האם נסללה הדרך למינוי ראש מערך הסייבר הלאומי הבא?

ד' מונה לראש הזרוע המבצעית והמשנה ליגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי

בהודעה לקונית וחסכנית במילים, הודיע היום (ה') מערך הסייבר הלאומי על מינויו של ד' לראש הזרוע המבצעית והמשנה ליגאל אונא, ראש המערך. אלא שלאנשים ומחשבים נודע, כי ייתכן שמדבר במהלך דו-שלבי לקראת מינוי בעתיד הקרוב של ד' לראש המערך הבא.

ד' מילא בשנים האחרונות שורה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון. בשירותו הצבאי שירת כטייס בחיל האוויר. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן ותואר נוסף במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

במערך הסייבר הלאומי ארבע זרועות: עמידות, טכנולוגית, בניין כוח לאומי ומבצעית. הזרוע המבצעית של המערך אחראית על מענה מבצעי לאירועי סייבר משמעותיים במרחב הישראלי – זיהוי, גילוי, טיפול, סילוק ובלימה. הזרוע אמונה על ניהול אירועי סייבר בשגרה ובחירום ועל גיבוש תמונת מצב מדינתית. ממערך הסייבר נמסר, כי "מינוי זה מבוצע במסגרת המדיניות של אונא, ראש המערך, לחיזוק ההיבט המבצעי והיכולת המדינתית לזהות ולבלום אירועים רוחביים, אשר יש להם פוטנציאל לפגוע משמעותית ביכולת התפקוד של המשק הישראלי".

בינואר 2018 הממשלה אישרה את מינוי אונא לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. אונא, כיום בן 49, שימש כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי. בעברו שירת במשך כשלושה עשורים במערכת הביטחון בתפקידי סיגינט וסייבר, המשלבים מודיעין, פיתוח והטמעת טכנולוגיות ומבצעים אופרטיביים, וכן בתפקידי מטה ובניין כוח. אונא שירת ביחידת 8200 באמ"ן ובתפקידי ניהול בכירים בשירות הביטחון הכללי. בין השנים 2014-2017 עמד בראש אגף סיגינט-סייבר בשב"כ, עד למינויו כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי ביוני 2017.

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: עודד קרני

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: עודד קרני צילום: עודד קרני

אונא החליף את ד"ר אביתר מתניה, שסיים את כהונתו כראש מטה הסייבר הלאומי לאחר שש שנים. שבועות אחדים לפני מינוי אונא, כפי שפורסם בראשונה באנשים ומחשבים, הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, לאחד את מטה הסייבר והרשות להגנת הסייבר ליחידה אחת – מערך הסייבר הלאומי. המערך אחראי על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי – החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי ועד להגנה מבצעית בסייבר.

מעט היסטוריה

בספטמבר 2014 החליט ראש הממשלה, נתניהו, על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר והנחה את ד"ר מתניה להוביל את המהלך. הרשות קיבלה את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי מפני איומים בתחום והיוותה גוף אופרטיבי, הפועל לצד מטה הסייבר הלאומי. המטה, מצידו, המשיך "בבניין הכוח המדינתי ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום".

החלטת נתניהו התקבלה בהמשך לעבודת מטה שעסקה בהסדרת ההיערכות הלאומית להגנה אופרטיבית במרחב הסייבר. מהעבודה עלה הצורך בגוף ייעודי, שיחבר בין המרחב האזרחי לעולם הביטחוני, ירכז את טובי המומחים ויוביל את כלל פעילות ההגנה בישראל "בהסתכלות ארוכת טווח על האיומים הגוברים והמתפתחים בסייבר".

על הקמת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה החליט נתניהו במאי 2011 ומינויו של ד"ר מתניה לראשות המטה אושר שבעה חודשים לאחר מכן.

ההחלטה על הקמת המטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה לבחינת התחום, בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. ועדה זו מנתה 100 מומחים מתחומי הביטחון והאקדמיה, שעבדו קרוב לשנה והניחו את תשתית החשיבה לתחום. אחת מהמלצותיה הייתה הקמת מטה קיברנטי לאומי.

המטה, שכאמור הוקם במשרד ראש הממשלה, מצוי בכפיפות ישירה לנתניהו. בינואר אשתקד אישרה הממשלה את מינויו של הראש הראשון של הרשות הלאומית להגנת הסייבר – בוקי כרמלי. כרמלי עבד בצמוד ובמקביל לד"ר מתניה. הממשלה אישרה את הקמת הרשות בפברואר 2015, על מנת שתרכז את הטיפול ותישא באחריות הלאומית הכוללת לנושא.

במסגרת הרשות הוקם CERT (ר"ת Cyber Event Readiness Team – מרכז למוכנות מפני מתקפות סייבר) לאומי, נוסף על זה הקיים. מטה הסייבר היה מעין "משרד" ממשלתי, שתכלל ותכנן את התחום, ואילו הרשות הייתה גוף הביצוע והבקרה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים