"בריטניה יכולה להיות שער הכניסה של ההיי-טק הישראלי לעולם הערבי"

יזמים ישראליים מתקשים להיכנס למדינות ערב, ופעילות בבריטניה יכולה לעזור להם בכך, אומרת נעמי קריגר-כרמי, מנהלת UK-Israel Tech Hub ● בראיון לאנשים ומחשבים היא מספקת הצצה לעולם ההיי-טק בממלכה ומסבירה אילו טכנולוגיות כחול לבן פופולריות בה

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת UK-Israel Tech Hub

בריטניה היא אחת המדינות בעלות התעשיות המפותחות ביותר בתחום ההיי-טק. היא גם שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל – אחרי ארצות הברית. בשנה שעברה הסתכם הסחר בין שתי המדינות ב-3.9 מיליארד ליש"ט, שהם כשישה מיליארד דולר. לכן, יש חשיבות רבה לקשרים הישראליים-בריטיים גם בענף, כאשר כל אחת מהמדינות מציעה הזדמנויות לחברות מהמדינה השנייה. או, בפרפראזה על השיר של חווה אלברשטיין, לונדון כן מחכה לתעשיית ההיי-טק הישראלית – ולהפך.

היחסים הכלכליים ההדוקים בין הממלכה המאוחדת והמדינה שבעבר נשלטה על ידה נמשכים עשרות שנים. אך אם בימי המנדט והעשורים הראשונים של המדינה, תפוזי Jaffa היה המוצר הישראלי הבולט ביותר בעולם, בימינו תעשיית ההיי-טק תופסת מקום הולך וגדל בייצוא הישראלי בכלל ולבריטניה בפרט.

אחד הארגונים שמקדמים את הקשרים הבילטרליים בין המדינות הוא UK-Israel Tech Hub – מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל, שפועל בתוך השגרירות הבריטית בתל אביב. ה-HUB מנוהל מזה שלוש שנים על ידי נעמי קריגר-כרמי, שלה ניסיון רב בתחומים הקשורים להיי-טק ולפיננסים. יש לציין שה-HUB הזה ייחודי לשגרירות הבריטית בתל אביב וככל הידוע, לא קיימת מסגרת כזו בשום מקום אחר בעולם.

ה-HUB הוקם לפני 3.5 שנים ועד כה קידם כ-80 פרויקטים. ב-29 מקרים כבר נחתמו חוזים והיתר נמצאים בשלבי משא ומתן. הקמתו בוצעה בעקבות חילופי מכתבים בין ראשי הממשלות של שתי המדינות, דיוויד קמרון ובנימין נתניהו. השניים סיכמו על קידום שיתוף הפעולה הישראלי-בריטי בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. התוצאה הייתה הקמת ה-HUB, בתמיכתו ובעידודו של מי שהיה אז שגריר הממלכה בישראל, מת'יו גולד.

תפקידו של המרכז הוא לעודד ולקדם שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגי בין שתי המדינות, ולמקד את בריטניה כמדינה מרכזית שעימה ישראל משתפת פעולה בתחום הטכנולוגי ומקיימת יחסים מסחריים. כיו"ר ה-HUB מונה חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ולפני כן מנכ"ל NICE.

בסך הכל, ה-HUB מעסיק עשרה עובדים – שמונה בתל אביב ושניים בלונדון. הוא ממומן על ידי משרד המסחר וההשקעות הבריטי וגורמים פרטיים. "גם בזה אנחנו ייחודיים, שכן מדובר בגוף שמבצע פעולות סמי ממשלתיות, שממומן הן מהקופה הציבורית והן על ידי גורמים פרטיים", אמרה קריגר-כרמי. "אנחנו מה שניתן לכנות יוזמה ממשלתית-פרטית. זאת ועוד הפעילות שלנו זוכה לתודעה חיובית מאוד, ולפני חודש זכינו בפרס החדשנות של משרד החוץ הבריטי".

האם אין כאן כפילות? הרי גם הנספחות המסחרית בשגרירות מקדמת עסקים בין שתי המדינות.
"נספחות מסחרית עוסקת בעיקר בעידוד מכירת מוצרים או שירותים מהמדינה שאותה היא מייצגת למדינה שבה היא מוצבת, ומשיכת השקעות לתוך מדינתה. אנחנו פועלים אחרת, מחוץ לקופסה. אנחנו עוסקים בעידוד שיתופי פעולה בין גורמים בריטיים וישראליים".

"שים לב שאני אומרת שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגי ולא שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיות, כי אנחנו מקדמים שיתופי פעולה גם בין חברות מתעשיות אחרות שזקוקות לטכנולוגיה, כמו חברות פיננסיות בריטיות שיכולות לעשות שימוש בטכנולוגיות פינטק או סייבר ישראליות. ה-HUB פועל גם בכיוון השני – הבאת טכנולוגיות בריטיות לישראל. בנוסף, אנחנו מקדמים שיתופי פעולה בתחום המו"פ בין גורמים בשני המדינות".

עושה רושם שהעברת הטכנולוגיות היא מישראל לבריטניה – ולא להפך.
"זה לא כך. בריטניה היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום זה ובנושאים מסוימים, כמו סחר אינטרנטי, היא אף מובילה. נכון שבחישוב של אחוז מהתל"ג ישראל היא מדינה טכנולוגית יותר מבריטניה, אך מדובר במדינה עם מספר רב של תעשיות מתקדמות ומרכזים טכנולוגיים בין המובילים בעולם. אזור ה-Silicon Roundabout במזרח לונדון הוא אחד ממרכזי הסטארט-אפים הגדולים והמובילים בעולם, אדינבורו היא מרכז חשוב לפיתוח טכנולוגיות בתחום מדעי החיים, אוניברסיטת קיימברידג' היא חממה לפיתוח טכנולוגיות מבוססות מתמטיקה כמו אלגוריתמים ובמנצ'סטר יש מרכז לפיתוח טכנולוגיות מדיה".

"יש גם את התחום האקדמי: על פי סקר דירוג האוניברסיטאות העולמי, שלוש מחמש האוניברסיטאות הטובות בעולם נמצאות בבריטניה. כל זה אומר שהפוטנציאל המדעי-טכנולוגי של ישראלים בבריטניה עצום, והכלכלה הישראלית יכולה לצאת נשכרת מכך. אני מזכירה בנוסף שבריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באירופה".

אילו טכנולוגיות ישראליות מבוקשות בבריטניה?
"כמרכז פיננסי, הטכנולוגיות הישראליות המבוקשות בממלכה הן, בין היתר, בתחומי האלגוטרייד, הפינטק וה-Big Data. בנוסף, ישראל חזקה בפיתוח טכנולוגיות  קלינטק, ביוטק, חקלאות ועוד. לכל אלה יש היענות טובה בבריטניה".

היא נתנה מספר שיתופי פעולה כדוגמה: Glaxosmith Kline הבריטית מבצעת פיתוח של תרופות חדשות עם הטכניון, Arup מפתחת טכנולוגיות לטיפול במים עם מקורות, הדיילי טלגרף (Daily Telegraph) מנהל מיזם בתחום טכנולוגיות המדיה עם Wibbitz הישראלית וטבע מבצעת ניסויים קליניים בבריטניה".

לסיום הדגישה קריגר-כרמי כי "ה-HUB מקדם פעילות גם בקרב יזמי היי-טק ערבים ישראלים. לונדון היא מרכז העסקים של העולם הערבי מחוץ למדינות ערב ויזמים ישראלים מתקשים לשווק בו את הפיתוחים שלהם, שמשווע לטכנולוגיות חדשות. הם יכולים לעשות זאת דרך בריטניה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים