מתכנתת ממוצא אתיופי מרוויחה 11,483 ש' פחות מהגבר האשכנזי שלצידה

שכרה עומד על 14,385 ש"ח לחודש, לעומת השכר הממוצע בענף, 25,868 ש"ח ● גם בהיי-טק: חרדיות, ערבים ויוצאי אתיופיה מופלים לרעה בשכרם.ן ● כך לפי מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מימין: האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה עם עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה.

פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים, ובענפי ה-IT וההיי-טק גם ישנן אפליות בולטות לצד שינויים מועטים לחיוב; כך לפי מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, הגישה לאלופה (מיל') אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה, את מדד הגיוון, הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה, שנעשה בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת ת"א. הענפים שנבחנו במדד כוללים כ-50% מהמעסיקים בישראל, המעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים. קבוצות האוכלוסייה הנכללות במדד הן: נשים באופן כללי, ערבים וערביות, יוצאי ויוצאות אתיופיה, חרדים וחרדיות, גברים ונשים בני ובנות 45 ויותר.

נשים

אחד הממצאים העיקריים מעלה כי פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים בלא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%, ומשמעותו – קידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.

הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים עמד בשנת 2020 על יותר מ-23,000 ש"ח בחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 ש"ח. אולם גם בדרגות שכר אלו, גברים בענפים הללו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני גדול יותר.

נתון נוסף מצביע על כך שייצוגם של גברים חרדים לא-אקדמאים כמעט ולא גדל ואף רשם ירידה, לצד עלייה בייצוג ובשכר של נשים חרדיות אקדמאיות ולא-אקדמאיות בענפי יוקרה, דוגמת מחקר ופיתוח ושירותי תקשורת.

במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015, והפער בין שכר הנשים לגברים עמד על בין 55%-80%.

בצד החיוב, הדו"ח מעלה כי בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים בלא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון – יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות. מלבד נשים ערביות, בכל קבוצות הגיוון, נשים בלא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים.

המגזר הערבי

עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. ההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן, משמע, גם בהיי-טק וב-IT – שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר.

בענף תכנות המחשבים, נכתב בדו"ח, "ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים". חלה עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר, עם נתונים המעידים על "השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם".

העדה האתיופית

בשנים 2015-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה שאינם אקדמאים, גברים ונשים, ויוצאות אתיופיה אקדמאיות ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי שבהם הועסקו, אולם בלא עלייה בשוויוניות בשכר. יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים. אקדמאים יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, כמעט לא ראו שיפור בשוויוניות שכרם בשש השנים האחרונות.

חלה עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם עלייה זו בייצוג בענפים אלו אינה מלווה בעליות שכר, ושכרן מאוד נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו. כך, בענף תכנות המחשבים, השכר הממוצע של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה הוא 14,385 שקל לחודש, שכרן החציוני הוא 12,451 שקל, ואילו השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 שקל.

המגזר החרדי

לפי הדו"ח, מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה, שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים.

החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה – הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.

"העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא לוותה בעלייה בשוויוניות שכרן": למרות הוותק הנצבר בענף – הן עדיין מרוויחות בממוצע 55% משכר היהודים, גברים ונשים, הלא חרדים והלא-אקדמאים.

בני ובנות 45+

40% מהאקדמאים בגיל העבודה בישראל הם בני 45 ויותר – נשים 21%, וגברים 18%. כשני שלישים מהלא-אקדמאים בגיל העבודה הם בני 45 ומעלה. נשים בנות 45 ויותר, בייחוד אלו בלא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר בקבוצה זו בייצוג שלהן, בענפי מידע ותקשורת, במסחר ובייצור.

צמצום בפערי השכר המגדריים חל אצל אקדמאיות בגיל 45 ויותר. גברים בני 45 ויותר השתלבו בעיקר בייצור תרופות, בשירותי תקשורת, בתכנות מחשבים ובמחקר מדעי ופיתוח – וייצוגם ירד בעיקר בענפי שכר נמוך.

לדברי השרה ברביבאי, "ממצאי הדו"ח – המצטרפים לנתונים אודות הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה – אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית, חלקן מתעסוקה בכלל ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עדי

    קשה להאמין שמתכנתת בוגרת מדעי המחשב או הנדסת תוכנה תרוויח פחות מ14000.
    הניחוש שלי – כללתם ב"אקדמאיות" נשים שסיימו כל מיני תארים, ואז עשו קורס הסבה של חצי שנה ועובדות בבדיקות.

    בשביל שהמחקר הזה יהיה שווה משהו, צריך לבדוק כמה מרוויחות ומרוויחים אנשים לפי מה שהם למדו.

    אם יש מהנדסת תוכנה שמרוויחה 14000 אני פונה אליה: קומי ותתפטרי עכשו, ותחפשי עבודה.
    עד סוף השבוע תמצאי.

  2. אני רק שאלה.

    האם כל התארים האקדמיים תורמים להכנסה גבוהה? והאם נשים ממלאות את 57 מהסטודנטים במדעי המחשב והנדסת חשמל?
    סטטיסטיקה פופוליסטית שלא משקפת את המציאות, עיתונאות בשקל למען קידום אג'דה.

  3. שאלה

    לא ברור למה גיל העבודה הוא 18-65 , הרי ב 18 מתגייסים לצבא או עושים שירות לאומי.

    האם 27% מכח העבודה בישראל הם ערבים
    2.2% אתיופים
    15% חרדים
    האם נלקח בחשבון אחוז המשרה ?
    עד שלא יחייבו את החברות לדווח על פערי המשכורות (וגם אז בטוח ישחקו עם המספרים) לא נקבל נתונים אמיתיים.

אירועים קרובים