תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » IT פיננסי » "ללא השקעה בתשתיות AI, הפערים בישראל יתרחבו בענק ויפגעו בנו"
ד"ר ארנה ברי, יו"רית הוועדה לבחינת תחום הבינה המלאכותית בישראל. צילום: ניב קנטור

"ללא השקעה בתשתיות AI, הפערים בישראל יתרחבו בענק ויפגעו בנו"

"על המדינה לסגור את הפערים הדיגיטליים כמקובל במדינות ה-OECD", אמרה ד"ר ארנה ברי, שעמדה בראש הוועדה לבחינת תחום הבינה המלאכותית והיקף התערבות הממשלה בו ● היא תיארה את המצב העגום בישראל בתחום – ומה צריך לעשות כדי לשפר

מאת 28 בינואר 2021, 15:36 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"אם נמשיך לפעול בתחום הבינה המלאכותית ברמה הלאומית ללא השקעה בתשתיות, הפערים ביכולת שלנו בתחום יתרחבו בענק ויתחילו לפגוע ברמה שלנו. על המדינה לסגור את הפערים הדיגיטליים כמקובל במדינות ה-OECD", כך אמרה ד"ר ארנה ברי.

ד"ר ברי הייתה דוברת המפתח בכנס BI & Big Data 2021. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בחודש שעבר אישר פורום תל"מ (ר"ת תשתיות לאומיות למחקר) את המלצות ועדת הבדיקה העצמאית, שכללה מומחים ובראשה עמדה ד"ר ברי, לבחינת תחום הבינה המלאכותית והיקף ההתערבות הנדרשת של הממשלה. חברי הפורום – מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה – מינו בפברואר אשתקד את ד"ר ברי כדי לעמוד בראשה. הפורום קבע שיפעל לקידום מהיר של הפעימה הראשונה של המלצות הוועדה, שהוגדרו בדחיפות הגבוהה ביותר – בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקלים.

בדבריה בכנס היא ציינה כי "עסקנו ב-AI Ready, שניתן לבנות מהם אלגוריתמים משובחים יותר, בדגש על ניתוח בשפה העברית, בהכנת נתונים ובעיבודם לבינה מלאכותית". "רוב האקדמיה בישראל ממומנת ולכן, יש לה תפקיד מפתח בהתפתחות הידע", ציינה ד"ר ברי. "בישראל, עלות ההשקעה בתשתיות AI גבוהה ולא רלוונטית לשחקנים בודדים. אין פה ענקיות כגוגל, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון – ולכן יש לשתף פעולה עם האקדמיה. אנחנו נמצאים מאוד מאחור בהיקף וברמת השירותים הדיגיטליים. לכן, גופים מסחריים לא יכולים לסגור את הפער".

שבדיה בקורונה – הדוגמה הטובה

"בשבדיה", אמרה, "יש לבינה המלאכותית יכולת לשנות את חיי האזרחים. במהלך הקורונה עשו שם הסבות מקצועיות להגדלת שיעור התעסוקה – וזה מרשים. בישראל אין נתונים להפעיל עליהם אלגוריתמים של בינה מלאכותית לקבלת תוצאות דומות. כל הכשלים הללו הביאו אותנו להגדרת התחומים שבהם הממשלה נדרשת להתערב".

המיקום הנמוך של ישראל

"בעבודת הוועדה", ציינה העומדת בראשה, "נעזרנו במחקרים שדירגו את המדינות בתחום הבינה המלאכותית. ישראל מדורגת במקום ה-36 מתוך 54 מדינות בתחום תשתיות ה-AI – וזה איננו ציון לשבח למדינה. יש לכך השלכות מעשיות: כיוון שתשתיות הדיגיטל בישראל לא מפותחות מספיק, העלות של תעבורה פיננסית, למשל, יקרה יותר מארצות אחרות. מדיניות הממשלה דורגה 46 מ-54, כלומר – אין תוכניות מסודרות למדע הנתונים ולהטמעת אלגוריתמים של בינה מלאכותית. עדיין יש פער מאד גדול בתשתיות – אנחנו מתפללים שהרשת לא תיפול בישראל, שלא לדבר על רוחב הפס הצר. בנוסף, גם כשיש מערכות שבחלקן מבוססות AI, זה נעשה בצורה מוגבלת וללא יכולת לדבר בשפה טבעית. אין דיאלוג אמיתי בשפה טבעית".

"מדיניות הממשלה לא קובעת בכלל מה היא עושה עם הדיגיטציה", קבעה ד"ר ברי. "אף שהיא הקצתה כספים לנושא, העסק לא מנוהל כיאות. בין היתר כתוצאה מכך, בין 2019 ל-2020 הייתה בישראל ירידה בהערכת חדשנות במו"פ. שלא לדבר על כך שב-24 השנים האחרונות ירדנו מהמקום ה-10 למקום ה-40 ברשימת המדינות שבהן יש אוניברסיטה שמובילה בבינה מלאכותית. יש לנו קהילה איכותית, אבל היא קטנה מדי".

המטרה: להתמקד בלימוד NLP. אילוסטרציה: BigStock

המטרה: להתמקד בלימוד NLP. אילוסטרציה: BigStock

האסטרטגיה שהציעה הוועדה

ד"ר ברי הציגה את האסטרטגיה שהציעה הוועדה לטיפול בתחום הבינה המלאכותית: "יש להתמקד בלימוד NLP – עיבוד שפה טבעית, בדגש על שפות שמיות, ובפרט עברית. יש ליצור חוסן לאומי לתחום, עם למידה חישובית, עיבוד שפה טבעית, סוכנים אוטונומיים ו-'הסברתיות' (Explainability) – להבנת האופן שבו פועלים כלי הבינה, כדי שלא נקבל חתול בשק ושלא נהיה כמו הגולם מפראג, שקם על יוצרו. יש לייצר סינרגיה בין האקדמיה, התעשייה ומגזרי הביטחון והציבורי, כי אנחנו מדינה קטנה מוקפת אובים. שיתוף נתונים ייתן ערכים מוספים – מהגנה על הגבולות ועד ללחימה בקורונה. כמו כן, יש להגדיל את הנגישות המקומית לקהילה הבינלאומית בתחום, להביא מחשוב עתיר ביצועים לכולם, להרחיב את הנגישות לענן, להביא להרחבת הקהילה העסקית ולשיפור הזמינות של התעשיה, וכן לשפר היבטי אבטחה".

היא ציינה ש-"בנינו תוכנית חמש שנתית בעלות של 5.3 מיליארד שקלים, שכוללת הקצאה בת 550 מיליון שקלים לפעימה הראשונה – להקמת תשתית מחשוב על בחומרה מופחתת (HPC), פרויקטי מו"פ גנרי, בדגש על יכולות NLP, וכן תקציב להכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם באקדמיה. התוכנית בנויה באופן מודולרי ומטפלת בהון האנושי, באקדמיה, במחשוב עתיר ביצועים, בענן, ב-NLP, בתעשייה, בביטחון ועוד".

לסיכום אמרה ד"ר ברי כי "ישראל ירדה בדירוגה העולמי בתחום הבינה המלאכותית. אין זה אפשרי להמשיך ולפעול בתחום ללא השקעה בתשתיות ומיקוד במשימה. יש צורך קריטי ביישום מסקנות הוועדה בדחיפות, כדי ליצור מובילות בתחומים מסוימים ולמנוע את המשך הנחיתות מול מדינות אחרות בתחום, שהוא בעל משמעות להיבטים רחבים במשק הישראלי – הכלכליים, האזרחיים והביטחוניים. זו מלחמה, יש להחזיר עטרה ליושנה – ויפה שעה אחת קודם".

"ללא השקעה בתשתיות AI, הפערים בישראל יתרחבו בענק ויפגעו בנו" Reviewed by on . "אם נמשיך לפעול בתחום הבינה המלאכותית ברמה הלאומית ללא השקעה בתשתיות, הפערים ביכולת שלנו בתחום יתרחבו בענק ויתחילו לפגוע ברמה שלנו. על המדינה לסגור את הפערים הד "אם נמשיך לפעול בתחום הבינה המלאכותית ברמה הלאומית ללא השקעה בתשתיות, הפערים ביכולת שלנו בתחום יתרחבו בענק ויתחילו לפגוע ברמה שלנו. על המדינה לסגור את הפערים הד Rating: 0

הגיבו