תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » כך בוצע פרויקט הענק להקמת מאגר נתוני האשראי של ישראל
ד''ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

כך בוצע פרויקט הענק להקמת מאגר נתוני האשראי של ישראל

ד''ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל, אבנר זיו, מנמ"ר הבנק, חזי כאלו, המנכ"ל, ומוטי גוטמן, מנכ"ל המבצעת - מטריקס, מסכמים את הפרויקט, שעלותו היא יותר מ-130 מיליון שקלים ● לדברי ד"ר טרכטנברג, "רק כשהוא יתחיל לפעול גם מול האזרחים, באפריל, אוכל לישון טוב יותר בלילה"

מאת 3 בינואר 2019, 10:12 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"לפרויקט מורכב שכזה, של הקמת מאגר נתוני אשראי ברמה הלאומית, נדרשים לא רק אמונה – אלא גם אמון של השותפים בפרויקט ולאחריו של הציבור", כך אמרה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל.

ד"ר טרכטנברג דיברה אמש (ד') בטקס שנערך במשרדי הבנק בתל אביב, לציון סיום הפרויקט. מטריקס, שזכתה במכרז של בנק ישראל להקמת מערך לאומי לשיתוף נתוני אשראי, הקימה את הפרויקט הטכנולוגי של המאגר במשך שנה וחצי, והיא שתתפעל ותתחזק אותו ב-15 השנים הבאות. יחד עם מטריקס היו שותפים לפרויקט רפאל ו-HPE – וכמובן אנשי ה-IT של בנק ישראל, בראשותו של המנמ"ר, אבנר זיו (לדבריו באירוע בהרחבה לחצו כאן). עלות הפרויקט עומדת על יותר מ-130 מיליון שקלים.

הפרויקט נועד כדי ליישם את חוק נתוני אשראי, שנחקק בכנסת ב-2016. בבנק ישראל אומרים שהמאגר יסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעוני, בכך שירחיב את המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת הסיכון של הלקוח, ירחיב את הנגישות לאשראי ויהווה בסיס מידע לא מזוהה – שישפר את היכולת של בנק ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק. בכך הוא ישמש את הבנק לביצוע תפקידיו, לרבות לצורכי מחקר מקרו-כלכלי ופיתוח כלי מדיניות אפקטיביים.

אבנר זיו, מנמ''ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

זיו תיאר בדבריו את השתלשלות הפרויקט. "כשהגעתי לבנק ישראל", אמר, "התוודעתי לפרויקט ושכנעתי את הנהלת הבנק שהוא חייב להיות מעורב בו. כתבתי נייר עמדה ובאוגוסט 2015 הנגידה דאז, ד"ר קרנית פלוג, החליטה שהבנק הוא שיעשה את הפרויקט. זו החלטה אמיצה ולא פשוטה".

"בספטמבר באותה השנה הבנק הקים צוות הקמה, עם משרדי האוצר והמשפטים", המשיך. "באפריל 2016 עבר חוק נתוני אשראי וביוני הבנק הורה לבנקים ולחברות האשראי להיערך להקמת המאגר. אז כתבנו את המכרז, שפרסמנו באוגוסט. ביוני 2017 מטריקס זכתה במכרז, מאחר שהייתה לה הצעה גדולה, מכובדת ומקצועית. התחלנו בעבודה והקמנו 'מפלצת' של תשתיות ואבטחת מידע, עם ניהול קפדני. במרץ 2018 יצאה גרסה ראשונה של המאגר, ובאוגוסט היינו בשלב שבו הייתה לנו גרסה כמעט סופית והתחלנו להטעין נתונים. בימים אלה סיימנו את טעינת הנתונים ויש לנו שני מיליארד רשומות במאגר. החודשיים האחרונים הוקדשו להיערכות לעליה לאוויר, כולל התאוששות מאסון ותרגול מוכנות לתפעול. אפשר לומר שיש לנו מערכת ברמת איכות גבוהה ביותר".

לדברי ד"ר טרכטנברג, "סיום הפרויקט לא אומר שהוא נגמר. רק כשהוא יתחיל לפעול גם מול האזרחים, באפריל, אוכל לישון טוב יותר בלילה". היא ציינה כי "זה לא רק פרויקט גדול וחשוב עבור הבנק ולא רק פרויקט שאמור להגביר את התחרות בשוק – אלא שזו הפעם הראשונה בה יהיו לנו יחסים עם הציבור הרחב שלא דרך מתווכים".

חזי כאלו, מנכ''ל בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

"הפרויקט – מהלך נדיר במשק"

חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל, כינה את הפרויקט "מהלך נדיר במשק: מדברים על רפורמות, על ועדת שטרום – וזה הצעד הראשון הממשי. אנחנו בונים מערכת ברמה הלאומית, שאמורה להביא למהפך גדול מאוד, במיוחד אם ייכנסו שחקנים חדשים – מה שיוביל להגברת התחרות ולהוזלת עלויות. ההיבט הצרכני לא פחות חשוב, כי הפרויקט עומד בסימן הלקוח במרכז. ברמה הלאומית, יש כאן רפורמה אדירה. הפרויקט נוהל בצורה יוצאת מן הכלל, כמו מבצע צבאי. הפרויקט חי ודינמי, המערכת תמשיך להתפתח – ולא תיעצר".

מוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס. צילום: ניב קנטור

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: ניב קנטור

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אמר כי "אני 37 שנים בעסקי ה-IT. עשיתי מאות פרויקטים מוצלחים, יותר ופחות, אבל המהלך הזה שובר כל שיאים. זה הפרויקט האזרחי הכי גדול בארץ, הכי מורכב בהיבטי תהליכים, ממשקים, ערוצים, תשתיות ואבטחת מידע, ויש לו נראות גבוהה".

"הפרויקט היה לא שפוי בהיבט לוחות זמנים. הוא עירב אנשים רבים במטריקס, יותר מ-200, והיה לנו המון מה להפסיד ולהרוויח – בכסף ובמוניטין. חזי כאלו ואני הבטחנו זה לזה שהוא יהיה חלון הראווה של הבנק ושלנו. אני שמח לעמוד פה היום ולדעת שקיימנו את ההבטחה שהבטחנו לעצמנו", הוסיף גוטמן.

כך בוצע פרויקט הענק להקמת מאגר נתוני האשראי של ישראל Reviewed by on . "לפרויקט מורכב שכזה, של הקמת מאגר נתוני אשראי ברמה הלאומית, נדרשים לא רק אמונה - אלא גם אמון של השותפים בפרויקט ולאחריו של הציבור", כך אמרה ד''ר נדין בודו-טרכטנ "לפרויקט מורכב שכזה, של הקמת מאגר נתוני אשראי ברמה הלאומית, נדרשים לא רק אמונה - אלא גם אמון של השותפים בפרויקט ולאחריו של הציבור", כך אמרה ד''ר נדין בודו-טרכטנ Rating: 0

תגובות (4)

  • Avatar

    קרן

    את ה״מבצע הצבאי״ הזה/ ״חלון הראווה״ הוביל בעלי היקר עירון זדה. סופר גאה בך!!!!

  • Avatar

    עפר

    פרויקט כזה גדול מקצועי ומכובד
    יכול לנהל רק מנכ״ל מטריקס. מר גוטמן
    יישר כח. כבוד גדול

  • Avatar

    מוטי

    את העבודה בימים ובלילות ביצע ירון התותח !!!

  • Avatar

    מוטי מטריקס

    את הביצוע באתר ביצע ירון שכטמן התותח שעבד ימים ולילות ללא הפסקה

הגיבו