היי-טק ישראלי

כידוע, פוליטיקאים לפני בחירות מפזרים שלל התחייבויות והבטחות, גם בתחום ההיי-טק ● מדובר בהבטחות שניתנות בכל מערכת בחירות כבר כמה שנים - אך היעדר יציבות בשלטון מביא לכך שהן כמעט שלא מגיעות לכדי יישום

הנתונים המעודדים על צמיחת המשק ברבעון השני, התאפשרו בין היתר מהפעילות של מגזר ההיי-טק, כמו גם מתרומתו לייצוא וליכולת של העסקים להתייעל ולמקסם רווחים

לנוכח נתוני הלמ"ס, שהצביעו על ירידה בהיקף הייצוא של ההיי-טק ברבעון הראשון של 2022, ודו"ח של רשות החדשנות שהתריע מפני שנים קשות שעומדות בפתחו של הענף, מערכת אנשים ומחשבים שאלה בכירים בהיי-טק לדעתם

אשתקד היו גיוסים בהיקף 100 מיליון ד', אך שווי החברות הישראליות בנאסד"ק נחתך ב-10% ● ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד השקעות הממשלה במו"פ ● ד"ר אפלבום, יו"ר הרשות: "מצב הענף טוב, אבל אסור להיכנס לשאננות"

כיום אין ל-18 מיליארד הדולר שגויסו השנה בתחום כל ביטוי שכזה ● המושג To Give Back - להחזיר לחברה - הוא חלק מהשפה של עולם ההיי-טק, ונכון שיקבל ביטוי מעשי גם בהגדלת התרומות למגזר החברתי

המחסור בעובדי היי-טק מחייב תכנית חירום ממשלתית לעידוד לימודים טכנולוגים ● נדרשים השקעה בחינוך הטכנולוגי מגיל הגן ושילוב מגזרים נוספים - נשים, ערבים וחרדים - בהיי-טק ● זו הדרך לצמצם פערים חברתיים ושם טמון מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית

הסכמי השלום היו יריית זינוק ליצירת שיתופי פעולה בההיי-טק ● למרות נתוני הייצוא היפים, התחושה היא שאפשר להתקדם מהר יותר אם נתגבר על חסמי בירוקרטיה ורגולציה מצד ישראל ● האמירתים ממוקדים להשגת יעדים ברורים - רצוי שאנחנו נהיה על הגלגל שלהם

כך אמר עו"ד חיים רביה, אתמול (ב') בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה ● החוק אמור לעבור היום בהצעות שנייה ושלישית