האם הממשלה עושה מספיק כדי לטפל במחסור באנשי סייבר?

הארגונים בישראל סובלים ממחסור חמור באנשי סייבר, שעומד כבר כיום על 2,500 איש – כך עלה מתחקיר אנשים ומחשבים, שפורסם לפני כשלושה חודשים. רשות הסייבר מוסרת מספר דומה. האם, ואם כן – עד כמה, פועלת הממשלה על מנת למלא את המחסור, כדי שניתן יהיה לספק את ההגנה הטובה ביותר? נושא זה עמד במוקד ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה אתמול (ג').

בדיון עלה כי נעשים דברים, אולם האם הם מבוצעים ברמה מספקת? משרד החינוך ורשות הסייבר מריצים תכנית שהחלה השנה להכשרת תלמידי תיכון לתפקיד מיישמי סייבר. בינתיים מתקיימת הכשרה ל-100 תלמידים בלבד, אבל במשרד וברשות מתכוונים להכפיל את המספר בכל שנה, ולהגיע ל-1,600 שיוכשרו ב-2022. כמו כן, משרד העבודה והרווחה הקצה מימון להסבה מקצועית של 1,500 מיישמים, עם דגש על גיוסים באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסיות מוחלשות אחרות.

"קפיצה – בשנים הקרובות"

לדברי רפאל פרנקו, ראש אגף בכיר לאסדרה והכשרה ברשות הסייבר, "נדרש שיהיה מספיק כוח אדם איכותי בתחום כדי לחזק חולשות ולהגן על המשק. יש מחסור בעובדי סייבר בארגונים, יש ארגונים שאין בהם מנהלי אבטחת מידע וחלק גדול מהם מסתמכים על שירותי מיקור-חוץ. את זה אנחנו רוצים לאתגר ולכן אנחנו בונים תשתית סייבר בהיבטי כוח אדם. יש לנו כבר הישגים בולטים, שיביאו את המדינה לקפיצה המיוחלת בשנים הקרובות".

הוא פירט על הכשרת בני הנוער לתחום הסייבר, שהמדינה החלה בה כבר השנה, בין היתר באמצעות ספר לימוד ייעודי. לדבריו, "ישראל היא המדינה הראשונה שמכשירה תלמידי תיכון לעסוק במקצוע הסייבר. בראש ובראשונה מוכשרים מיישמי סייבר – אנשים שיושבים על מערכות האבטחה ובודקים כל הזמן את קיומם של אירועים. אלה גם האנשים הראשונים שצריכים לדעת על עדכוני אבטחה חדשים. היינו רוצים שייכנסו 2,500 אנשים כאלה עכשיו למשק".

עופר רימון, מנהל מינהל התקשוב והטכנולוגיה משרד החינוך, אמר כי "התחלנו בהכשרה של תלמידים בחמישה בתי ספר. ההכשרה היא ברמה של תעודת מיישם אבטחת מידע בארגון. בעתיד נמשיך גם לי"ג, י"ד, לטכנאים, הנדסאים, גם להנדסת מחשב".

רחל בן זקן מהאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה ציינה את שתי תכניות ההכשרה למיישמי סייבר שהמשרד פתח יחד עם מטה הסייבר. לדבריה, עד כה קיבלו התכניות תקציב להכשרת 1,500 מיישמי סייבר ובקרוב אמורים להיפתח קורסים כאלה בבני ברק, פתח תקווה וחיפה.

עוד עלו בדיון הכשרות שנעשות בצה"ל, כמו גם הכשרות לציבור החרדי, במסגרת התוכנית חרדים לסייבר, שפרנקו ציין שנהנית מביקוש רב. נועה גבעון ממטה הסייבר הלאומי נתנה סקירה על הפעילות בעולם האקדמי, בעיקר בתארים המתקדמים. "הקמנו שישה מכוני מחקר במרבית האוניברסיטאות, הגדלנו את מספר הסטודנטים והחוקרים שם, בתקווה שמשם תצא הבשורה בעתיד. אנחנו מנסים להגדיל את המקורות ותרים אחרי אוכלוסיות מתאימות, למשל עוסקים בהסבה של חרדים אקדמאים ובשיתופי פעולה עם אקדמאים מהעולם", אמרה.

מה עם השכר?

טענה שהועלתה בדיון היא שקיים קושי בגיוס אנשי סייבר. אליהו ראובן, המנהל הטכנולוגי הראשי של משרד הבריאות, אמר כי "בשנה וחצי האחרונה עשינו ניסיונות רבים לגיוס אנשי סייבר, עם כמעט אפס הצלחה. לפי מכרז החשב הכללי, רוב מקצועות הסייבר חסומים למשרדי הממשלה והם לא יכולים לגייס, פרט למיישמי הגנה. לא ניתן לגייס מיישם סייבר עם ניסיון בשכר של 17 אלף שקלים. גם מחירי הקורסים מאוד יקרים, וזה מגביל אנשים ללכת לתחום".

פרנקו ציין בהקשר של השכר כי "נושא זה בשירות המדינה היה אחד הדברים שקידמנו. העמדנו את השכר על יותר מ-100 שקלים לשעה למיישם עם ניסיון של בין שנה לשלוש שנים בשוק. אנחנו בונים תשתית איכותית, כדי לייצר ביקוש לתפקיד".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "נושא הכשרת אנשי הסייבר דורש הרבה חזון והשקעה, אבל דרושה המשכיות. אנחנו במקום טוב אך אם לא נרוץ קדימה, נמצא עצמנו מאחור. אין ספק שיש תשתית, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. נראה שאנחנו בדרך נכונה, טובה ומיומנת. הוועדה תמשיך לעסוק בנושא, ובישיבות הבאות תתמקד בנושאים ספציפיים ותעמיק בהם".