תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "הפער בין מה שההיי-טק צריך למה שמערכת החינוך מייצרת – החמצה גדולה"
אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. צילום: יח"צ

"הפער בין מה שההיי-טק צריך למה שמערכת החינוך מייצרת – החמצה גדולה"

אמר אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ● לדבריו, "ההחמצה - פעם אחת עם המחסור האדיר בתעשייה של מהנדסות ופעם שנייה עם הבנות החרדיות שלא מצליחות למצוא עבודה ראוייה בגלל רמת הכשרה נמוכה"

מאת 15 בינואר 2019, 10:10 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

המכון החרדי למחקרי מדיניות וחברות היי-טק מובילות הקימו בימים אלו את פורום בכירי ההיי-טק לשילוב חרדים בתעשייה במטרה להרחיב את השילוב של האוכלוסייה החרדית בענף ההיי-טק.

לפי נתוני המכון, רק כ-3% מהמועסקים בהיי-טק בישראל כיום הינם בני או בנות המגזר החרדי. מכאן, נאמר בהודעת הפורום, הוחלט כצעד ראשון ליצור תכנית שמטרתה הכשרת כ-2,500 תלמידות סמינר מדי שנה שישולבו בענף.

כמו כן, על פי נתוני המכון שהוצגו באחרונה בכנסת על ידי נציגתו, ניצה (קלינר) קסיר, מתוך כ-320,000 מועסקים כיום בתחום היי-טק בישראל, כ-3% מהמועסקים הם חרדים (כ-9,100 סך הכל, מהן כ-5,200 נשים). 44% מהנשים החרדיות בהיי-טק משתכרות 10,000 ₪ ומעלה, וכ-25% מהן זוכות לשכר שנע בין 8,000 ל-10,000 שקלים.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, כי "הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית מואץ מאוד. מדברים על 11 אחוז שמזוהים כחרדים. עוד 16 שנה ההערכה היא כי 17 אחוז מהאוכלוסייה תהייה חרדית. לא ניתן לתכנן סוגיות שקשורות לחברה או לכלכלה בלי שיינתנו דגשים לאתגרים ולהזדמנויות לחברה החרדית. יש לה מאפיינים מיוחדים כמו למשל מערכת חינוך נפרדת, הרגלי תעסוקה שונים, הרגלי דיור שונים ולכן הקמנו את המכון".

לדבריו, "המכון עובד בשלושה מישורים: ייצור מסד נתונים על החברה החרדית בראשות ניצה קלינר-קסיר, גיבוש המלצות מדיניות על בסיס הנתונים ותחום שלישי שהתפתח השנה- ליווי ביישום מדיניות".

"עם השנים הבנו, בשיתוף ההנהגה הרבנית, כי במערכת החינוך ובסמינרים הכשירו בנות להיות מורות כמטרה חינוכית אבל יש צורך לתת להן הכשרה שהיא מעבר, הכשרה מקצועית. ההכשרות היו מבוססות על הכשרות מקצועיות של משרד העבודה והרווחה, אלא שהבעיה היא שהתכנית לא רלוונטית לתעשייה כיום", אמר פלאי.

"מדובר בבנות מוכשרות שלמדו קורסים לא עדכניים ויצאו כך לשוק העבודה. במקרה הטוב רובן קיבלו תפקידים בדרגים נמוכים כמו בודקות תוכנה אולם בשנתיים האחרונות הרבה לא מצאו כלל עבודה. הבנו שצריך שינוי כך שההכשרה תתאים לשוק", הוא הוסיף.

"בחברה החרדית השאיפה היא שהאישה תהיה מפרנסת עיקרית כך שהבעל ילמד תורה ולכן האישה צריכה עבודה מכניסה. התחלנו הליך מיפוי ארוך ואפיינו את המיומנויות הנדרשות ממי שרוצות להשתלב בשוק הטכנולוגיה כמו אנגלית ברמה גבוהה, יכולת אוריינות ועוד. בנוסף, עשינו זום-אין על הכשרה טכנולוגית וגילינו שהפער בין מה שהתעשייה צריכה למה שהמערכת מייצרת הוא החמצה גדולה: פעם אחת עם המחסור האדיר בתעשייה של מהנדסים ופעם שנייה עם הבנות החרדיות שלא מצליחות למצוא עבודה ראויה בגלל רמת הכשרה נמוכה".

"המגזר החרדי לא נופל מהמגזר הלא חרדי מבחינת כישורים. במגזר החילוני בת מוכשרת יכולה ללכת למכון וויצמן או לטכניון, ההזדמנות שיש כאן היא שכל הבנות, שחלקן מאוד מוכשרות ומחוננות, יוכלו גם לקבל הכשרה ראויה ברמה גבוהה ואקדמית. בין השאר לצורך זה הוקם הפורום. האתגר שלנו הוא למפות יחד את צרכי התעשייה ולזהות איפה קיימות הזדמנויות במגזר לבנות, ואף לבנים, חרדים. אם יעשו עבודה נכונה, ניתן יהיה לשלבם בתעשייה".

"חרדיות יכולות להוות מענה מטורף לאתגרי מערכת הביטחון"

פלאי הוסיך ואמר כי "היעד שלנו הוא שתוך חמש עד שבע שנים על 2500 מהנדסות ומהנדסים 85% יהיו נשים ו-%15 גברים. אם המחזור היום הוא 11 אלף מתכנתות, נדבר על 200 בנות שייכנסו שנתיים לתכניות הכשרה ברמה מקבילה למדעי המחשב בטכניון וחמישים אחוז שישתלבו בתפקידים טובים. אלו מספרים דרמטיים שיכולים לשנות את התעשייה והכלכלה של החברה החרדית ושל מדינת ישראל".

"אני לא חושב שהאתגר שלי הוא שהתעשייה תגיד לי 'אני מתחייבת לקלוט'. אין לי ספרק שהן ישתלבו, ובמקומות שצריך יעשו התאמות. האיכות כה גבוה שבעיני זה עניין שולי", אמר עוד פלאי.

"נכון שנשים חרדיות משתכרות פחות מאחרים אבל זה נובע משתי סיבות: האחת, מיומנויות נמוכות והשנייה היא שהתחלופה מאוד גבוה וההיצע אדיר. גם לכך המענה האמיתי הוא להביא לשוק כח עבודה מאוד איכותי ואז יכולת המיקוח שלו והאפשרות של אותה אישה לעמוד על שלה עולה פלאים", אמר עוד.

הוא סיכם ואמר כי "אם נעבוד נכון בנות חרדיות יכולות להוות מענה מטורף לאתגרי מערכת הביטחון בעשורים הקרובים. כבר היום חרדיות משתלבות ברפאל, בתעשייה האווירית ועוד".

"הפער בין מה שההיי-טק צריך למה שמערכת החינוך מייצרת – החמצה גדולה" Reviewed by on . המכון החרדי למחקרי מדיניות וחברות היי-טק מובילות הקימו בימים אלו את פורום בכירי ההיי-טק לשילוב חרדים בתעשייה במטרה להרחיב את השילוב של האוכלוסייה החרדית בענף הה המכון החרדי למחקרי מדיניות וחברות היי-טק מובילות הקימו בימים אלו את פורום בכירי ההיי-טק לשילוב חרדים בתעשייה במטרה להרחיב את השילוב של האוכלוסייה החרדית בענף הה Rating: 0

הגיבו