פרשת NSO: המשטרה חרגה בכמה מקרים, אך לא הייתה "הדבקה נרחבת"

המסקנות של צוות הבדיקה בראשות עו"ד עמית מררי סותרות את תחקיר כלכליסט ובין השאר קובעות שלא היו מקרים שבהם המשטרה הדביקה טלפונים של אזרחים ללא צווי בית משפט - כולל לא בתיקי האלפים של נתניהו

מסקנות שבמשטרת ישראל צריכים לקרוא היטב - וליישם.

המשטרה שאבה נתונים שלא היו כלולים בצווים שקיבלה מבתי המשפט והפעילה רוגלות, לעתים, כאשר פג תוקפם של הצווים שניתנו, שהתירו לה להפעיל אותן. אולם, לא היו מקרים שבהם המשטרה הדביקה טלפונים של אזרחים ברוגלות ללא צו בית משפט; כך צפוי לקבוע צוות של משרד המשפטים, שהוקם על מנת לבדוק את אופן השימוש שעשתה המשטרה ברוגלות.

הדו"ח הסופי, שצפוי להתפרסם בקרוב, יקבע כי בוצעו חריגות מהיקף ההיתר למעקב שניתן בצווי בית המשפט – אם בקציר נתונים שלא נכללו בצווים ואם בהפעלת הרוגלה במועדים שבהם הצווים כבר לא היו בתוקף, אולם "לא הייתה הדבקה נרחבת ברוגלות המעקב" שהיו בידי המשטרה. בין אותן רוגלות נמצאת מערכת סייפן, שהיא גרסה משונמכת של פגסוס – הרוגלה של NSO.

בראש הצוות עמדה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. הצוות העביר השבוע את ממצאי הבדיקה שלו בפרשת NSO ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

לפי גורמים במשרד המשפטים, בשל החדירה לפרטיות האזרחים בפעילות המעקב הדיגיטלית, לרבות של נחקרים, היועצת המשפטית תשנה ותמקד את הנהלים בתחום – אם בהנפקת נהלים מעודכנים ואם באמצעות חקיקה.

הבדיקה קשורה גם לתיקי האלפים של נתניהו

בראש צוות הבדיקה עמדה, כאמור, עו"ד מררי, ולצדה פעלו צפריר כץ, לשעבר ראש האגף הטכנולוגי של השב"כ, איל דגן, שהיה ראש אגף החקירות של הארגון, ובכיר לשעבר במוסד. הוא הוקם בעקבות הפרסומים בכלכליסט אודות שימוש, לכאורה לא חוקי, שאותו עשתה המשטרה ברוגלה של NSO לשם מעקב אחרי אזרחים – משמע, האזנת סתר ללא צווים. בעקבות אותם פרסומים הגישה NSO תביעה נגד העיתון.

הבדיקה בעניין השימוש, לכאורה, ברוגלה נעשתה גם בקשר לתיקי האלפים, שבהם נאשם ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. המשטרה ערכה בדיקה מקיפה ביחס לכ-1,500 טלפונים, ששייכים לכ-200 גורמים המעורבים בתיקי האלפים ולתיקים הקשורים אליהם. באשר לתיקי 1000 ו-2000 – בבדיקה התברר שלא הוצאו צווים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים ולא נעשה שימוש ברוגלה ביחס למעורבים בהם.

בנוסף, בסיוע מומחים טכנולוגיים, הצוות בחן האם בוצעה הדבקה למכשירי טלפון ניידים של אנשים שזהותם פורסמה בכלי התקשורת, ובעיקר בכלכליסט – באמצעות רוגלת פגסוס. מסקנת חברי הצוות היא כי "אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות תוכנת פגסוס שבידיה, בלא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים… שפורסמו בתקשורת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים