טכנולוגיה ודיגיטל – היכן נמצאת ישראל לעומת מדינות ה-OECD?

איפה אנחנו לעומת ממוצע מדינות הארגון בתחומים כגון הוצאות מו"פ על IT, אי-קומרס ושיעור בוגרי תואר ראשון במקצועות ה-STEM מכלל הסטודנטים? נתונים של ה-OECD והלמ"ס מציגים תמונה מעניינת

נתונים מעניינים על ישראל, מדינות ה-OECD, היי-טק וטכנולוגיה.

ה-OECD, מערך הדיגיטל הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השיקו היום (ב') אתר שמציג את התוצאות בפרמטרים טכנולוגיים ודיגיטליים שונים – בישראל ובמדינות הארגון הגלובלי. כך, כל אחד מאתנו, כמו גם מקבלי ההחלטות, יכולים לראות היכן ישראל לעומת ה-OECD בתחומים כגון גישה לאינטרנט, שימוש בו, הוצאות על מו"פ וחדשנות בכלל.

אחד המדדים הבולטים שבו ישראל מובילה את הרשימה הוא השקעות הון-סיכון בענפי ה-ICT – נתון זה עומד על 2.17% מהתמ"ג. מדובר בנתון גבוה בהרבה מאשר ארצות הברית, שנמצאת במקום השני עם 0.63%, והמדינות האחרות – קנדה שבמקום השלישי, אסטוניה שברביעי, פינלנד שבחמישי ועוד. יצוין כי בכל מדינה מדובר בנתון האחרון שפורסם, כאשר בישראל, לדוגמה, הוא נכון ל-2020, בעוד שבארצות הברית – ל-2019.

תחום נוסף שבו ישראל מובילה הוא הוצאות המו"פ העסקיות בענפי ה-IT, עם 2.42% מהתמ"ג. במקום השני נמצאת דרום קוריאה עם 2.07%, בשלישי ארצות הברית עם 0.94% ובשלישי פינלנד עם 0.75%. ממוצע ה-OECD עומד על פחות מ-0.4% בלבד. ישראל ראשונה בהוצאה למו"פ גם במשק באופן כללי, עם 4.28% מהתמ"ג, כשאחריה מדורגות דרום קוריאה, יפן, שבדיה וצ'כיה.

עוד נתון שבו ישראל יכולה להתברך הוא חלקם של ענפי המידע בסך התעסוקה. כאן הנתון נכון, משום מה, רק ל-2015, אולם הוא כמעט כפול מממוצע ה-OECD ועומד על 6.25% לעומת 3.52%.

איפה אנחנו צריכים להשתפר?

תחומים שבהם אנחנו פחות טובים הם: שיעור העסקים שמבצעים מכירות אונליין למדינות אחרות, עם 18.2% לעומת ממוצע OECD של 40.1% (אם כי יצוין שהנתון לגבי ישראל נכון ל-2019 וזה של ממוצע ה-OECD – ל-2020), ושיעור העסקים הקטנים שמוכרים באינטנט באופן כללי, עם 13.9% לעומת ממוצע OECD של 25.2% (במקרה זה, שני הנתונים נכונים ל-2020).

האי-קומרס חוצה הגבולות בישראל קטן בהרבה מממוצע ה-OECD.

האי-קומרס חוצה הגבולות בישראל קטן בהרבה מממוצע ה-OECD. צילום: BigStock

האתר מפרט גם את האינדיקטורים המשתנים באחוזים הגבוהים ביותר – למעלה או למטה. מדובר באי-קומרס חוצה הגבולות, שהוזכר בפסקה הקודמת, בוגרים חדשים של תואר ראשון בלימודי המדעים המדויקים והטכנולוגיה (STEM), דהשיעור שלהם עלה ל-26.9% מכלל הסטודנטים, וצריכת ביניים של מוצרים בענף ה-IT, שבה נרשמה ירידה ל-7.15% מסך צריכת הביניים במשק. מה זה צריכת ביניים? באתר מצוין כי "צריכת ביניים מעודדת את ערכם של סחורות ושירותים, חוץ ממוצרי השקעה, המשמשים תשומות תפוקה. תשומות ביניים שמייצרים ענפי המידע כוללות רכיבי IT ותקשורת מיוחדים, ושירותי IT".

היבט נוסף שבו יש מקום לשיפור הוא ההוצאה הציבורית על מה שעורכי האתר קוראים "מדיניות פעילה לשוק העבודה" כשיעור מהתמ"ג, שעומדת על 0.13% בלבד ממנו. הכוונה היא לתוכניות למובטלים, אנשים שלא פעילים בשוק העבודה או כאלה שקיימת סכנה ממשית שיפוטרו בקרוב. לדברי העורכים, "המדיניות החשובה ביותר לגבי שוק העבודה במדינות רבות היא ללמד אנשים את הכישורים הנחוצים לעבודה, לרבות מיומנויות ICT". הנתון בישראל רחוק מאוד מאלה שבמדינות המובילות – ניו זילנד, שנמצאת במקום הראשון עם יותר מ-4%, קנדה, שמדורגת שנייה עם 3.6%, ואוסטרליה, השלישית בדירוג, עם 2.89%. ממוצע ה-OECD עומד על 0.54%.

מה בקרב אלה מאתנו שכן עובדים? 17.2% מאתנו מועסקים במקצועות שבהם יש משימות רבות שיש בהן שימוש ב-IT ואנחנו נמצאים במקום השביעי בדירוג זה.

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים.

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים. צילום: אילוסטרציה. BigStock

נתון נוסף מראה שבין 2015 ל-2018, הבקשות לפטנטים בתחומי ה-IT והתקשורת היוו 27.1% מכלל הבקשות. הנתון גבוה מזה של ה-OECD, שעמד על 19.1%. סין ודרום קוריאה עקפו אותנו בהרבה עם שיעורים של יותר מ-50%.

האם אנחנו קונים הרבה באינטרנט?

באשר לאי-קומרס, 56.6% ממשתמשי האינטרנט הישראליים בגילאי 16-74 קנו באינטרנט ב-2019, לפני ההסתערות על חנויות האונליין שנרשמה בסגרי הקורונה, כשהחנויות הפיזיות היו סגורות. מדובר בנתון דומה לאלה שנרשמו בשתיים מהמדינות הבלטיות – ליטא ולטביה, אבל נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD, שעמד על 71.9%. בהולנד ובבריטניה הנתונים הם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אנחנו מתחת לממוצע ה-OECD גם בשיתוף מידע רפואי, עם ציון של 57.5 בהשוואה ל-65.2. ישראל קיבלה ציון גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלתיות וגופי מחקר, אך ציון נמוך עבור שיתוף מידע עם עסקים בישראל ועם גורמים בחו"ל.

עוד נתון מראה שישראל מדורגת במקום החמישי בשיעור של מוצרי ה-ICT מכלל המסחר הבינלאומי שלה – יבוא ויצוא כאחד. כשמשאירים רק את היצוא, ישראל מדורגת במקום השני, אחרי אירלנד.

לסיום, שני נתונים נוספים: ל-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה-ביט ומעלה – נתון הגבוה ב-4% מממוצע ה-OECD, וכ-78.2% מהאנשים בחמישון התחתון, מבחינת הכנסות, משתמשים ברשת – 4% פחות מממוצע המדינות החברות בארגון. כאן, נורבגיה ואירלנד נמצאות בפסגה, עם יותר מ-98% בכל אחת מהן.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים