"יש טאלנטים גם במגזרים מודרים, אבל ההיי-טק לא יודע להכיל אותם"

חלק שני של פרויקט מיוחד שעוסק בשאלה כיצד ההיי-טק יכול לגשר על הפערים החברתיים ● הפעם: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, ועימאד תלחמי, יו"ר ומייסד המיזם היהודי-ערבי באבקום

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

"יש לא מעט טאלנטים גם במגזרים מודרים בחברה הישראלית, שלא משולבים כיום בהיי-טק, כי הוא לא יודע להכיל אותם מספיק טוב", כך אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל.

סופר תאני השתתפה בשולחן עגול שערכה באחרונה מערכת אנשים ומחשבים, בשיתוף IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. הפאנל התקיים בעקבות הקמת שדולת ההיי-טק בכנסת, בראשותו של ח"כ עידן רול (יש עתיד) וביוזמת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד, ונושאו היה כיצד ההיי-טק יכול לגשר על הפערים החברתיים בישראל. כתבה זו היא השנייה מבין שלוש כתבות מהפאנל. לכתבה הראשונה לחצו כאן.

סופר תאני: "הנושא של שילוב אוכלוסיות מודרות בהיי-טק אינו חדש, ויש הרבה אנשים וארגונים שעושים עבודה נהדרת בתחום. אבל דווקא התקופה הנוכחית מעצימה את האתגרים שיש לפנינו.

בסופו של יום, המנהלים מחפשים טאלנטים, שחסרים בתעשייה, ויש הבנה שהם קיימים, רק צריך לגרום להם להיות חלק מהענף. זה נכון לגבי כל המגזרים בחברה הישראלית, אבל ההיי-טק לא יודע להכיל את זה מספיק טוב. עם זאת, מנהלי החברות הרב לאומיות רתומים בצורה מדהימה למשימה הזו, כי הם רואים בזה קודם כל משימה לאומית, וזה אחד הדברים היפים שיש בהיי-טק הישראלי.

אין ספק שצריך לעבוד על נושא ההכשרות, כדי שאותם אנשים מהמגזרים שלא מיוצגים כעת יהיו מתאימים לעבודה בהיי-טק. אבל גם לנו, המנהלים, יש תפקיד: בכל מקום שבו יש מיזם שמצליח לגשר על פערים, צריך לתת לו את כל התמיכה. אני חשה שזה קורה, אבל יש עוד מה לעשות".

היכן זה נעצר? רגולציה? החברות לא מספיק סובלניות?
"אני לא חושבת שזה נעצר. התוצאות אמנם עדיין לא משביעות רצון, אבל אלה הם תהליכים ארוכי טווח ולא כל ההיי-טק הוא מיקשה אחת. אין ספק שלנו, מנהלי החברות הרב לאומיות, קל יותר להאיץ תהליכים כאלה, כי יש בחברות אלה מישנה סדורה, יעדים ומטרות ברורות. צריך לסייע ולהנחיל את התרבות הזאת גם לחברות אחרות, כדי שהן יוכלו לפעול לגישור על הפערים.

זה לא רק עניין של הכשרות. יש פה גם עניין של תרבות. כשהתחלנו לקלוט בוגרים מהמגזר החרדי, הבנו שיש פערי תרבות וצריך לדעת להתמודד איתם. אנחנו נעזרים לצורך כך בעמותות כמו קמא טק, שעושות עבודה מדהימה".

איך ישראל לעומת יתר המדינות בשילוב אוכלוסיות מודרות?
"קשה לי לומר אם אנחנו טובים יותר או לא. מה שאני כן יכולה להגיד הוא שלנו, הישראלים, חסרים, ולא רק בתחום זה, תהליכים מובנים, מוסדרים, אקו-סיסטם כמו זה שקיים בחברות הרב לאומיות. אבל מהצד השני, אנחנו מבינים את האתגר הזה ממקום שונה מאחרים, בגלל הייחוד שלנו והיותנו מדינה קטנה. אני יכולה לומר בפירוש שיש כאן אכפתיות ומודעות לנושא, ו-IATI הוא דוגמה מצוינת לכך. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד, דוחפת, דואגת שזה יהיה על סדר היום שלנו, המנהלים, ושנפנה לכך זמן. גם הפעילות של השדולה בראשות ח"כ עידן רול חשובה, כדי לדבר עם המחוקקים, להסביר להם שאנחנו לא באים לפעול למען עצמנו, אלא כדי לתרום לחברה הישראלית".

שילוב מנצח של יזמות ערבית-יהודית

עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד באבקום מקבוצת מטריקס: "באבקום הוקמה ב-2009, ביוזמתי, מתוך מטרה לשלב בהיי-טק ערבים ויהודים. הבנתי מהר מאוד שזו הדרך להעצים ולהגביר את הנוכחות של המגזר הערבי בענף.

באבקום מציעה שירותי IT וטכנולוגיה לכלל מגזרי המשק, כגון מוקדים טלפוניים, ומבצעת פרויקטים בתחום ההיי-טק עבור חברות וארגונים. הסניפים שלנו פזורים ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה – בדרום ובצפון.

אחד העקרונות שלנו הוא עבודת צוות. אני דוגל בתפיסה, שאחד ועוד אחד זה תמיד יותר משניים, וצוות יכול להגיע להישגים שאף עובד בודד לא יצליח להגיע.

עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד באבקום. צילום: ניב קנטור

עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד באבקום. צילום: ניב קנטור

בסך הכול, אנחנו מעסיקים כ-3,000 עובדים. מרביתם, בהפרש קטן, הם ערבים.

המודל הזה, של עבודה משותפת של ערבים ויהודים, שמפתחים, יוזמים ונותנים שירותים, הוא ייחודי, ופיתחתי אותו למודל רחב יותר, שמלמדים אותו כבר שלוש שנים ברציפות באוניברסיטת הרווארד.

במקביל לבאבקום, הקמתי ב-2008 את קרן ההשקעות הערבית הראשונה, תקווין (Takwin), יחד עם ד"ר אראל מרגלית וחמי פרס. בהשקעה הראשונית גייסנו 10 חברות, ששמונה מהן הבשילו. כעת אנחנו נמצאים בשלב השני, במטרה לגייס 100 מיליון דולר, להשקיע בעיקר ביזמים עם שיתופי פעולה ערבי יהודי,  ומקווים לאחוזי הצלחה גבוהים. זו הדרך שלנו להניע את היזמות במגזר הערבי.

אנחנו לא רק מגייסים כספים, אלא גם מספקים תשתית ופלטפורמה לחברות שאנחנו מאתרים. אנחנו רואים בהסכם עם איחוד האמירויות הערביות פוטנציאל גדול לקידום התוכניות שלנו באזור".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים