פיקוד העורף הפעיל לראשונה רחפנים ייעודיים במלחמת איראן

"עד מלחמת איראן עשינו שימוש ברחפנים רק באיו"ש. במבצע 'עם כלביא' השתמשנו ברחפנים בפעם הראשונה לטובת מבצעי חילוץ. קלטנו את הרחפנים תוך כדי המבצע, והרחפנים סייעו לקבל תמונת מצב מדויקת על זירת ההרס. הם סיפקו לכוחות בשטח שליטה טובה יותר על הזירה, עם יותר ניראות, ובאופן זה, תהליך ניהול סיכונים היה למושכל יותר", כך אמרה רב-סרן נ', הקשר"חית (קצינת קשר חטיבתית, מנמ"רית) של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף.

פלוגות חילוץ והצלה (פלח"צ) של פיקוד העורף החלו לפעול בתחילת המילניום, וחטיבת החילוץ הוקמה על בסיסן ב-2016. זו חטיבה סדירה, שבשגרה מבצעת פעילויות בט"ש (ר"ת ביטחון שוטף) באיו"ש, ובחירום – מסייעת בחילוץ לכודים מתחת להריסות.

מסייעים גם בחו"ל. משלחת החילוץ של היחצ"'א בסרפסייד מיאמי, בשנת 2021. צילום: דו"צ

ה-ICT הופך את זירת הרס ל"שקופה" יותר

לדברי רס"ן נ', "ה'לקוחות' שלי הם הלוחמים והמחלצים, והמפקדים שלהם, כאשר הקשר וה-IT מהווים מכפילי כוח, ומספקים זירת הרס 'שקופה' יותר".

"עם קבלת דיווח על אירוע", סיפרה, "מפקד מפיקוד העורף מקבל אחריות על הגזרה. החיילות והחיילים שלי מספקים לו את תשתית התקשורת – 'ברק כתום', מערכת קשר רדיו לאומית של גופי החירום וההצלה, מבוססת ציוד של מוטורולה – לטובת תקשורת רציפה בין כלל הכוחות שבשטח, בלא תלות במערכות סלולר. בנוסף, יש לנו סל"ע, ראשי תיבות של 'סלולר עורף', שהיא מערכת מבוססת תקשורת סלולרית. המטרה היא להקל על כלל הכוחות שעוסקים בעבודה לא פשוטה תחת לחץ זמן וסיכון".

רב-סרן נ', הקשר"חית של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. צילום: דו"צ

שוע"ל וצא'ט כתום

לצד התקשורת, בעולם ה-IT הכוחות בחטיבה עובדים עם שוע"ל – (ר"ת שליטה ובקרה בעורף הלאומי), שהיא מערכת שליטה ובקרה (C&C – או פו"ש), בלשון הצבא. המערכת מספקת יכולת ניהול של הכוחות בכל הרמות – נפה, מחוז וגדוד – ושינוע כוחות החילוץ, עם תמונת מצב שלהם.

"המערכת מסייעת לנו לשקף את תמונת המצב בשטח, בזמן אמת – ולכלל הדרגים, וגם במעלה הפיקוד", אמרה רס"ן נ'. "היא מסייעת לאמינות של הדיווח, להעברת נתונים מהירה ולקיצור זמנים באופן משמעותי".

נ' הוסיפה כי "אנו עוסקים כל הזמן בשדרוג המערכות. באחרונה, לפני המלחמה, השקנו רכיב, 'צא'ט כתום', כך שהמשתמשים יכולים לנהל צ'אטים בתוך המערכות, ולא צריכים 'לצאת החוצה' ולעשות שימוש ביישומים אזרחיים, כמו ווטסאפ, למשל. המטרה היא להנגיש את כלל היכולות לקצה המבצעי, ולעשות זאת באמצעים קלים ונוחים".

יחידת החילוץ של פיקוד העורף עבדה במהלכה מסביב לשעון. מלחמת איראן-ישראל. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

לדבריה, "בחודש יוני האחרון היינו בכל אירוע, קפצנו לפי הצורך. היינו ברמת גן, תל אביב וברחובות, בין השאר. ישבתי בחפ"ק המח"ט וניהלתי את משימות התקשוב".

"אני והאנשים שלי פועלים ברמה הטקטית, ולכן, בעולם התוכן של הגנת הסייבר אני פחות מתעסקת", אמרה רס"ן נ'. "אבל אנחנו משקיעים משאבים רבים בעולמות ההמשכיות העסקית, הרציפות התפקודית והגיבויים, ובנינו חלופות תקשורת למקרה שאחת מהן נופלת. לא היו לנו נפילות, אבל נערכנו ותרגלנו מה לעשות אם וכאשר תשתיות תקשורת יפלו".

רס"ן נ', בת 26, גרה בדרום והתחתנה לפני כמה חודשים. "הייתי מהזוגות המעטים, בני המזל האלה, שלא היו צריכים לבטל את האירוע בדקה ה-90", שיתפה. היא משמשת בתפקידה הנוכחי מאז ינואר השנה. לפני כן נ' הייתה קשר"חית אגד 425 (בית הספר להפעלת אש, לשעבר ביסל"ת – בית הספר לתותחנות שדה).

"האתגר המרכזי הוא לפעול באופן היברידי", סיכמה רס"ן נ'. "מצד אחד, לשמור על כשירות המערכות לטובת הפעילות ביומיום באיו"ש, ומצד שני – לעבוד על היערכות לשעת חירום, להביא לשימור הכוח והכשירות – ולעשות זאת תוך כדי תעסוקה מבצעית. הטכנולוגיה שלנו מסייעת להציל חיים, והפעילות של התקשוב בחטיבה מסבה לנו גאווה", סיכמה רס"ן נ'.