דרק דווגלר, פוג'יטסו: "סריקת מסמכים מייעלת את הטיפול הרפואי"

"היא מאפשרת קבלת החלטות מהירה יותר", אמר דבוגלארי, אחראי על התחום בפוג'יטסו לאגן הים התיכון, צפון אפריקה ומדינות הבנלוקס ● לדבריו, "ככל שמזיזים פחות נייר - קטן הסיכוי לאיבוד מידע"

דרק דבוגלארי, אחראי על סריקת מסמכים בפוג'יטסו לאגן הים התיכון, צפון אפריקה ומדינות הבנלוקס - בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. צילום: ניב קנטור

"המשך השימוש בנייר מגביר את סיכוני אבטחת ואיבוד המידע ומעלה עלויות. סריקת מסמכים פותרת את הדבר ומייעלת את הטיפול הרפואי. ככל שמזיזים פחות נייר ממקום למקום – יורד הסיכוי לאיבוד מידע", כך אמר דרק דווגלר, אחראי על סריקת מסמכים בפוג'יטסו (Fujitsu) לאגן הים התיכון, צפון אפריקה ומדינות הבנלוקס – בלגיה, הולנד ולוקסמבורג.

דווגלר דיבר בכנס ניהול מסמכים וניהול ידע של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') באווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. הנחו את האירוע אשר גליקמן, מנכ"ל MPL, ואבנר פרנק, כתב אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

בהתייחס לנושא העלויות אמר דווגלר כי "חיפוש מסמך אחד יכול לעלות עד 50 יורו, כ-220 שקלים, למסמך אחד. יש לעתים צורך ללכת לחדר הרלוונטי בארגון, לחפש את התיקייה הרלוונטית ובתוכה את המסמך הרלוונטי. לעומת זאת, בסריקת המסמכים מוצאים את המסמך לאחר כמה קליקים בלבד".

חלק מדבריו הוקדש לתחום הבריאות. "אנחנו מוכרים ציוד לבתי חולים, מרפאות ולביטוח לאומי במדינות שונות. בכל הסביבות האלה יש הרבה נייר וכתוצאה מכך הרבה כאב ראש. בנוסף, מערכות הבריאות רוצות לשפר את השירות ובריאות כיום היא לא רק דבר מקומי אלא גלובאלי. לכן, קיים צורך לספק נגישות למידע לרופאים, כדי שיוכלו לראות אותו גם במדינות אחרות, בכל מקום שהם נמצאים".

ממי לביא, היזם ומנהל הטכנולוגיות הראשית של עברית. צילום: ניב קנטור

ממי לביא, היזם ומנהל הטכנולוגיות הראשית של עברית. צילום: ניב קנטור

"בנוסף", ציין, "סריקת מסמכים והפיכתם לאלקטרוניים מאפשרת לקבל החלטות מהר יותר, ואם צריך אף בקבוצה. הן מאפשרות הליך התייעצות טוב יותר בין הרופאים".

"מסמכים עם טעויות מבריחים קוראים"

דובר נוסף בכנס היה ממי לביא, היזם ומנהל הטכנולוגיות הראשית של עברית, המספקת תוכנה לתיקון טעויות בעברית. "התוכן הוא המרכז, תוכן עם טעויות גסות בעברית מבריח לקוחות וקוראים", אמר.

לביא פירט את הנזקים העלולים להיגרם מכך, לשיטתו. "בראש ובראשונה, טקסט עם טעויות מקשה על הקורא להבין את הכתוב", אמר. "מחקר של האוניברסיטה העברית הראה שטקסטים כאלה גורמים לקוראים להרגיש עוינות כלפיהם ולחוסר רצון להמשיך לקרוא אותם. בנוסף, מחקר שנערך בארצות הברית הראה ש-100% מקוראים של טקסט קובעים את דעתם עליו לפי כמות השגיאות שיש בו. 77% לא ירצו לקבל שירות מחברה שבפרסומים שלה יש טעויות. 75% מהקוראים מתייחסים אל טעויות כאל משהו בלתי נסלך. 7 מ-10 גולשים יעזבו אתר עם טעויות בתוך שניות".

הוא אף ציטט בכיר בגוגל (Google) שאמר ש-58% מקורות החיים שמגיעים לחברה מושלכים לפח בגלל טעויות. "הם חושבים לעצמם, ובצדק, שאם המועמד לא מסוגל לכתוב קורות חיים – למה לקבל אותו לעבודה?"

"מה עושים?", שאל לביא והשיב: "תמיד אפשר לשלוח את הטקסט לעורך טקסטים. זה פתרון מקצועי אבל יש איתו שתי בעיות: זמן וכסף. הפתרון מצוי בתוכנה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים