בשל סערת המעקב של צה"ל: מיקרוסופט משנה מדיניות זכויות אדם

בימים האחרונים הודיעה מיקרוסופט (Microsoft) על ההידוק והחמרת נהלי זכויות האדם שלה והפיקוח על חוזים ביטחוניים, וזאת בתום חקירה חיצונית שבחנה טענות לשימוש בטכנולוגיות החברה על ידי צבא ההגנה לישראל. החקירה נפתחה בעקבות תחקיר של הגרדיאן (The Guardian), מגזין 972+ ושיחה מקומית, מינואר 2025, עליו דיווחנו בזמנו. תחקיר זה חשף כי יחידה 8200 השתמשה כביכול בתשתית הענן של החברה, Azure, כדי לאחסן ולנתח מידע מודיעיני ושיחות טלפון של פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, במסגרת תוכנית מעקב המונית.

כחלק מהמדיניות המעודכנת, קבעה מיקרוסופט תהליכי סקירה טרום-חוזית מחמירים יותר עבור התקשרויות הקשורות לביטחון לאומי, במטרה ליישם את התהליך ביעילות ולשפר את בדיקת הנאותות בתחום זכויות האדם. צעדים אלו כוללים הגברת ההכשרות הפנימיות לעובדים, בחינה מחדש של הפיקוח על עובדים בעלי סיווג ביטחוני מטעם ממשלות זרות, והקמת מדור חדש בפורטל היושרה שלה ששמו 'סקירת טכנולוגיה מהימנה' (Trusted Technology Review), המאפשר לכל עובד לדווח באופן מוגן על חששות להפרת המדיניות בנוגע לפיתוח והטמעת הטכנולוגיות של החברה.

בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. צילום: יח"צ

נמצאו או לא נמצאו ראיות התומכות בחלקים מדיווחי הגרדיאן?

אף על פי שהחקירה העצמאית שניהלה החברה בנדון, לא אימתה את כלל ההאשמות, כך לטענת מיקרוסופט, התוצאות הובילו לפעולה מיידית -החברה ציינה בהודעתה הרשמית כי "בהתבסס על סקירות אלו, כולל ראיונות עם עשרות עובדים והערכת מסמכים, לא מצאנו עד כה ראיות לכך שטכנולוגיות ה-Azure וה-AI של מיקרוסופט שימשו כדי לכוון או לפגוע באנשים בסכסוך בעזה". עם זאת, בכיר במיקרוסופט הבהיר לנציגי משרד הביטחון הישראלי כי נמצאו ראיות התומכות בחלקים מדיווחי הגרדיאן, והודיע על השבתת הגישה למספר שירותי ענן ובינה מלאכותית עבור היחידה המדוברת, 8200.

בראד סמית', סגן יו"ר ונשיא מיקרוסופט, הדגיש במכתב לעובדיו את עמדת החברה: "איננו מספקים טכנולוגיה כדי לאפשר מעקב המוני אחר אזרחים. יישמנו עיקרון זה בכל מדינה ברחבי העולם, ועמדנו על כך שוב ושוב במשך יותר משני עשורים". בנוסף, הצהירה מיקרוסופט כי "כיבוד וקידום זכויות אדם ברחבי העולם" מהווים ערך תאגידי מרכזי עבורה שעליו היא נחושה לשמור.

We refuse to allow Microsoft to avoid accountability for their decision to be complicit in genocide. Microsoft executives must be held accountable for their crimes, and must answer the workers’ demands to end this collusion.
[5/6] pic.twitter.com/ss2adgXfZl

— No Azure for Apartheid (@NoAz4Apartheid) June 6, 2026

מכירת אחזקות באניוויז'ן – המנעות מפיתוח טכנולוגיות רגישות וקשות לפיקוח

התסבוכת הנוכחית אינה הפעם הראשונה שבה מיקרוסופט מתמודדת עם ביקורת ציבורית סביב פעילותה עם ובישראל. בשנת 2020, החליטה החברה למשוך את השקעותיה מסטארט-אפ זיהוי הפנים הישראלי אניוויז'ן (AnyVision), לאחר שנטען כי הטכנולוגיה שלו משמשת לסריקת פנים במחסומים צבאיים בגדה המערבית. אף שצוות ביקורת בראשות שר המשפטים האמריקני לשעבר, אריק הולדר, קבע אז כי לא נמצאו הוכחות לתוכנית מעקב המונית, מיקרוסופט בחרה למכור את החזקותיה בחברה, כדי להימנע ממעורבות בפיתוח טכנולוגיות רגישות שקשה לפקח עליהן.

בשנה החולפת, החברה אף התמודדה עם מחאות פנימיות חריפות, שכללו הפגנות של עובדים תחת הכותרת No Azure for Apartheid, פיטורים של עובדים שהתפרצו לנאומי בכירים, וקריאות מצד בעלי מניות לבחון את השפעת מוצרי הענקית מרדמונד על המלחמה בעזה – הצעות שנדחו על ידי דירקטוריון החברה.

כדאי לשים לב ש-מיקרוסופט אינה בודדה במערכה ושתאגידי טק נוספים מצאו את עצמם בעין הסערה עקב מעורבותם בסכסוך – חברות דוגמת אמזון (Amazon) וגוגל (Google) ספגו גם הן לחצים עצומים מצד ארגוני זכויות אדם להתנער מהפעלת שירותי ענן ובינה מלאכותית עבור צה"ל. מעבר לכך, דיווחים הצביעו על כך שמשרתי מילואים ישראלים השתמשו במומחיות שצברו במהלך עבודתם בענקיות כמו גוגל ומטא (Meta) כדי לפתח כלי מעקב מתקדמים מבוססי AI עבור הצבא.

חברות טכנולוגיה וביטחון נוספות, כמו פלנטיר (Palantir) ולוקהיד מרטין (Lockheed Martin), ממשיכות לעמוד תחת זכוכית מגדלת ציבורית בשל החוזים שלהן מול ישראל, מה שממחיש את הקונפליקט המורכב והמתמשך שבין מסחור חדשנות טכנולוגית לבין אחריות מוסרית ותאגידית באזורי עימות.