הניו-יורק טיימס חשף: הדרכים המפוקפקות של פייסבוק לניקוי שמה

כתבה חדשה ודרמטית במיוחד של העיתון מתעמקת בטקטיקות ה-"מדהימות" שבהן עשתה הרשת החברתית שימוש לניהול המשבר הגדול שלה, אחרי פרשת קיימברידג' אנליטיקה ● הדמות הבכירה שהפכה לשעיר לעזאזל לצורך הסחת הדעת: המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס

מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק. צילום: Freisehamburg, מתוך ויקיפדיה

במשך כמעט עשור טענה פייסבוק שמשימתה הראשית היא "להפוך את העולם לפתוח יותר ולמחובר". עם זאת, דיווח מגה דרמטי שפרסם אמש (ד') הניו-יורק טיימס מעיד על כך שבכירי החברה עסקו במזימות פנימיות שונות ומאוד משונות, ובעיקר הלכו רחוק במיוחד בכדי להסיט את הביקורת והאש מפייסבוק, אחרי שהתגלה שהיא הזניחה את משתמשיה ואפשרה להם להפוך קורבן למניפולציות פוליטיות מכוונות.

התחקיר של העיתון מתבסס על ראיונות עם יותר מ-50 אנשים, כולל עובדים בפייסבוק בהווה ובעבר. הוא מגלה שהחברה בעצמה עסקה בהפצה מכוונת של תיאוריות קונספירציה. היא שכרה, ככל הנראה, חברה למחקר בעלת אוריינטציה רפובליקנית, בכדי להכפיש מבקרים שלה ולטעון שהם פועלים ממניעים אנטישמיים. במקביל היא השמיצה קבוצות אנטי פייסבוקיות והציגה אותן ככאלה שנמצאות תחת שליטתו של ג'ורג' סורוס, בטענה שהמיליארדר, יהודי כמו מארק צוקרברג ומספר שתיים בחברה, שריל סנדברג, וליברלי בעמדותיו, מנהל מבצע צללים זדוני במטרה לפגוע באמריקה.

לטענה זו שקידמה פייסבוק היה שותף נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שטען שסורוס הוא אחד מאויביו, ושהביע במקרים רבים את עמדתו שאיל העסקים הוא אויב של ארצות הברית. עם או בלי קשר, בשלהי אוקטובר נשלח לביתו של סורוס מטען נפץ.

שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק. צילום: מתוך ויקיפדיה

שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק. צילום: מתוך ויקיפדיה

בקרת נזקים ללא בקרה

אחרי שפרשיית קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה בתקשורת העולמית וצוקרברג נדרש לתקן את הנזק העצום שהחשיפות שהיא כללה הסבו לו, הוא הבטיח בעדותו בסנאט שישמור על טוהר הפלטפורמה. הוא אמר אז שחוסר יכולתה של פייסבוק לזהות פייק ניוז, בעיקר בהקשר של מעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ולהיאבק בהן הוא אחת מ-"חרטותיו הגדולות ביותר".

אלא שנראה שמילים לחוד ומעשים לחוד, וגם סנדברג הייתה שותפה פעילה למשימה להצלת שמה הטוב של החברה. על פי הטיימס, גם הסמנכ"לית של צוקרברג לקחה חלק פעיל בהטיות הדעת השונות. הכתבה מספרת כי סנדברג וצוקרברג עשו שימוש בקריקטורה שהפיצו מתנגדיהם ושבה החברה והם מוצגים כתמנון ענק שזרועותיו חובקות את כל העולם, כדי להזעיק את הליגה נגד השמצה, על מנת שתעורר זעם ציבורי על "המהלך האנטישמי הבוטה", כפי שהם רצו שייתפש בציבור.

פייסבוק – הצד הרע בסיפור?

צוקרברג וסנדברג לא הגיבו לדברים, אבל החברה מסרה לטיימס עוד לפני פרסום התחקיר כי "זו הייתה תקופה קשה בפייסבוק וכל צוות הניהול שלנו התמקד בהתמודדות עם הבעיות שבפניהן אנחנו עומדים. על אף שאלה בעיות קשות, אנחנו עובדים קשה בכדי להבטיח שאנשים ימצאו את המוצרים שלנו שימושיים ושאנחנו מגנים על הקהילה שלנו מפני שחקנים רעים".

אבל האם ייתכן שפייסבוק בעצמה היא השחקן הרע והדמות הזדונית בסיפור? הכתבה מציגה את התנהלות הפוליטיקה הפנימית בפייסבוק, שהלכה והסתבכה ככל שהחברה הפכה למודעת יותר לשימוש בתעמולה הרוסית דרכה. על פי מה שעולה ממנה, נראה שפרשת קיימברידג' אנליטיקה הביאה לתוהו ובוהו מוחלט בתוך החברה.

הדברים הביאו את הנהלת פייסבוק להיכנס למוד של בקרת נזקים, כך לטענת הטיימס, ולצורך כך נשענה הענקית על סיוע ששכרה מחברת ייעוץ בשם Definers Public Affairs, שנוסדה על ידי ותיקים בצד הרפובליקני של המפה הפוליטית בארצות הברית. החברה סייעה לפייסבוק לערפל את הסוגיות וההאשמות שנפוצו סביבה על ידי הפצת ביקורת שליליות סביב חברות טכנולוגיה מתחרות. המטרה הייתה להראות שכל עמק הסיליקון סבל מבעיות פרטיות דומות לאלה שבהן הואשמה פייסבוק. הכתבות הכוזבות הללו הופצו באתרי חדשות ימניים שונים. למשל, אתרים ימניים פרסמו עשרות מאמרים שהאשימו את אפל וגוגל "בפרקטיקות לא שגרתיות", בהן איסוף נתוני משתמשים, שימוש ציני בהם והפרת הפרטיות של המשתמשים.

ג'ורג' סורוס. צילום: Harald Dettenborn, מתוך ויקיפדיהג'ורג' סורוס. צילום: Harald Dettenborn, מתוך ויקיפדיה

האצבע המאשימה – כלפי ג'ורג' סורוס

התחקיר תיאר מסמך מחקר שהופץ על ידי Definers לכתבים בקיץ שעבר, שטען שסורוס הוא גורם הכוח החשאי שעמד מאחורי מה שנראה כתנועת אנטי פייסבוק רחבה. על פי העיתון, סורוס היה מטרה טבעית לצוקרברג ולאנשיו, בין השאר משום שבנאום שלו בפורום הכלכלי העולמי הוא תיאר את פייסבוק וגוגל כ-"איום מונופולי" ואמר ש-"אין להן לא את הרצון ולא הנטייה להגן על החברה מפני התוצאות של מעשיהן".

חברת המחקר שפייסבוק העסיקה לחצה על כתבים לחקור את הקשרים הפיננסיים בין משפחתו של סורוס וגופים פילנתרופיים שהוא ובני משפחתו ניצבים מאחוריהם לבין קבוצות שהפיצו קריאה להתנתק מהרשת החברתית הענקית. Definers ניסתה גם להראות כי קבוצות אלה מתאפיינות בנטייה אנטי-טראמפית מבוהקת, ובאופן כללי עסקה בניסיון להראות לעולם שסורוס מקדם קונספירציה כללית כנגד פייסבוק ונגד הנשיא האמריקני. לדברי הטיימס, בניצוחה של סנדברג, סורוס הפך לפנים של התנועה נגד ענקית המדיה החברתית.

יצוין שסורוס הושמץ רבות גם בישראל על ידי גורמי ימין, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ו-"הואשם" כמקושר לקרן החדשה לישראל. בספטמבר האחרון התבשרנו שנתניהו ופייסבוק עומדים בפני תביעה בגין הפצת פייק ניוז. עניינה הוא פוסט שפורסם בחשבון של ראש הממשלה ברשת החברתית, שבו שיתף ידיעה מישראל היום, שטענה ששר החוץ של איראן, מוחמד זריף, התפאר על קשרים עם סורוס. ידיעה שעל פניו התגלתה כלא נכונה, אך שבכל זאת נשארה על כנה כפוסט בפייסבוק. התביעה מופנית נגד נתניהו על פרסום הפוסט ונגד פייסבוק על כך שלא הסירה אותו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים