מהם שלושת האתגרים שמטרידים את המנמ"רים ואיך מתמודדים איתם?

הבינה המלאכותית היוצרת משנה במהירות את סדר היום של המנמ"רים. לצד ההכרח להתמודד עם עלויות הענן ההולכות ותופחות, הרגולציה המתהדקת ואיומי הסייבר, שנעשים מתוחכמים יותר ויותר, מנהלי מערכות המידע נדרשים להרחיב את השימוש ב-GenAI בכל רחבי הארגון.

מסקנות אלה עולות מדו"ח חדש של חברת המחקר והייעוץ הגדולה גרטנר. הדו"ח סקר את השאלות המרכזיות שהמנמ"רים מפנים לאנליסטים של החברה – מה שמן הסתם משקף את הנושאים שמטרידים אותם כיום, במחצית השנייה של 2026. העורכים ציינו ש-"המנמ"ר כבר לא נמדד רק בזמינות מערכות המידע, אלא גם ביכולתו לייצר ערך עסקי, להגדיל פריון, לשמור על רווחיות ולהגן על נכסי הארגון".

אחת המשימות המרכזיות של המנמ"רים היא תכנון, התנעה וביצוע פרויקטי AI, והטמעת הטכנולוגיה כחלק מתהליכים מהותיים בארגון. המנמ"רים נתונים תחת לחץ הולך וגדל מצד ההנהלות, שמבקשות לראות את פירות ההשקעה האדירה שלהן בפרויקטים הללו, כדי שאלה יביאו להתייעלות בארגון, יועילו ללקוחות ויבואו לידי ביטוי בשורת הרווח. בחלק גדול מהמקרים מדובר בכלל בפיילוטים, ולפי נתוני גרטנר, 59% מהם כלל לא מגיעים לשלב הייצור. כדי שזה יקרה כמה שפחות, העצה של האנליסטים של החברה היא לא להתעסק עם אינסוף פרויקטים נקודתיים, אלא לשאוף להקים פלטפורמת AI ארגונית אחודה.

הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו של המנמ"ר למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים

עוד היבט בפרויקטי בינה מלאכותית הוא שהם צורכים משאבי מחשוב גדולים, במיוחד בכל מה שקשור לאימון מודלים ותפעול שירותים – מה שיוצר לחץ על תקציב ה-IT, שבמקרים רבים הוא גם ככה לא מספיק. לפי הדו"ח של גרטנר, 81% מהמנמ"רים צריכים להגדיל את תקציבי הבינה המלאכותית (שברוב המקרים הם חלק מהתקציב הכולל של ה-IT, אם כי המגמה הולכת ומשתנה), וכדי לגרום לזה לקרות, עליהם לנהל את בקרת השימוש בענן. זאת, מבלי לפגוע בתפעול השוטף.

האתגר השלישי, הסייבר, היה מאז "הולדתו" אחד מכאבי הראש הקבועים של המנמ"ר, ובעידן הבינה המלאכותית האתגר הרבה יותר מורכב. על פי הדו"ח, 93% מהדירקטוריונים רואים באבטחת הסייבר איום ישיר על ערך החברה ועל בעלי המניות שלה. העצה של גרטנר (ובכלל של הרבה מומחים) היא לעבור מגישה של התמקדות בתגובה לגישה פרו-אקטיבית, שמתמקדת ביצירת חוסן סייבר לארגון. לשם כך, על המנמ"ר לבצע מספר מהלכים, בהם מודרניזציה של תשתיות האבטחה, ואוטומציה של תהליכי הזיהוי והתגובה. לזה מתווסף עוד רובד: שימוש של עובדים בכלי בינה מלאכותית לא מאושרים, שחושף את הארגון לסכנות מבחוץ – מה שמחייב, לדעת גרטנר, להגביר את מאמצי הניטור והבקרה.

השורה התחתונה: הדו"ח הזה משקף את השינוי בתפקידו של המנמ"ר – ל-CAIO (מנהל בינה מלאכותית ראשי). הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים.

עצמאות טכנולוגית דורשת גם משילות ממשלתית

הצורך בעצמאות טכנולוגית עולה לדיון בתקופה האחרונה, בעיקר כאחד מלקחי המלחמות בשלוש השנים האחרונות (בשביל הלקחים האלה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית). המטרה היא לצמצם עד כמה שאפשר את התלות הטכנולוגית של ישראל בגורמי חוץ, בין היתר על רקע הקריאות של עובדי חברות ענק שמספקות טכנולוגיה לצה"ל ולממשלת ישראל להפסיק לעשות זאת, על רקע מה שהם מכנים "רצח העם בעזה". במקביל עולה הדיון בצורך להבטיח שהשירותים שאותן חברות מספקות יהיו יציבים ולא מושפעים מגורמים חיצוניים.

הנושא הזה נדון בדיון על פעילות המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שערכה ועדת המשנה של הכנסת שעוסקת בתחום. בדיון השתתף דן אייל, סגן ראש האגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן במשרד הביטחון. בסיום דבריו ציינה יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן, את הדיווחים שהיו בכלי התקשורת ולא הוכחשו, שלפיהם מיקרוסופט חסמה את הגישה של 8200 לחלק משירותי הענן של Azure, שעליהם, לטענת החברה, נשמרו שיחות מעקב עם פלסטינים. המהלך הזה בוצע לאחר קמפיין של עובדים במיקרוסופט ותנועת ה-BDS, ומיקרוסופט נימקה את ההחלטה בכך שהשימוש הזה נוגד את ערכי החברה ומדיניותה.

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כ פרקש הכהן דרשה לדעת כיצד הנושא טופל על ידי ממשלת ישראל ואיך מונעים מצב כזה בעתיד. תשובותיו של אייל, שלפיהן המשרד מקיים שיח שוטף עם מיקרוסופט, לא סיפקו את היו"רית, והיא תקפה בחריפות הן את התנהלות החברה והן את העובדה שהממשלה לא הגיבה בצורה הראויה, לפחות לדעתה, למה שקרה.

"לחברות שמספקות שירותים לצה"ל לא יכולה להיות הזכות לנתק יחידות משיקולים אידיאולוגיים", אמרה ח"כ פרקש הכהן. "הדבר צריך לעבור לטיפול משפטי באפס סבלנות, ובמקביל על ממשלת ישראל לבצע מהלכים כדי שהמדינה תהיה פחות ופחות תלויה ביכולת הזאת להוריד את השאלטר". לדבריה, "אם הפעילות של אותה יחידה שעליה דווח לא תואמת את המדיניות של מיקרוסופט, אני בטוחה שיהיו מספיק חברות שיסכימו לתת לה שירותי ענן".

השורה התחתונה: הצורך בעצמאות טכנולוגית התחדד בשנים האחרונות. אולם נדרשת מדיניות ברורה, שמגיבה במקרים כמו זה של מיקרוסופט ו-8200 בצורה הכי חריפה וחד משמעית. אנחנו לא צריכים להירתע מאחר שמדובר בחברת ענק, גם אם היא מספקת שירותים חשובים אחרים למדינה.