף ההיי-טק ינצח, הייצור יישאר בארץ והתעשייה תפרח.

מעבר לזה, ה-AI יכולה להביא לזינוק משמעותי בכל מה שקשור לתעשייה 4.0, אוטומציה בתעשייה, שעד היום לא ממש התרוממה. גם עולם ה-Physical AI, עם הרובוטים והחידושים הרבים שמפותחים בארץ, יכול להרים את התעשייה המקומית. אנחנו כעת בשלב של לעזור למפעלים ללמוד את הטכנולוגיה הזאת ולהבין מה הם צריכים".

כמו כל קטר, גם הקטר של המשק צריך תחזוקה. צילום: ג'מיני

בוא נדבר על הממשלה. עד כמה היא קשובה לכם?
"מנהלי ההיי-טק תמיד אמרו: 'אנחנו לא צריכים את הממשלה – רק שלא תפריע'. אבל זה לא מדויק, כי נושא התשתיות נמצא באחריותה, ולכן, כיום יותר מתמיד, תעשיית ההיי-טק זקוקה לכך שהממשלה תשים את הטיפול בה בראש סדר העדיפויות שלה. אנחנו צריכים שהממשלה תעזור לנו. ייתכן שאני בדעת מיעוט, אבל אני סבור שכל הממשלות הבינו את החשיבות של ההיי-טק ופעלו למענו, למשל מענקים לחברות כמו אינטל והפעילות של הממשלה, לרבות רשות החדשנות, בתקופת המלחמה. זה לא אומר שזה מספיק, אבל אפשר להגיד שהקשב בממשלה לצרכי תעשיית ההיי-טק – קיים".

מה אתם מצפים מהממשלה החדשה, שתקום לאחר הבחירות?
"אנחנו שמים לעצמנו מטרות, שאם הממשלה תיתן עליהן את הדעת – ההיי-טק הישראלי יפרח הרבה יותר. הכוונה היא, בין היתר, לחינוך טכנולוגי ולתשתיות AI. כמו כן, אנחנו מצפים ממנה לתמוך במעמדה של ישראל שמובילה בתחום הסייבר, וכמדינה שצריכה להישאר כזו, לפעול מולנו בעולמות הרגולציה ולהעביר חוקים שקשורים להיי-טק, שלא עברו בכנסת היוצאת".