בחירות 2026: מה המפלגות מציעות – או לא – לקידום ההיי-טק?

בעוד כשבועיים וחצי ניקרא ללכת אל הקלפיות ולהחליט לגבי עתיד המדינה. נכון שה-7 באוקטובר, גיוס החרדים וכמובן כן ביבי-לא ביבי עומדים במוקד מערכת הבחירות, אבל הפתק שלנו בקלפי משפיע רבות על שלל נושאים. אחד מהם הוא היחס של המדינה והתוכניות הממשלתיות להיי-טק. לכן, לקראת הבחירות, סרקנו את מצעי המפלגות שעל פי הסקרים עוברות את אחוז החסימה (או יש להם סיכוי לעבור), ובדקנו מה כולל המצע של כל אחת מהן לגבי קידום החדשנות, ההיי-טק והבינה המלאכותית.

לאילו מפלגות יש תוכניות להיי-טק, ואילו לא טורחות להתייחס לנושא כלל? וגם: מיהי המפלגה שמציעה את הצעדים המפורטים ביותר לקידום הענף?

ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד

הפרק במצע המפלגה שעוסק בענף הטכנולוגיה מדבר על "הסכם חדש עם ההיי-טק". המצע קורא ליצירת "כיפת ברזל כלכלית" למשקיעים, יציבות רגולטורית ועידוד משקיעים.

נפתלי בנט. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר (ארכיון)

בנט, איש היי-טק בעברו, ולפיד שואפים למקם את ישראל בין שלוש המדינות המובילות בעולם ה-AI ובדיפ-טק. זאת, על ידי הקמת תשתיות לאומיות, תשתיות מחקר, הנגשת התשתיות לאקדמיה, והגדלת הקשר בין החדשנות הביטחונית לזו האזרחית. המפלגה אף מבטיחה לפעול לחיזוק האקדמיה, ולהוציא לפועל תוכנית להשבת ישראלים מחו"ל.

מפלגת ביחד סבורה כי על הממשלה להיות הלקוח הראשון של חדשנות ישראלית ולהטמיע חידושים של סטארט-אפים ישראליים בשירות הממשלתי.

ישר בראשות גדי איזנקוט

ההיי-טק מוגדר במצע המפלגה כקטר של המשק, והיא מציעה תוכנית שעוסקת ביצירת ריבונות טכנולוגית, תוך תפיסה שההיי-טק הוא תשתית מחשוב לאומית, ולכן צריך להקים דאטה סנטרים מקומיים. כמו כן, היא מדברת על שילוב AI בתהליכי דיגיטציה בשירות הציבורי, ולטובת קיצור תורים והפחתת ביורוקרטיה.

גדי איזנקוט. צילום: חן גלילי (ארכיון)

גם במצע של מפלגת ישר יש סעיף שעוסק בהחזרת ישראלים מחו"ל, כדי לבלום את בריחת המוחות.

באשר לחינוך הטכנולוגי, ישר קובעת כי "הבוגר העתידי צריך להיות בעל יכולת שליטה בבינה מלאכותית ועם אוריינות מדעית וטכנולוגית".

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

המצע של ישראל ביתנו בתחום יותר קונקרטי. כך, למשל, מוצע בו להקצות חמישה מיליארד שקלים לבינה מלאכותית, למשך חמש שנים, כלומר: מיליארד שקלים בכל שנה. הכסף ינותב לתשתיות פיזיות, מחשבים, סיוע לסטארט-אפים ועוד.

ישראל ביתנו מציעה להעביר מיליארד שקלים נוספים להקמת מעבדות לאומיות ותשתיות מחקר, כדי לקדם הקמת מחשבי על, מחשוב קוונטי ועוד.

גדי איזנקוט. צילום: פלי הנמר

כמו כן, המפלגה מציעה שרשות המיסים ורשות החדשנות יגבשו מסלול ירוק, שיאפשר למשקיעים מוסדיים, כגון קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, להשקיע ישירות בחברות היי-טק, בהיקף של 0.1% מכספי הפנסיה. יצוין כי ליברמן דיבר בכנסת האחרונה כמה פעמים על הנושא הזה, כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק, שערכה מספר דיונים בסוגייה.

בתחום החינוך, ישראל ביתנו מקדמת מתן דגש על מסלולי חינוך מדעיים-טכנולוגיים בבתי הספר, תוך שילוב מיומנויות של דור העתיד ושילוב אוכלוסיות מודרות.

עוד מציעה המפלגה להגדיל את מספר החוקרים והדוקטורנטים, ולתת מענקים לחברות שיבצעו הכשרות מתקדמות.

בסיכום, ישראל ביתנו היא המפלגה שמציגה את התוכנית הכי מעשית לקידום ההיי-טק.

הדמוקרטים בראשות יאיר גולן

המפלגה מגדירה את ענף ההיי-טק כמנוע צמיחה מרכזי ומציינת שיש לה מחויבות לביסוס כלכלה חכמה. המפלגה שמה דגש על השקעה ממשלתית רחבה במו"פ ועל פיתוח תשתיות מתקדמות.

יאיר גולן. צילום: Avivi Aharon, ShutterStock

במצע של הדמוקרטים יש רשימה של תחומים שהמפלגה מתחייבת לקדם: קלינטק, ביו-טק, סייבר וחקלאות חכמה. כמו כן, ההיי-טק משולב בתפיסה של המפלגה שלפיה יש לשלב במשק ובחברה אוכלוסיות מודרות, כגון חרדים והחברה הערבית.

לחלק מהמפלגות יש התייחסות להיי-טק, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הנושא בקמפיין הבחירות, ולא מתקשרת את עמדותיה בתחום. זה מביא למסקנה המצערת שגם אחרי בחירות 2026, ההיי-טק ימשיך להיות נושא שכולם אוהבים לדבר עליו ולהתקשט בו – אבל פחות יעשו בו שינויים ממשיים

הליכוד בראשות בנימין נתניהו

על אף שהליכוד הוא מפלגת השלטון, הוא לא פרסם תוכנית מיוחדת לענף ההיי-טק. עם זאת, מאחר שמדובר במפלגת שלטון, ניתן למדוד ולהעריך את התוכניות שלה על בסיס מה שהממשלה עשתה בתחום.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock

ברמה העקרונית, הליכוד תומך בכלכלה חופשית ועידוד השקעות, תמיכה בשוק חופשי, הפחתת רגולציה ויצירת סביבה עסקית נוחה למשקיעים ויזמים. בשנים האחרונות הממשלה הדגישה את חשיבות הבינה המלאכותית והדיפטק, ואף הקימה את המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, כשבנימין נתניהו הוא הממונה מטעם הממשלה לפקח על המטה ולקבל דיווחים שוטפים ממנה.

בנוסף, הממשלה הקימה את מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, רשות החדשנות וגופים שעוסקים בתחום במסגרת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובמשרדים נוספים.

הציונות הדתית-זהות בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין

למפלגה אין מצע בתחום ההיי-טק. ברמה הכללית, מדברים שם על כלכלה חופשית, צמצום רגולציה ותחרות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: דוברות משרד האוצר

העובדה שאין למפלגה תוכניות להיי-טק מעט מפתיעה לנוכח העובדה שהיו"ר, סמוטריץ', מכהן כשר האוצר, ובמסגרת תפקידו עסק בבעיות הענף לא אחת.

המילואמיניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל ופרופ' ירון זליכה

אמנם, טרם ברור אם רשימה זו עוברת את אחוז החסימה, אבל בהתחשב באחד העומדים בראשה, פרופ' זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, יש עניין לבדוק מה הם מציעים.

המצע של המילואימניקים-הכלכלית מתמקד בשילוב ופיתוח ההון האנושי בפריפריה ויצירת שוויון הזדמנויות. פרופ' זליכה והנדל מציעים מימון השכלה רלוונטית לפריפריה, ובניית תוכניות סיוע לצעירים כדי לאפשר להם השכלה אקדמית איכותית בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. זאת, כדי שישתלבו לאחר מכן ביחידות טכנולוגיות העילית של צה"ל.

במצעים ובתוכניות של יתר המפלגות שנבדקו – ש"ס, עוצמה יהודית, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל, רע"מ ועמך ישראל – אין אזכור להיי-טק.

לסיכום, רק חלק מהמפלגות מתייחסות להיי-טק, ולישראל ביתנו אף יש תוכנית מפורטת, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הנושא בקמפיין הבחירות ולא מתקשרת את עמדותיה בתחום. זה מביא למסקנה המצערת שגם אחרי בחירות 2026, ללא קשר לזהות הממשלה ומרכיביה, ההיי-טק ימשיך להיות נושא שכולם אוהבים לדבר עליו ולהתקשט בו – אבל פחות יעשו בו שינויים ממשיים.