"יש לצמצם את הפער המשמעותי בין הנגשת AI לשימוש שמייצר ערך אמיתי"

"עם כניסת מגמת הבינה המלאכותית לחיינו בכלל ולארגונים בפרט התגלה פער, והוא משמעותי, בין הנגשת AI לעובדים לבין השימוש היומיומי שלהם בה, כזה שמייצר ערך עסקי אמיתי. יש לצמצם את הפער הזה", כך אמרה רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI בדלויט ישראל.

דולב דיברה במסגרת פורום GENAi מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס באחרונה למפגש במשרדי דלויט ישראל בתל אביב. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

דבריה עסקו במגמות שקיימות בארגונים בעולמות הבינה המלאכותית ובתפקיד של מובילי התחום בהנעת המסע הארגוני אליה. היא ציינה כי "המטרה של כל ארגון וארגון היא להיות 'AI תחילה'. בארגון שכזה, הבינה המלאכותית מהווה נדבך מרכזי במודל העסקי, באסטרטגיה שלו, במוצרים ובתהליכים. השימוש בבינה מלאכותית אינו רק ככלי תומך או כתוספת נקודתית: מדובר על ארגונים שבהם ה-AI מהווה מנוע מרכזי לקבלת תובנות מושכלות, שיביאו לשיפור תהליכים ולטיוב קבלת ההחלטות".

דולב אמרה כי ההתייחסות של ארגונים לנושא ה-AI מתחלקת לשלושה מצבים: הראשון הוא ארגונים שמשתמשים בבינה מלאכותית לשם מיטוב, "איך עושים יותר עם מה שיש. מרבית הארגונים נמצאים במקום זה". השני הוא ארגונים ששואלים את עצמם "כיצד לייעל, איך לשנות תהליכים בהיבטי הערך וההיצע". השלב השלישי, "והמעניין ביותר", לדבריה, הוא "לדמיין מחדש את העסק, ולראות מה מאפייני התחרות והאם הארגון שלי רלוונטי. אנחנו רואים ארגונים שמתחילים לעסוק בכך. שלב זה יביא להבנה שנדרש שינוי במהות הארגון".

"מלכודת הפיילוטים"

בדבריה ציטטה דולב נתונים מסקר גלובלי שערכה דלויט, ממנו עולה כי "רוב הארגונים, אם לא כולם, מצויים במצב שמכונה 'מלכודת הפיילוטים': קל להצליח בפיילוט, כי הכול מבוקר – אז מוכיחים היתכנות. לעומת זאת, לעבור לייצור – זהו מהלך קשה ומורכב, שמביא לדרך ללא מוצא. לפי המחקר שלנו, 25% מהארגונים מאמינים כי הם יעברו משלב הפיילוט ב-AI לייצור, ויעשו זאת בתוך שישה חודשים. הנתון עקבי ולא משתנה מזה חודשים רבים".

"נתון נוסף מעלה כי השימושיות בכלי AI קטנה ב-60% בארגונים. מסתבר שרק להנגיש את הבינה המלאכותית הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק", הוסיפה.

עוד היא ציינה כי "המיקוד הנוכחי של ארגונים הוא בחשיבה על התייעלות. בעתיד, המגמה הזו תתחיל להשתנות לכיוון של הגדלת הכנסות, אבל אנחנו עדיין רחוקים מחשיבה על דמיון מחדש (Reimagining) של הארגון כולו".

דולב שמה את האצבע גם על הפנייה של ארגונים לבינה המלאכותית הסוכנית, וציינה ש-85% מהם מצפים להתאים את הסוכנים לצרכי הארגון. "אלא שהריצה לעבר הסוכנים מותירה ארגונים רבים מאחור: רק ל-21% מהם יש מנגנוני בקרה בשלים עבור הסביבה הסוכנית", אמרה. היא קראה להקפיד על קביעת הזהות של מי שיערוך את הבקרה על הסביבה הסוכנית והציגה מודל בן שישה שלבים, המתווה את הדרך למימוש התחום, "באופן הדרגתי, עד לעבודה אוטונומית".

"פער נוסף", אמרה, "הוא בין מצב המוכנות והבשלות האמיתית של הארגון בתחום ה-AI לבין מה שההנהלה חושבת עליו". לדבריה, "ארגונים מתקשים באימוץ התחום, כי אין תפיסה שמחברת את הבינה המלאכותית לאסטרטגיה העסקית. כך, פיילוטים נערכים ללא מסלול לייצור, או שממשל וריבונות ה-AI נבנים מאוחר".

דולב סיימה את דבריה בכמה המלצות: "יש להבין מהי תפיסת ה-AI הארגונית, מה עושים ולמה, וליישמה בהתאם; וצריך לבנות תשתיות לתחום בעולם דינמי; נדרש להקים מנגנוני פיקוח, על מנת שתהיה אחריות והעובדים האנושיים יועצמו. בדרך זו נביא לצמצום הפער בין נגישות ה-AI להפעלה. יש עוד כברת דרך ארוכה בתחום. בשוק הישראלי, חברות עשו קפיצת מדרגה, הנהלות נרתמו. יש הבנה שאנחנו מעבר לרק לפתוח קופיילוט. אולם יש פערים: האם להשקיע, כמה להשקיע וכמה התחום מהותי להיבט העסקי. יש חברות שכבר מבינות זאת".