"די בתאונה אחת שתגרום לקריסת שוק הרחפנים"

כלי הטיס החדשים הצטרפו לציפורים כגורם שמסכן את התעופה המסחרית, ויש להגן על אנשים מפגיעה שלהם, אמר אורן אבירם, סמנכ"ל השיווק של Parazero

אורן אבירם, סמנכ"ל השיווק של Parazero. צילום: ניב קנטור

"הציפורים הן כבר לא הגורם ה-'טס' היחידי שמסכן את התעופה המסחרית – נוספו להן הרחפנים. די בתאונה אחת שתגרום לקריסת השוק", כך אמר אורן אבירם, סמנכ"ל השיווק של Parazero.

אבירם דיבר בכנס אנשים ורחפנים 2016, הכנס המקצועי הראשון בישראל בתחום, שנערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. האולם התמלא במאות מומחים ומתעניינים בתחום, שהאזינו להרצאות שעסקו במגוון הזוויות של התחום המתפתח. הנחו את הכנס פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ורן קליינר, מנכ"ל עם הרוח.

Parazero היא חברה שמבקשת להגן על אנשים מפגיעה של רחפן שנגמרה לו הסוללה או איבד את הכיוון, ציין אבירם.

הוא הקרין במהלך דבריו סרטונים שבהם נראים רחפנים נופלים ליד אנשים, למשל מקרה של רחפן שליווה גולש סקי והתרסק לידו – דבר שגרם לאיגוד הסקי לאסור על הכנסת הכלים המעופפים הללו למסלולים וקטע בכך ענף כלכלי שלם.

לדבריו, "Parazero פיתחה אמצעי שמאפשר למתן את השפעת הרחפנים על האנשים שבסביבתם. המערכת כוללת חיישן שיודע לזהות מתי הכלי יוצא משליטה, ובמקרה של אובדן שליטה (למשל אובדן כוח חשמלי, נפילה חופשית או יציאה מהאזור שהותר לו לטוס בו – א"ב) היא מפעילה מצנח והרחפן יורד בזהירות למטה".

"המצנח נפתח ב-0.6 שניות, וניתן להשתמש בו ברחפנים שמשקלם נע בין שניים ל-300 ק"ג", הוסיף.

איתי שטראוס, מנכ"ל Airscort. צילום: ניב קנטור

איתי שטראוס, מנכ"ל Airscort. צילום: ניב קנטור

עם זאת, אבירם אמר ש-"המצנח הוא הקצה של המערכת. החלק החשוב הוא השכל האנושי, שמחליט מתי להתערב".

מטען עצמאי לרחפנים

ואם באובדן כוח חשמלי עסקינן, אחת הבעיות שמפריעות לשימוש ברחפנים היא משך הסוללה הקצר – עשרות דקות לכל היותר. הדבר מחייב תכנון של השימוש בכל רחפן והכנסת רחפנים חדשים בכל פרק זמן.

איתי שטראוס, מנכ"ל הסטארט-אפ Airscort, תיאר פתרון יצירתי שפיתחה החברה – מערכת אוטומטית לטעינת סוללות של רחפנים למשימות ארוכות.

"הפתרון שלנו הוא תחנות עגינה לרחפנים. בתחתית שלהם יש קונוס שמותאם בדיוק לצורת השקע של תחנת העגינה, אליה הוא מגיע באמצעות ניווט ב-GPS. דלת התחנה נסגרת עד שהסוללה מלאה. בנוסף, יכול המשתמש – למשל חקלאי – לתכנן משימה ארוכה, והרחפנים יתחלפו בעצמם כשעולה הצורך להטעין את הסוללה", אמר שטראוס.

מניהול להק ועד לפענוח תמונה – רחפנים אוטונומיים

יריב גלר, מנכ"ל vHive, הציג מערכת בטכנולוגיה שונה לחלוטין, שמטרתה היא הפיכת משימת הרחפנים לאוטונומית.

"אנחנו מתמקדים בהנגשה של חומרת כלי הטיס המאוישים לארגונים שצריכים להפעיל אותם", ציין גלר. "הרבה מאוד ארגונים הבינו שכלי טיס בלתי מאוישים הם נכס לאיסוף מידע. חברה שיש לה פעילות בתחומים כגון חקלאות, הנדסה אזרחית או תשתיות רוצה לנטר את הנכסים שלה והפעלת הרחפנים הופכת אצלם מכיף לעיסוק מטריד".

יריב גלר, מנכ"ל vHive. צילום: ניב קנטור

יריב גלר, מנכ"ל vHive. צילום: ניב קנטור

"הפתרון שלנו יוצר סביבה שיתופית המחברת בין הרובוטים המעופפים הללו לתשתיות תוכנה ועיבוד מידע, שמסוגלות לעבד את המידע, ולמשתמש הקצה, שמחפש לעשות בו שימוש מושכל. המערכת מפעילה את הרובוטים בצורה אינטליגנטית ומאפשרת לאסוף מידע בצורה פשוטה ועקבית, באותם סנסורים ועל אותן נקודות", אמר צור.

"בעיה נוספת אותה אנחנו נדרשים לפתור היא משך המשימה באמצעות הפעלה של להק רחפנים. לבסוף נדרשת תשתית IT המאפשרת להשתמש בחומרות מסוגים שונים. התוצר הוא מודל תלת ממדי של האזור המצולם, לרבות מדידות שטחים ונפחים (למשל ערמות עפר במחצבות – א"ב). שימוש אחר במערכת יכול להיות למעקב אחר התפתחות פרויקט בנייה", הוסיף.

גלר סיכם באמרו ש-"אנחנו מאמינים שהצמיחה המשמעותית של עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים תבוא מחברות שיש להן את הצורך והתקציבים להפעיל כלים. כדי שחברות תוכלנה להפעיל כלים בצורה משמעותית נדרשת תשתית מהסוג הזה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אילנית

    אורן היקר שלום רב ! סליחה על ההפרעה, מה שלומך, מקווה שזה א תה, שירתנו יחד בטייסת הדרכה בביה"ס לטיסה בשנים 1995-1997, במקרה , עברתי על האלבום ויש לי תמונה איתך. מה שלומך , מה קורה , מצטערת שהגעתי דרך האתר הזה ,,לא ידעתי איך. מקווה שהכל בסדר, להתראות אילנית

אירועים קרובים