עומר דרור, סמנכ"ל ומנהל V-Ness בנס טכנולוגיות: "כאשר אנו באים לפרויקט, האחריות היא שלנו במלואה"

דרור תיאר במפגש כמה מודלים של עבודה בעולם הבדיקות

עומר דרור, סמנכ"ל ומנהל V-Ness בנס טכנולוגיות

עומר דרור, סמנכ"ל ומנהל V-Ness בנס טכנולוגיות, פתח את המפגש בתארו כמה מודלים של עבודה בעולם הבדיקות. הראשון, ציין, הוא כאשר האחריות הכוללת על מערך האיכות היא של הלקוחות, המשלבים יועצים בגופי ה-QA. השני, אמר דרור, נעשה בקרב חברות פרויקטליות, "כאשר אנו באים לפרויקט בעל התחלה אמצע וסוף, והאחריות היא שלנו במלואה". המודל השלישי משלב בין שני המודלים לפניו, מכונה מודל ביניים עם יועצים, ואשר כולל ליווי יועצים בכירים בחברה. המודל הרביעי, לדברי דרור, הוא הקמה וניהול אתרי בדיקות בשירות מנוהל. "המודל תופס תאוצה", אמר, "הוא גמיש ומספק יכולת להגדלת נפח עבודה וצמצומה על פי הצורך. הוא כרוך בניוד כוח אדם בהתאם". והמודל החמישי, אמר דרור, הוא מיקור המוני של בדיקות, Crowd Testing, "המודל 'תפס' בעולם – אך בארץ הוא עדיין בחיתוליו ואנחנו בהחלט ממוביליו בישראל".

ויטלי מנסקי, CTO ב-V-Ness, חטיבת הבדיקות של נס ומנהל תחום בדיקות בחטיבה, אמר כי המטרות של ALM, ר"ת ניהול מחזור חיי היישומים בארגון, הן "הרצון בעקיבות בין ישויות, רמה גבוהה של מיכון תהליכים, שיקוף תמונת מצב ואספקת ניראות בכל שלב במחזור חיי הפיתוח". לדבריו, "הדבר מביא להחזר השקעה מהיר, לקיצור תהליכי הבדיקה בשל שימוש במתודולוגיות אג'ייל, ולהתייעלות הגורמת להעמקת רמת הבדיקות".

ALM, אמר מנסקי, "אינו רק ניהול מחזור חיי היישומים, אלא גם היכולת לקחת צורך עסקי בצורתו הפשוטה, ולטפל בתהליך עד סגירת המעגל בקצה, כאשר התקלה תוקנה".

ויטלי מנסקי, CTO ב-V-Ness, חטיבת הבדיקות של נס, ומנהל תחום בדיקות בחטיבההתחום, ציין, כולל שני רבדים – "התהליכים, המבוצעים כחלק מההטמעה של הכלים, והמביאים לשיפור התקשורת בין הגורמים השונים, המפתח ואיש ה-QA, המתקשרים ביניהם טוב יותר, כי יש להם מטרה משותפת. הדבר מביא לשקיפות ולשיפור הניהול. הרובד השני הוא של הכלים, המספקים יכולת מעקב מלאה, יכולת שליפת נתונים לאורך התהליך, בכל זמן נתון, והצגתו בזמן אמת".

תהליך ה-ALM, אמר מנסקי, כולל שלושה היבטים: העסקי, הכולל הגדרות, דרישות, מידול וארכיטקטורה; היבט הפיתוח, הכולל דרישות, ניתוח, עיצוב, קידוד, בדיקות, קבלה, התפתחות וחוזר חלילה; והשלישי – היבט התחזוקה, הכולל תמיכה, ניטור, ביצועים, תחזוקה וזמינות".

הוא הוסיף כי "במהלך ההטמעה בארגון יש לבחון מחדש את מחזור חיי היישום, יש לבחון איך הופכים את הצרכים העסקיים לדרישות ולמשימות עבור הפיתוח וה-QA. לא בכל ארגון יש אפיון מסודר. יש לערוך ניהול של תהליך השחרורים, תוך חלוקת העבודה בין כלל הגורמים. יש לערוך מעקב, לדאוג לתהליכי מעבדות ובדיקות.

יש לשרטט דיאגרמת זרימה של תקלות ולצייר את כל התהליך, עם תרשים זרימה – מהפיתוח עד המעבר לייצור וגילוי הפערים". מנסקי סיים באומרו כי "המאבק צריך להיות עדין. יש לשפר ולפשט את התהליכים ככל האפשר. נדרש לבחור כלים לפישוט, לטובת היבט השיפור. אסור ליצור אנטגוניזם בקרב הגורמים השונים השותפים לתהליך. יש להביא לצמצום כלים מיושנים. ולבסוף – יש לדאוג מראש להצלחת התהליך, על ידי מחוייבות של ההנהלה לנושא וגיבוי שלה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים