ניצחון להיי-טק: שלושה חוקים הנוגעים לענף הוכנסו לחוק ההסדרים

ההישג המשמעותי ביותר הוא התיקון לחוק המו"פ, שקובע לראשונה תקרה לגובה ההחזרים אותם תדרוש המדינה מחברות שקיבלו מענקים מהמדען הראשי ונמכרו לגורמים זרים או הונפקו בבורסה ● הישג נוסף היה בתיקון לחוק האנג'לים, לפיו השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ, ישראלית, בהיקף של עד 5 מיליון שקלים ניתנת לניכוי על פני שלוש שנות מס ● החוק השלישי הוא תיקון לחוק עידוד השקעות המכיר לראשונה בהון אנושי כהוצאה מוכרת לצורך השקעה ● כל החוקים אושרו עם ההסתייגויות שהגישה השדולה למען התעשיות עתירות הידע בראשות ח"כ רוברט אילטוב

השדולה למען התעשיות עתירות הידע, בראשות ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), רשמה אתמול (ג') ניצחון משמעותי במאבקה להכנסת מספר חוקים הקשורים בענף ההיי-טק לחוק ההסדרים, שהוא חוק המסגרת לתקציב המדינה. בתום דיונים רבים ומאבק של אילטוב וצוותים של השדולה, בראשות אסתי פשין, קיבלה ועדת הכספים את כל ההסתייגויות שהגישה השדולה לחוקים אותם ביקש משרד האוצר להעביר בחוק ההסדרים.

ההישג המשמעותי ביותר הוא התיקון לחוק המו"פ, שקובע לראשונה תקרה לגובה ההחזרים אותם תדרוש המדינה מחברות שקיבלו מענקים מהמדען הראשי ונמכרו לגורמים זרים או הונפקו בבורסה. עד כה, גובה ההחזרים היה על פי נוסחה מסובכת שאפשרה חופש פעולה כמעט מוחלט לפקידי האוצר. כעת, בעקבות התיקון, שבו תמך גם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אישרה הוועדה כי הנוסחה הקיימת תבוטל, ותקבע תקרה מקסימאלית להחזרים, שתוגדר בהצעת חוק שיעביר ח"כ אילטוב בכנסת בשלב מאוחר יותר. התקרה תיקבע על ידי ועדת הכספים, ואילו האוצר התחייב להביא לדיון את הנוסחה החדשה בתוך שישה חודשים, לוועדת משנה של ועדת הכספים, בראשותו של אילטוב.

לטענת השדולה, הצעת החוק כפי שהוגשה על ידי האוצר הייתה מקשה על חברות היי-טק ישראליות להתפתח ולהנפיק את עצמן. "המדינה אינה יכולה להתמודד עם תופעה של חברות שעושות אקזיט", אמר אילטוב, "והמצב שהיה קיים עד היום הפך את המדינה לשותפה עסקית בחברות, שקיבלו מענק כדין, ונגבו מהן החזרים בלתי הגיוניים לחלוטין".

"כולנו בעד עידוד תעשיית ההיי-טק בישראל, אבל לא עושים זאת על ידי גביית כספים ללא כל פרופורציה לגודל החברה והכנסותיה", אמר אילטוב.

הישג נוסף לשדולה היה בתיקון לחוק האנג'לים. רשות המיסים התנגדה לחוק מאחר וחששה שהוא יהווה פתח להשקעות בחברות שאינן עתירות ידע ויעניק הטבות למשקיעים שלא כדין. על פי הסיכום שהושג , השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ, ישראלית, בהיקף של עד 5 מיליון שקלים ניתנת לניכוי על פני שלוש שנות מס (שנת ההשקעה ועוד שנתיים), מכל מקור הכנסה.

ככול הידוע ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שהכניסה את נושא האנג'לים לחוק התקציב.

החוק השלישי הוא תיקון לחוק עידוד השקעות המכיר לראשונה בהון אנושי כהוצאה מוכרת לצורך השקעה.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים