מה חושב על ישראל אחד מ-50 האנשים החכמים ביותר בענף?

"הבעיה הגדולה ב-Big Data: הכנת הנתונים בטרם ניתוחם", אמר פרופ' ג'ו הלרשטיין, מייסד משותף ומנהל אסטרטגיה ראשי בטריפקטה, שהמגזין של MIT קבע שהפתרון שלה הוא "אחד מ-10 הטכנולוגיות שישנו את העולם"

פרופ' ג'ו הלרשטיין, מייסד משותף ומנהל אסטרטגיה ראשי בטריפקטה. צילום: פלי הנמר

"עולם הטיפול בנתונים רחבי היקף, Big Data, שופע בעיות ואתגרים, לצד התועלות הרבות הנובעות ממנו. הבעיה הכי גדולה בתחום היא הכנת הנתונים בטרם ניתוח שלהם", כך אמר פרופ' ג'ו הלרשטיין, מייסד משותף ומנהל אסטרטגיה ראשי בטריפקטה (Trifacta).

הרלשטיין נמצא בעמדה ייחודית בתעשייה, בהיותו מהמעטים המשלבים בין מחקר אקדמי ליישום. בעולם האקדמי הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי מחשב באוניברסיטת ברקלי, ועבודתו המחקרית עסקה במערכות ממוקדות נתונים ובאופן בו הן מניעות את עולם המחשוב. המגזין פורצ'ן (Fortune) בחר בו כאחד מ-50 האנשים החכמים בענף והמגזין של MIT (ה-MIT Technology Review Magazine) כלל את עבודתו כאחת מ-10 "הטכנולוגיות שעשויות לשנות את העולם".

חיבור של בינה אנושית עם בינה מלאכותית

לדברי הלרשטיין, "כיום, החשיבות של המידע גדלה. הוא הפך להיות כלי לבידול ולהשגת יתרון תחרותי. לכן, נדרש להעצים עובדים עם מידע – זה אתגר התנהגותי, לא טכנולוגי. תוצר לוואי הוא שנדרש מערך חדש של אנשים וכישורים לטיפול שכזה במידע – אנשים עסקיים, שאינם מה-IT".

בפן הטכנולוגי, הסביר הלרשטיין, "בעיות נפתרות כיום בצורה שונה, בעזרת חיבור של בינה אנושית עם בינה מלאכותית. זה דורש חדשנות בצד של ה-AI, עם אלגוריתמים ש-'מבינים' בעסקים".

הוא סיפר כי "הכל החל כשערכנו מחקר לבחון היכן הממשק הכי גדול בין משתמשים הצורכים מידע ובין הטכנולוגיה. גילינו ש-80% מהזמן הושקע על הכנת הנתונים בטרם ניתוח שלהם. החברה הייתה חלוצת תחום ה-Data Wrangling – התפעול של המידע, ממצב של מידע גולמי והפיכתו למידע שניתן להפיק ממנו תובנות עסקיות".

"ב-2011 שחררנו פרויקט קוד פתוח בשם Wrangler, שזו פעולת תפיסת הסוס עם חבל. זו המטאפורה לטיפול בנתונים – יש לבנות אלגוריתמים לניתוח הנתונים ולניראות שלהם, כי המשתמשים רוצים את הנתונים ממסודרים, נקיים ובלא טעויות", אמר הלרשטיין.

"מדובר בעבודה רבה, בעיקר כשיש לאסוף את המידע ממקורות שונים. הבינה המלאכותית יכולה לעזור, אולם היא גם טועה לעתים, כי היא לא יודעת את הצרכים של המשתמשים. כך, גייסנו כמה מיליוני דולרים והקמנו את החברה", אמר. עד היום, טריפקטה כבר גייסה יותר מ-100 מיליון דולר.

הלרשטיין אמר עוד כי "טריפקטה הינה מפתחת ומשווקת של פלטפורמת Data Preparation, המאפשרת לקצר ולייעל את התהליכים של הכנת המידע לניתוח ואנליטיקה, ולקצר את הזמן הנדרש בהפיכת מידע גולמי לתובנות עסקיות. מוצרי החברה מסייעים לאנליסטים לחקור, לתפעל ולהעשיר מידע גולמי, ולהפוך אותו – בצורה עצמאית ובלא כתיבת קוד – למידע נקי ומובנה".

לדברי הלרשטיין, "אנו משתמשים בתהליך העברת המידע מגולמי לנקי בטכנולוגיות לימוד מכונה, נראות של המידע, אינטראקציות אדם-מכונה ועיבוד מקבילי, המיועד לשימוש של משתמשים שאינם טכנולוגיים, ולמטרת הכנת המידע לאנליטיקה עסקית".

שנה לאחר שחרור Wrangler הקימו הלרשטיין ועמיתיו את החברה, "בעקבות מחקר של 15 שנה שבוצע בשיתוף האוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד בארצות הברית. כיום, בשל הפעילות שלנו, שנקראת Data Prep, גרטנר (Gartner) יצרה קטגוריה על שמה ואנחנו מובילים בריבוע הקסם שלה".

טריפקטה מונה 150 עובדים ועל יותר מ-10,000 לקוחותיה נמנים בנק אוף אמריקה (Bank of America), פפסי (Pepsi) ועוד. "אחד הלקוחות, רויאל בנק אוף סקוטלנד (Royal Bank Of Scotland), הטמיע את הפתרון שלנו, התלהב, הטמיע עוד פתרונות, הביא לשיפור משמעותי במערך ה-CRM שלו ולגידול בשביעות רצון הלקוחות – ואף זכה בפרס מהאיחוד האירופי על שימוש טכנולוגי בעולם הפיננסי", אמר הלרשטיין. לפני שנתיים, סיפר, גוגל (Google) החלה להפעיל את שירות הכנת הנתונים בענן שלה על בסיס פלטפורמת טריפקטה.

ניצחון שלישי ברצף במרוצי סוסים

הלרשטיין הסביר כי מקור השם של החברה, טריפקטה, הוא מעולם מרוצי הסוסים, עת מישהו זוכה בשלושה ניצחונות רצופים. "המקבילה ב-IT היא לנצח את המשתמשים, את האלגוריתמים (מחשבים) ואת הנתונים (הפיכתם למידע). יש להביא לאיחוד של שלושת ה-וקטורים השונים הללו, וכך להצליח", הוסיף.

יצוין כי הלרשטיין מכיר את ישראל היטב, ובין השאר עשה את הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטה העברית. אקורייט (aQurate), חברה מקבוצת UCL, מייצגת בבלעדיות בישראל את טריפקטה. בראש אקורייט עומדים יוסי רודריק, המנכ"ל, וקוסטין מרזאה, מנהל הטכנולוגיות הראשי, והיא מתמחה בתחומי ניהול הנתונים וסביבות Big Data.

"ישראל היא מאמצת מוקדמת של טכנולוגיות ולחברה טכנולוגית כמונו זה מאוד מתאים. הפתרון שלנו מיועד בישראל לעולמות הבנקאות, הבריאות, הטלקום והמגזר הביטחוני", סיכם הלרשטיין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים