"שימוש המשטרה בפגסוס – מדרון חלקלק ולא חוקי"

כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בתגובה על התחקיר שחשף שימוש נרחב של המשטרה בתוכנה של NSO ● לדבריה, "הפגיעה בפרטיות, באמצעות טכנולוגיות חדשות, הולכת ומעמיקה, באישור ובסמכות"

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"החשיפה שלפיה המשטרה משתמשת בכלי NSO צריכה לייצר רעידת אדמה בה ובמשרד המשפטים. אין זה שונה משינוי הוראות הפתיחה באש, אלא שההסמכה נעשתה במחשכים ובלא כל ביקורת שיפוטית. זה חייב להיפסק", כך אמרה היום (ג') ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר שוורץ אלטשולר התייחסה לתחקיר שפרסם הבוקר כלכליסט, שלפיו המשטרה השתמשה בפגסוס, תוכנת הריגול של NSO, למעקב אחרי אזרחים ישראלים ללא פיקוח ובקרה ראויים. במשטרה טענו בתחילה שהתחקיר "חוטא לאמת" ובתגובה מאוחרת יותר אמרו ש-"אין שחר" למה שנכתב בו. עוד צוין שם כי הפעולות נעשות באישור היועץ המשפטי לממשלה.

על פי התחקיר, המשטרה השתמשה בפגסוס בכמה מקרים, בהם לדליית מידע על משתתפים במחאת בלפור נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. במקרה אחר המשטרה אספה באמצעות התוכנה נתונים ממכשירו האישי של ראש עיר שנחשד כי קיבל שוחד – חשד שקיבל תוקף על ידי ראיות שנאספו לאחר מכן באופן חוקי, בעקבות צו שהיא קיבלה מבית המשפט. במקרה אחר היא השתמשה בתוכנה למעקב אחר פעיל נגד מצעד הגאווה, בחשד שהוא יבצע מעשים אלימים לפגיעה במשתתפי המצעד. במקרים נוספים, על פי התחקיר, התוכנה שימשה אותה למעקב אחרי נחקרים פוטנציאליים, כדי לאסוף עליהם חומר לפני שהם מובאים לחדר החקירות.

לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "אם היה צורך להבין את פירוש המושג 'מדרון חלקלק' – הרי הוא לפנינו. הפרטים המלאים עוד צריכים להתברר, אבל, אם החשיפה מדויקת, מדובר בפעולה לא חוקית, בניגוד לחוק התקשורת ולחוק האזנת סתר (שבתחקיר נטען שהמשטרה ניצלה פרצה בו כדי לבצע את המעקבים – י"ה), ללא הסמכה בחוק ובוודאי שבניגוד גמור לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המעגן את הזכות לפרטיות".

"אין זה שונה מאשר שינוי הוראות הפתיחה באש, או שימוש לא מורשה בכלי נשק", הסבירה. "כאשר מפכ"ל המשטרה מאשר להשתמש בטכנולוגיה, כשברור כשמש שהיא בלתי חוקית, ובכל שרשרת הפיקוד הפנימית במשטרה אין קול אחד שמערער על כך – הרי שמדובר במחדל עצום. כאשר הוא מאשר לעשות זאת נגד מפגינים, או נגד מי שלא מתנהלת נגדו חקירה – הוא מביא אותנו להיות במצב דומה למדינות שלא היינו רוצים להידמות להן".

"מצב זה קורה שוב ושוב"

"בשנים האחרונות מצב זה קורה שוב ושוב", אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר. "המשטרה מאמצת טכנולוגיות חדשות, כמו מערכת עין הנץ, מצלמות גוף או טכנולוגיות של הממד החמישי – ועושה זאת ללא דיון ציבורי, ללא הסמכה מפורשת בחוק ובטח ללא יידוע של האזרחים. הדבר נעשה פעמים רבות בלי שבמשטרה עצמה מתקיימת עבודת מטה שלוקחת בחשבון השלכות רוחב של השימוש באותן טכנולוגיות. במידה רבה, הבורות הדיגיטלית הרוחבית במשטרה מאפשרת לשוטרים רבים לדלות פרטים ממערכות המידע בלא שיש להם הרשאה, וצמרת המשטרה משתמשת באופן בלתי אחראי במערכות טכנולוגיות – שהיא לא מבינה עד הסוף את המשמעויות הנלוות להן".

"בחוק הגנת הפרטיות", ציינה, "קיים 'סעיף פטור', שלפיו רשויות ביטחון פטורות מאחריות לגבי פגיעה בפרטיות. הרעה החולה היא שהמשטרה חושבת שעצם קיומו של הפטור מסמיך אותה לכתחילה להשתמש בטכנולוגיות פוגעניות. את התפיסה הזאת צריך לעקור מהשורש. המשטרה חייבת לקבל הסמכה מפורשת בחוק לשימוש בטכנולוגיות פוגעניות, שאותן היא לא הוסמכה להפעיל בעבר".

באשר לתגובת המשטרה אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר כי "נכתב בה שהכול נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. אם הדבר הזה נכון, הוא צריך לעורר רעידת אדמה גם במשרד המשפטים. אנחנו יודעים שבאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מעניקים ייעוץ למשרדי הממשלה ולרשויות המדינה השונות, ומאפשרים להשתמש בטכנולוגיות זוללות פרטיות – מצלמות בערים, בנתיבי תחבורה ציבורית, מערכת עין הנץ ועוד. ייעוץ זה מזמן חרג מגדר הסביר, כפי שבג"ץ קבע אך לפני כמה ימים, כשאסר על המשטרה להשתמש במערכת עין הנץ עד אשר היא לא תוסדר במסגרת חקיקה". לדבריה, "הייעוץ שמעניקים בחסות היועץ המשפטי לממשלה נעשה במסתרים ובמחשכים, ללא כל ביקורת ציבורית, והיועץ אפילו ניהל מאבק ממושך שלא לפרסם לציבור את ההנחיות שהוא מעניק למשרדי הממשלה – במסגרת בקשות חופש מידע".

"כך גם נוצר מצב אבסורדי בתוך משרד המשפטים", הוסיפה. "בשעה ששר המשפטים מציג הצעת חוק להגנה על זכויות חשודים ונאשמים, אנשי היועץ המשפטי מאפשרים למשטרה, הרחק מהעין הציבורית, לפגוע בצורה עמוקה בזכויות אלה. שר המשפטים מציג 'רפורמה' בחוק הגנת הפרטיות, ומנגד – הפגיעה בפרטיות, באמצעות טכנולוגיות חדשות, הולכת ומעמיקה, באישור ובסמכות".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עמירם

    אין ספק שצריך לעגן בחוק מתן זכויות לחקירות שונות באמצעים טכנולוגיים ואחרים שיש בהם משום חדירה לרשות הפרט. המחוקק צריך להבחין בין זכויות הפרט לבין זכויות הציבור שעלולות להיפגע ולהגדיר מי ובאיזה אירועים יכול לאשר שימוש בכלים שונים לבירור פרטים שחיוניים להגנה על הציבור למרות שיש בהם חדירה לרשות הפרט. אסור להימנע ולאסור באופן גורף שימוש באמצעים יוצאי דופן לחקירה וניטור פעולות שעלולות לגרום נזק לאדם אחר או לציבור שלם בטענות של שמירת חירויות הפרט.

  2. אלי ויסברט

    מעניין לדעת כיצד הייתה מגיבה דר' אלטשולר אם האקר היה מפיץ מידע מביך עליה ברשתות החברתיות? האם הייתה מוותרת על שימוש בכל אמצעי לאתר את הפושע? האם הייתה מגינה בחרוף נפש על זכויות האזרח שלו?
    חשבו על כל הנערות והנשים שנפגעו לאחרונה והפושעים נתפסו בזכות הטכנולוגיות האלה!
    די לצביעות!

אירועים קרובים