תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » ההיי-טק הישראלי: 70 שנה – עם המבט לעתיד
רוצים לחזק את ההיי-טק? צריך להשקיע. אילוסטרציה: Kentoh, BigStock

ההיי-טק הישראלי: 70 שנה – עם המבט לעתיד

מה צפוי להיי-טק הישראלי בשנים הקרובות? האם הצמיחה תימשך או שיש מה לדאוג? מומחים מסבירים ● חלק ב'

מאת 17 באפריל 2018, 8:19 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי – זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטארט-אפים, מעצמת סייבר ומדינה שאין לה במה להתבייש גם בתחומים טכנולוגיים אחרים.

לכבוד יום הולדתה ה-70 של המדינה כינסנו באחרונה בבית אנשים ומחשבים רב שיח בהשתתפות מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים: אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות; עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים; אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה; גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות; וצבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. בחלק זה – חלקו השני של הרב שיח (לחלק א' לחצו כאן) – שאלנו את המשתתפים על תחומי העיסוק שלהם וביקשנו מהם תחזיות לעתיד.

האם בתקופה הנוכחית קשה לגייס כסף? הגיוס האחרון של גיזה לקרן מספר חמש נעשה ב-2008. במידה שתרצו לגייס היום 200 מיליון דולר, האם זו תהיה משימה קשה?
שכטר: "ראשית, אנחנו לא רוצים לגייס 200 מיליון דולר וגם לא 150, כי אנחנו סבורים שבישראל, הגודל הטוב ביותר לקרן הון-סיכון הוא בין 80 ל-100 מיליון דולר.

כיום יחסית קל לגייס הון בישראל, שכן יש הרבה כסף בשוק שפנוי להשקעות, בין השאר כתוצאה משערי הריבית הנמוכים. למרות זאת, השוק השתנה ומימוש ההשקעות של קרן הון-סיכון יכול לקחת בין 10 ל-15 שנים, לעומת כשבע שנים בממוצע בעבר הלא רחוק".

צבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. צילום: יניב פאר

צבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. צילום: יניב פאר

הכנסת ציוד טכנולוגי חדש יכול להעלות את הפריון ולשפר את האיכות, אבל גם לפגוע בעובדים, שכן לא כל עבוד יכול לעבור הסבה מקצועית ולעבוד בעבודות שמחייבות מיומנות טכנולוגית. מה יש לך לומר על זה?
ברוך: "שדרוג תעשיות הלואו-טק בישראל הוא עניין של להיות או לחדול עבורן. במידה שהן לא יעברו שדרוג, שיעלה את הפריון ואת איכות המוצר, ספק אם תהיה להן זכות קיום. הן יתקשו להתחרות בשווקי היצוא ולהתמודד עם הייבוא בשוק המקומי.

צוואר הבקבוק שמונע את השינוי הנדרש הזה נמצא פחות בעובדים ויותר בהנהלות, כי ההנהלות הישנות לא רוצות ולא רואות צורך להשתנות, במיוחד אם אין משבר שהכניס את החברות להפסדים. לגבי העובדים, אני סבור שחלק גדול מהם ימצא את מקומו. גיל הוא לא מגבלה ואני מכיר אנשים שעברו את גיל 70 ושמתאימים את עצמם לטכנולוגיה המודרנית. לחלק הקטן של כוח העבודה יהיה צורך למצוא פתרון – ואפשר לעשות זאת".

עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

במה שונה רשות החדשנות מלשכת המדען הראשי, שאותה היא החליפה?
הורנשטיין: "השוני הוא בהתמקדות. אנחנו מתמקדים בשלושה רבדים: כוח אדם, תשתיות מימון ותשתיות מחקר. הרובד הראשון כולל תשתית חדשנות, טיפוח הון אנושי מיומן והשקעה בתשתיות מו"פ, השני כולל טיפול בכשלי שוק במו"פ ובהשתתפות בסיכון כמממן כאמצעי ליצירת ערך טכנולוגי, והשלישי – צמיחת חברות ומקסום הערך בישראל עבור חברות רב לאומיות".

גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

איך ניתן לראות את השוק בהיבט של כוח האדם?
גבעתי: "יש כמה דברים. ראשית, אני סבור שבוגרי האוניברסיטאות הישראליות בתחום הטכנולוגי אינם מוכנים לעבודה בעולם העדכני. הדינמיקה בתחום הטכנולוגי מאוד מהירה, בעוד שמה שהסטודנטים לומדים הוא את תיאוריות וטכנולוגיות העבר. לכן הקמנו את Infinity Labs, שלוקחת צעירים בוגרי אוניברסיטה מצטיינים בתחומי המדעים ומכשירה אותם בטכנולוגיות עכשוויות.

אני גם סבור שיש צורך למקסם את הפוטנציאל האנושי-טכנולוגי של ישראל על ידי הכנסת אוכלוסיות חדשות – מהפריפריה הגיאוגרפית, חיילים משוחררים, חרדים, ערבים וצעירים יהודים מחו"ל. אנחנו בוחנים פתיחת מרכזי הכשרה בארצות הברית על מנת להביא לישראל יהודים אמריקניים, שיעברו הכשרות אצלנו ויעבדו בהיי-טק המקומי".

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה. צילום: יניב פאר

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה. צילום: יניב פאר

האם במציאות הטכנולוגית הנוכחית הקשר עם הלקוח חזק יותר מאשר בעבר?
בר און: "בעידן של ריבוי ערוצים יש חשיבות הולכת וגוברת למסע הלקוח בעידן הדיגיטלי. אנחנו, באלעד מערכות, מתמחים בפתרונות בעולם מעורבות הלקוח ומסייעים לארגונים ליצור חוויית לקוח משופרת בערוצים השונים. אנחנו מתמחים בעולמות ה-CRM והדיגיטל ומציעים פתרונות החל משלב גיבוש האסטרטגיה הדיגיטלית, דרך אפיון חוויית המשתמש והעיצוב, פיתוח השירותים והמערכות השונות, וכלה באופטימיזציה הנדרשת לשימור מיטבי ורציף של מסע הלקוח".

אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות. צילום: יניב פאר

אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות. צילום: יניב פאר

שאלה לכולם – איך אתם רואים את תעשיית ההיי-טק הישראלית השנה ובשנה הבאה?
שכטר: "על אף שהז"ל אומרים שמאז נפילת בית המקדש הנבואה ניתנת לשוטים, אסתכן ואומר שאני לא צופה שינויים כלשהם השנה ואולי גם בשנה הבאה".

ברוך: "אני לא רוצה להתייחס למה שיהיה אלא למה שרצוי שיהיה. בראש ובראשונה, צריך לשפר את הפריון על ידי הכנסת טכנולוגיות לתהליכי הייצור של חברות קונבנציונליות ועל ידי שחרור החנק הרגולטורי".

בר און: "אני צופה שהצמיחה בענף תואץ השנה, על ידי הכנסת טכנולוגיות חדשות לשוק שיחייבו חברות להתחדש. אני גם חוזה גידול ב-eCommerce".

הורנשטיין: "אני צופה התפתחות בעולם הטכנולוגיות שמקדמות מקורות אנרגיה נקיים – גז אך גם מימן. זאת ועוד, תשתיות התקשורת ימשיכו להתפתח".

גבעתי: "הטכנולוגיות שיבלטו בשנים הקרובות הן הסייבר ,הענן והאינטרנט של הדברים. בעיניי מדובר בתחומים משולבים: אימוץ טכנולוגיות אינטרנט של הדברים וענן יאיץ את ההתחדשות של תעשיות הלואו-טק, יסייע להן להגדיל את הפריון וישפר את יכולת התחרות שלהן בשווקים המקומיים והזרים. עם הגדלת השימוש בטכנולוגיות אלה, בין היתר בתעשיות המסורתיות, יעלה הביקוש להגנות סייבר – דבר שמתחבר לכל תחומי החיים".

ההיי-טק הישראלי: 70 שנה – עם המבט לעתיד Reviewed by on . "יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי - זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטאר "יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי - זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטאר Rating: 0

הגיבו