תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » דוז פואה – לא רק בטלוויזיה: כך פועל הדיגיטל של האירוויזיון
קובי מרימי. צילום: רונן אקרמן ו-EBU

דוז פואה – לא רק בטלוויזיה: כך פועל הדיגיטל של האירוויזיון

שידורים חיים, פעילות אינטראקטיבית, משחקים, סרטונים והנגשה - אנשי חטיבת הדיגיטל של כאן מספרים על הפרויקטים שיצרו כדי להנגיש את התחרות הוותיקה לקהלים שפחות נחשפים אליה

מאת 15 במאי 2019, 16:14 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

האירוויזיון הוא חגיגה של צבעים, קבלת האחר ובעיקר כיף – כך בכל שנה, ובפרט בתחרות שמתקיימת השבוע בתל אביב. אלא שהשנה הוא גם חגיגה טכנולוגית ודיגיטלית אחת גדולה. כמעט כל התפעול של האירוע הענק הזה מבוסס על טכנולוגיה – מהתפאורה ומסכי ה-LED, ועד לניתוב התמונה, שנעשה באופן אוטומטי לחלוטין. המעבר בין המצלמות שאת התוצרים שלהן אתם רואים על המסך נעשה ללא יד אדם (להבדיל מהצילום עצמו).

הפעם, החליטו בכאן – תאגיד השידור הישראלי, ובאיגוד השידור האירופי, שמפיקים את התחרות, להזניק את החגיגה הדיגיטלית-אירוויזיונית כמה צעדים קדימה: הם הנגישו את השידור לאנשים עם מוגבלות באמצעות הרשת, קיימו האקתון אירוויזיוני לפיתוח טכנולוגיות הנגשה וטכנולוגיות שיסייעו לשפר את חוויית הצופה-הגולש באופן כללי, והשיקו שלל פעילויות דיגיטליות.

הפעילות הזאת היא המשך להבנה של כאן שטלוויזיה זה כבר ממש לא רק המסך הקטן ושאם רוצים למשוך את הצעירים – רצוי לפנות אליהם היכן שהם נמצאים, כלומר: ברשתות החברתיות. לכן, אחת ההחלטות האסטרטגיות שקיבל התאגיד כבר בראשיתו הייתה להקים מחלקת דיגיטל נמרצת, שתייצר מגוון תכנים ושנדמה שאי אפשר אלא לשבח אותה. בשנה האחרונה רתמו אנשיה את היכולות שלהם לקידום האירוויזיון בתל אביב.

עינב יעקובי, מנהלת מוצרים דיגיטליים בחטיבת הדיגיטל של כאן. צילום: כאן דיגיטל

עינב יעקובי, מנהלת מוצרים דיגיטליים בחטיבת הדיגיטל של כאן. צילום: לי-אור אברבך

לדברי עינב יעקובי, מנהלת מוצרים דיגיטליים בחטיבת הדיגיטל של כאן, הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון הזריקה לאנשי התאגיד מוטיבציה ליצור תכנים חדשים ולהפוך את אירוויזיון 2019 לדיגיטלי ביותר שנראה מהיום שבו התחרות החלה (שהיה הרבה לפני שידעו מה זה אינטרנט או סמארטפון). "שמחנו כשנטע זכתה, אבל בה באותו הזמן את גודל התיק שנפל עלינו, ושאנחנו רוצים לגייס את כל הכוחות היצירתיים שלנו למען המטרה, לעשות פעילות דיגיטלית שעוד לא נראתה כאן, להיות חוד החנית. הייתה לנו שמחה מהולה בחשש", אמרה יעקובי.

אחרי תהליך ארוך, בלוח זמנים לא ממש ארוך, שכלל סיעור מוחות, סיוע מסטארט-אפים בתחומים שונים ושיתוף פעולה עם איגוד השידור האירופי ועם שאר הזרועות של התאגיד, החליטו בחטיבה ללכת על כמה פרויקטים. "ראשית", ציינה יעקובי, "הקמנו לאירוויזיון אתר עשיר בתכנים בעברית, עם תכנים ייחודיים לאתר לצד הכתבות ששודרו ברדיו ובטלוויזיה של כאן ועסקו בתחרות ובכל מה שקורה סביבה. הקמנו גם תחנת רדיו דיגיטלית ברוח האירוויזיון, הטמענו לאתר את המשחקים ופלטפורמות הנגישות ויצרנו רכיב סושיאל שמאגד בתוכו את פעילות המדיה החברתית הקשורה שלנו ושל איגוד השידור האירופי".

כחלק מהפעילות, אנשי התאגיד ורבי אינטראקטיב פיתחו שני משחקים: האחד הוא דוז או בוז, שאמור להנגיש לציבור את 41 (!) השירים המשתתפים בתחרות, בעיקר לקהל שמתעניין באירוויזיון אבל לא ישקיע את הזמן להאזין לכל השירים של כל המדינות. "חתכנו את 20 השניות הטובות בכל שיר ואנחנו מאפשרים לגולש להחליק ימינה אם הוא אוהב את השיר ושמאלה אם לא. זאת, כאשר הוא לא יודע מי האומן ששר ואת איזו מדינה השיר מייצג", אמרה. בקיצור, אפשר לקרוא למשחק הזה טינדר – גרסת האירוויזיון. המשחק השני מאפשר לדרג את השירים, ממש כמו שעושים בתחרות עצמה.

הפרויקט השני הוא ההאקתון, שנוצר יחד עם חברת הפקת ההאקתונים Blee, במטרה, כאמור, לקדם את ההנגשה של האירוויזיון לקהלים שונים. הקבוצות שהשתתפו בתחרות יצרו, בין היתר, אפליקציות שמאפשרות "להשמיע" את התחרות לכבדי שמיעה, לומר לכבדי ראייה, בשלב הניקוד, מה מצבה בטבלה של המדינה שהם מתעניינים בה ולאפשר לבעלי מוגבלות קוגניטיבית להביע את דעתם על השירים בצורה פשוטה יותר, באמצעות אימוג'י'ז. כדי לקדם את שלל פעילויות ההנגשה נעזרים אנשי התאגיד באאוטבריין, שמקדמת אותה בשלל הפלטפורמות שהיא מציעה.

בינתיים, ההנגשה הזו לא תבוא לידי ביטוי בשידורים האחרים של התאגיד. "אנחנו צריכים קודם כל לעשות שיעורי בית ממה שיקרה באירוויזיון ואחר כך להבין האם ואיך אנחנו מטמיעים את ההנגשה בשידורים האחרים", אמרה יעקובי.

דוז או בוז. קרדיט: כאן דיגיטל.

"להכניס את האירוויזיון לתודעה – באמצעות המדיה החברתית"

אנשי המדיה החברתית של כאן התגייסו אף הם לעניין – הן בהפצת המוצרים הדיגיטליים והן ביצירת תוכן ייחודי לרשתות החברתיות. מתן דרורי, מנהל התוכן בחטיבה, אמר כי "האסטרטגיה שלנו הייתה להכניס את האירוויזיון לתודעה. יצרנו הן חומרים שקשורים לאירוויזיון עצמו והן כאלה שנמצאים במעטפת שלו, כמו להביא תיירים לארץ ולהסביר להם איך מסתדרים בישראל (בשיתוף פעולה עם מקסימיליאן, אחד מ-ולוגרי האירוויזיון הבולטים – י"ה), סרטונים על ההיסטוריה והתרבות של המדינות המשתתפות, סדרת סרטונים שבה לומד מלך זילברשלג כיצד יוצרים שיר לאירוויזיון ועוד".

אנשי וויוויבלוגס - אחד מ-ולוגי האירוויזיון הפופולריים ביותר - מראיינים את נציגות פולין, שלא הצליחו לעלות לגמר. צילום: כאן דיגיטל

אנשי וויוויבלוגס – אחד מ-ולוגי האירוויזיון הפופולריים ביותר – מראיינים את נציגות פולין, שלא הצליחו לעלות לגמר. צילום: כאן דיגיטל

הוא הוסיף כי "יחד עם פייסבוק, רתמנו קבוצה של ולוגרים בולטים בישראל, מובילי דעה באינסטגרם, על מנת שישדרו לקהל שלהם דברים שקשורים לאירוויזיון. הם מגדילים מאוד את התפוצה שלנו ואת החשיפה של המותגים כאן ואירוויזיון לקהל שפחות נחשף לתכנים שלנו. כמו כן, אנחנו מנגישים את כל מסיבות העיתונאים שמתקיימות באקספו (מתחם האירוויזיון – י"ה) ומאפשרים לגולשים, באמצעות השליחים שלנו שם, לשאול את הנציגים שאלות".

"יצרנו גם סטיקרים ואלמנטים גרפיים קטנים וחמודים, ושכבת מציאות רבודה – הגולש יכול להיות זמר אירוויזיון לשעה קלה: לצלם את עצמו במצלמה של הסמארטפון ולראות את עצמו מוקף בתפאורה של התחרות", ציין דרורי.

חגיגה של צבעים - ודיגיטל. טאמטה, נציגת קפריסין לאירוויזיון. צילום: כאן דיגיטל

חגיגה של צבעים – ודיגיטל. טאמטה, נציגת קפריסין לאירוויזיון. צילום: כאן דיגיטל

פיתוח מעניין נוסף הוא חדר הדיגיטל: הצופים במדיות הדיגיטליות של כאן ואיגוד השידור האירופי יכולים לראות במהלך השידור החי במסך אחד את התחרות עצמה ובו בזמן, במסך שני, פאנל של מומחי אירוויזיון מהארץ ומהעולם שנותן פרשנויות, שעשועונים, חידות, סקרים וראיונות עם הזמרים אחרי שהם יורדים מהבמה. "זה מבוצע בשיתוף פייסבוק, שנתנה לנו להיות בין הראשונים בעולם שמשתמשים ברכיב חדש בשם Vid presso. השידור הזה, בהנחיית גואל פינטו מכאן תרבות, יוצר מעין קהילה – במקום לצפות באירוויזיון לבד או עם 3-4 חברים, הגולש צופה בו עם מאות ואלפי אנשים ביחד", אמר דרורי.

איך התגובות?
"אנחנו מקבלים הרבה מחמאות מעמיתינו, מחובבי אירוויזיון ואחרים. חלקם הופתעו מכמות החומר והפעילות שאנחנו עושים. התאגיד יוצא דופן בזה כי בניגוד לגופי תקשורת אחרים, הוא שם את עיקר המשאבים ביצירה של תוכן דיגיטלי לרשתות חברתיות – באופן כללי ובאירוויזיון בפרט. אלדד קובלנץ, המנכ"ל, ואלעד טנא, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כאן, הסיטו משאבים ותקציבים ממקומות אחרים לדיגיטל – וזה לא היה מהלך פשוט".

דוז פואה – לא רק בטלוויזיה: כך פועל הדיגיטל של האירוויזיון Reviewed by on . האירוויזיון הוא חגיגה של צבעים, קבלת האחר ובעיקר כיף - כך בכל שנה, ובפרט בתחרות שמתקיימת השבוע בתל אביב. אלא שהשנה הוא גם חגיגה טכנולוגית ודיגיטלית אחת גדולה. כ האירוויזיון הוא חגיגה של צבעים, קבלת האחר ובעיקר כיף - כך בכל שנה, ובפרט בתחרות שמתקיימת השבוע בתל אביב. אלא שהשנה הוא גם חגיגה טכנולוגית ודיגיטלית אחת גדולה. כ Rating: 0

הגיבו