"בוגר מדעי המחשב הופך מכותב קוד למפעיל ומתכלל סוכני AI"

בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ז, שנפתחה בשבוע שעבר, חלה עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים בינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת נתונים. זאת, לצד ירידה במספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

המגמות האלה מהוות אתגר למוסדות ההשכלה הגבוהה, כמו גם למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ול-ועדה לתכנון ותקצוב (ה-ות"ת), שפועלת תחתיה. אולם, יו"ר ה-ות"ת, פרופ' עמי מויאל, אומר בראיון לאנשים ומחשבים כי "אני לא מוטרד מהשינוי. אלה מגמות שהיו צפויות, ואחת הסיבות שהן קורות היא שהדמות של בוגר מדעי המחשב משתנה מכותב קוד למפעיל ומתכלל סוכני AI". כחלק מזה, ה-ות"ת יזמה את פרויקט "אקדמיה 360", שנועד להגדיר את דמות הבוגר, ופועל עם תקציב של 200 מיליון שקלים למשך ארבע שנים.

לדבריו, המקצועות שרושמים עלייה – מדעי הנתונים, למידת המכונה והבינה המלאכותית – קרובים למדעי המחשב. כמו כן, ציין פרופ' מויאל, "יש חזרה למקצועות הנדסה קלאסיים, כמו הנדסת חשמל".

פרופ' מויאל נכנס לתפקידו לפני שנה, לאחר שכיהן כנשיא מכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, בין השנים 2014-2025. לפני כן הוא שימש בתפקידים בכירים בתעשיית ההי-יטק בישראל. בין היתר, הוא היה במשך שבע שנים מנכ"ל NSC, שמפתחת פתרונות לזיהוי דיבור.

לדברי פרופ' מויאל, ה-ות"ת והמל"ג אישרו עד כה מעל 10 תוכניות לימודים לבינה מלאכותית, במטרה לענות על הצרכים והרצונות של השוק והסטודנטים. עם זאת, הוא אמר כי במוסדות האקדמיים ובממשלה עדיין מתחבטים בשאלה האם לפתוח מסלולי התמחות ב-AI במסגרת מדעי המחשב או תוכניות נפרדות לחלוטין. "אנחנו, כ-ות"ת, מאפשרים למוסדות גמישות ונמנעים מלהתערב", ציין.

פחות סטודנטים למדעי המחשב, יותר סטודנטים ל-AI. צילום: ג'מיני

שילוב בין AI לבינה אנושית במוסדות האקדמיים

פרופ' מויאל הוסיף כי "יש כיום מוסדות אקדמיים שמתנסים בשילוב בין AI לבינה אנושית, ולצורך כך הוקמו שלוש ועדות מקצועיות, שאני עומד בראשן, לבחינת השפעת הבינה המלאכותית על ההוראה והלמידה, והערכת והגדרת איכות ההוראה. אני מעריך שנגיש המלצות ברבעון הראשון של 2027".

בנוסף, באחרונה הוקצה תקציב של חצי מיליארד שקלים להקמת מחשב על לאקדמיה, במטרה לספק את ה-GPUs הנדרשים למחקר בתחומי ה-AI ולמידת המכונה.

מאמץ להתאים את לימודי ה-AI לתעשייה

במסגרת פעילות נוספת של ה-ות"ת, היא מארגנת מפגשים בין מפתחי תוכניות לבין בכירים בתעשייה, כדי להבטיח את התאמת תוכניות הלימודים לצרכיה.

פרופ' מויאל גורס כי "בנוסף ללימוד ידע, תפקיד האקדמיה הוא להכשיר את הבוגרים לשוק התעסוקה, באמצעות הקניית מיומנויות חיוניות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, עבודת צוות ולמידה עצמית. בעבר, מכללות התמקדו בהוראה והכשרה לשוק והאוניברסיטאות במחקר. הבחנה זו מיטשטשת, וכיום כל מוסד אקדמי מגדיר את חזונו בעצמו".

"סוגיית בריחת המוחות – מטרידה"

נושא אחר שעומד על סדד היום של ה-ות"ת הוא בריחת המוחות. "הסוגייה הזו מטרידה אותנו, ואנחנו, יחד עם גופים אחרים, עושים מאמצים להחזיר מדענים ישראליים שיצאו לפוסט דוקטורט, על מנת שיבצעו את המחקרים שלהם במוסדות האקדמיים בארץ". שתי תוכניות מרכזיות שנועדו לצורך כך הן "אור" ו-"בראשית", שהתקציב הכולל שלהן עומד על 600 מיליון שקלים לחמש שנים. התוכניות מעודדות חוקרי עילית לחזור לישראל, ומציעות להם מענקי מחקר ותקנים. בעקבות המחזור הראשון של התוכנית, 22 חוקרים חזרו לישראל ונקלטים בימים אלה במוסדות האקדמיים בארץ. המהלך מתאפשר בזכות תקנים חדשים, שנפתחו במימון ה-ות"ת. המלגות שמוצעות לחוקרים מממנות קליטת 25 חברי סגל נוספים בשנה.

"כמובן שזה לא מספיק", אמר פרופ' מויאל, "אבל זאת התחלה".

דבר נוסף שמטריד את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הוא החרם האקדמי. פרופ' מויאל סיפר כי "הקמנו מטה משותף למספר גופים למאבק בחרם, עם מימון מה-ות"ת. בנוסף, מתחזקים הקשרים עם ארצות הברית, באמצעות כמה קרנות, ובהן BSF (הקרן הדו-לאומית למדע ישראל ארצות הברית – י"ק). מענקי המחקר שהתוכניות האלה מעניקות הוגדלו משמעותית. בנוסף, אנחנו חותמים על הסכמים עם מדינות אחרות, כמו הודו וסינגפור".

"צריך להגדיל את החלק של התקציב מהתל"ג"

עוד נושא שעלה בראיון הוא תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה. "תקציב ההשכלה הגבוהה נשחק מ-3% מתקציב המדינה ל-2.3%. צריך להחזיר את המצב לקדמותו. אני אומר את זה בכל הפורומים. זה מתבקש, למרות כל האילוצים הקיימים", אמר פרופ' מויאל.

לדבריו, "השנה הקרובה מצריכה רציפות ושקט לכל מערכת ההשכלה הגבוהה, ואני מקווה שכך יהיה".