תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "אין ספק שיש אפליה, אבל המצב משתנה"
מימין: אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות (צילום: יח"צ), ונעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות (צילום: שגיא משעלי)

"אין ספק שיש אפליה, אבל המצב משתנה"

ברשות החדשנות מעדיפים להסתכל על הנתונים שמעידים על מחסור במגוון בכוח האדם בהיי-טק במשקפיים ורודים ● כך, בנוגע לשיעור הערבים בענף, שעומד על 3%, הם מדגישים שהוא שילש את עצמו, וככלל, הם מפנים זרקור לתכניות שהממשלה מפעילה לקידום מגזרים אלה

מאת 16 בדצמבר 2018, 15:15 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שפורסם היום (א'), מראה כמה נתונים עגומים למדי: ההיי-טק הישראלי עדיין לא מקבל בידיים פתוחות אוכלוסיות שונות, ובמקום זאת, חברות רבות מעבירות את פעילות הפיתוח שלהן לחו"ל, או את חלקה. שיעור הערבים בענף עומד על 3%, זה של הנשים בתפקידים טכנולוגיים בחברות היי-טק – על 23%, וכשזה מגיע לתפקידי ניהול הוא יורד ל-16% בלבד. לעומת זאת, לאחת מכל ארבע חברות יש פעילות פיתוח כלשהי בחו"ל.

אלא שברשות החדשנות מעדיפים להסתכל על המציאות הזאת במשקפיים ורודים יותר, ולהדגיש את הגידול של פי שלושה במספר עובדי ההיי-טק מהמגזר הערבי, כמו גם את טענתם שקיומן של 15 אלף משרות שמחכות למי שיאייש אותן ובפרט שרבע מהחברות הישראליות מהענף מקיימות פעילות פיתוח בחו"ל – עוד נתונים שעולים מהדו"ח – הם סימן לצמיחה המהירה של ההיי-טק הישראלי.

לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "עצם העובדה שחברות מוצאות פתרונות כמו הליכה לחו"ל ופעילויות Off Shore, שחלק מהחברות פתחו בשנתיים האחרונות, היא התנהגות בריאה של התעשייה".

"ניסיון להבין את המצב ולפתח פתרונות"

הדו"ח נולד כתוצאה מההבנה של רשות החדשנות שכדי שיוכלו לגבש את המדיניות שלהם ופתרונות למצב, הם צריכים לדעת מהו לאשורו. לכן, הם החליטו לשתף פעולה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל, שכבר עשתה דו"ח דומה בשנה שעברה. "רצינו להבין את המחסור בכוח אדם ולקבל תמונת מצב לגבי הכיוונים לפתרון שאנחנו מאמינים בהם – שילוב קבוצות שבתת ייצוג, וכן הבאת כוח אדם מחו"ל ומערוצי הכשרה. הדו"ח הזה משקף את המציאות ונותן לנו כלים להחליט לאן אנחנו צריכים ללכת", אמרה נעמי קריגר-כרמי, ראשת הזירה הציבורית-חברתית ברשות החדשנות.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בראיון הוא המשך ההדרה של אוכלוסיות מסוימות בחברה הישראלית מהענף – ובעיקר נשים, ובאופן מובהק יותר חרדים וערבים. "אין ספק שיש אפליה, אבל לאט לאט המצב משתנה. לראייה, בעוד שלפני ארבע שנים היה שיעור ההשתתפות של ערבים בהיי-טק הישראלי כ-1%, כיום הוא עומד על 3%", אמר אהרון.

מדובר ב-3% לעומת שיעורם של הערבים באוכלוסייה, שעומד על 21%. זה עדיין שיעור מאוד נמוך וקצב הגידול איטי.
"נכון, אבל צריך להביא בחשבון שאנחנו פותרים בעיות של הרבה מאוד שנים. אני בוחר להסתכל על החצי המלא של הכוס, ולראות את הגידול ואת הפוטנציאל שיש כאן".

אחת הסיבות לתת הייצוג של ערבים היא העובדה שאין ביישובים ערביים כמעט אזורי היי-טק, או אזורי תעשייה בכלל. עם זאת, ברשות החדשנות מפנים את תשומת הלב לפארק ההיי-טק שנפתח לא מכבר בנצרת ולאזור התעשייה בר לב, שנמצא מערבית לכרמיאל, ובבעלות משותפת של העיר עם שני ישובים ערביים שמולה – מג'ד אל כרום ודיר אל אסד.

סיבה נוספת היא העובדה שהרבה יותר ערבים לומדים בימים אלה את מקצועות הטכנולוגיה מאשר בעבר. לעומת זאת, אצל נשים זה לא קיים, שכן מספרי הסטודנטיות בפקולטות להנדסה ולמדעי המחשב עדיין נמוכים. "בניגוד לערבים, ששם המהפכה הדרמטית בשלב הלימודים כבר קרתה, אצל נשים הבעיה היא בשלב זה. נשים שלומדות הנדסה ומדעי המחשב מתקבלות לתעשייה והשיעור שלהן בה הוא כמו בפקולטות. השאלה היא למה הן לא הולכות ללמוד", אמרה קריגר כרמי.

בניסיון לפתור את המצב, או לפחות לעשות אותו טוב יותר, שמים בממשלה דגש על נשים באקדמיה ועושים מאמצים שיווקיים בקרבן, כדי לעודד אותן ללמוד מקצועות אלה. כמו כן, הרשות מפעילה תכנית הכשרה בתכנות לאקדמאים, וחלק ניכר מזה לאקדמאיות, כדי שיעשו הסבת מקצוע לעולם ההיי-טק, משרד החינוך מנסה לאתר נערות כדי שילמדו מדעים וטכנולוגיה, ומשרד העבודה והרווחה משתף פעולה עם She Codes, ארגון שפועל לשילובן של נשים בהיי-טק.

מאמצים מסוימים נעשים גם במגזר החרדי, למשל באמצעות תכנית שמעניקה תמריצים כספיים לחברות היי-טק בבעלות חרדית והכשרה של נשים חרדיות לעבודה בענף. עד כה הכשירה הרשות 600 נשים כאלה.

המאמצים טובים ויפים, אבל עדיין, מעסיקים רבים יעדיפו, במודע או שלא במודע, להעסיק גבר יהודי לא חרדי על פני אחרים.
אהרון: "הפיל הלבן של האפליה קיים, המספרים מראים את זה, אבל אם מסתכלים על החברות הגדולות, יש שינוי מגמות. הסיבה לכך היא שהן מבינות שמגוון מוסיף לפריון. כל המחקרים מראים שאם יש מגוון רחב בחברה, יש בה פריון רב.

קריגר כרמי: "התעשייה רוצה אוכלוסיות מגוונות, בפרט החברות הגדולות, שיש להן גם את היכולת לעשות מאמצי שיווק באזורים עם אוכלוסייה ערבית ואצל נשים. זאת אחת הסיבות ששיעורי הייצוג של אוכלוסיות מגוונות בחברות האלה רב יותר מאשר בסטארט-אפים, שיש להן פחות יכולות כאלה, עד כדי בכלל לא".

לסיכום אמרה קריגר כרמי כי "בהסתכלות ארוכת טווח, צריך לסגור את הפערים. המצב הנוכחי לא יכול להיות. הילדים נולדים עם אותה התפלגות אינטליגנציה בכל מגזר ובכל מקום, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בשיעורי התעסוקה בענף ההיי-טק".

"אין ספק שיש אפליה, אבל המצב משתנה" Reviewed by on . דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שפורסם היום (א'), מראה כמה נתונים עגומים למדי: ההיי-טק הישראלי עדיין לא מקבל בידיים פתוחות אוכלוסיות שונ דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שפורסם היום (א'), מראה כמה נתונים עגומים למדי: ההיי-טק הישראלי עדיין לא מקבל בידיים פתוחות אוכלוסיות שונ Rating: 0

הגיבו