הפשע הפך לוויראלי: עבריינים משדרים ירי ברשת – והצעירים צופים בלייב

הפשע משתולל גם ברשתות החברתית – מה שמשפיע לרעה על תחושת הביטחון של הציבור. זה נכון בפרט בחברה הערבית, שם יש בשנים האחרונות עלייה תלולה בפשיעה ובמספר הנרצחים שהיא גובה. מסקנות אלה עלו בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתכנס לפני ימים אחדים ועסק במידת האכיפה של הנושא על ידי הרשתות החברתיות ובמה שהגופים השונים צריכים לעשות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר בתחילת הדיון כי "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בהפצת תיעודי ירי, איומים, הצגת נשק, כספים ופעילות של ארגוני פשיעה ברשתות החברתיות. תכנים אלה אינם רק תופעה דיגיטלית – הם מנרמלים אלימות, מפיצים פחד ומשפיעים באופן ישיר על המרחב הציבורי ועל תחושת הביטחון של האזרחים".

הוא ציין כי "החברה הערבית מתמודדת עם מכת פשיעה חסרת תקדים. מתחילת השנה נרצחו כ-110 בני אדם, ומספר הנרצחים בשלוש השנים האחרונות הוא מעל 800. במציאות זו, הרשתות החברתיות הפכו לזירה שבה גורמי פשיעה מפגינים כוח, מאיימים על הציבור ומעצימים את תחושת חוסר הביטחון", אמר ח"כ חוג'יראת.

נציגי הרשתות החברתיות: אנחנו פועלים

דוברים מטעם רשתות חברתיות שהשתתפו בדיון הציגו נתונים שמראים שהן מבצעות פעילות רבה מאוד להסרת הסרטונים הללו, אולם יש כאלה שיאמרו שגם לאחר הסרתם, עדיין נותרים בהן סרטונים רבים שמראים ומעודדים אלימות.

יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות ציבורית במטא ישראל, טען כי החברה אוכפת את המדיניות שלה, שאוסרת באופן מוחלט על הצגת ועידוד אלימות. לדבריו, ברבעון הראשון של השנה הוסרו בישראל מהפלטפורמות שלה כ־702 אלף סרטונים כאלה, כאשר 99.9% מהם אותרו והוסרו באופן יזום על ידי הרשת.

לדברי ליאור וינטרוב, נציג טיקטוק ישראל, ב-2025 הרשת הסירה ברחבי העולם כ־800 מיליון סרטונים, כאשר מרביתם הוסרו עוד לפני שנצפו ולו על ידי משתמש אחד. לדבריו, הוסרו גם סרטונים שמציגים אלימות מאורגנת ופעילות של ארגוני פשיעה – ברוב הפעמים באופן יזום.

האם בית המשפט מקשה על פעילות האכיפה?

סנ"צ יפית גבאי, נציגת המשטרה, ציינה כי קיימים אתגרים משפטיים וטכנולוגיים משמעותיים, שמקשים על פעילות האכיפה, ובהם מגבלות על ניטור תכנים ברשת בעקבות פסיקות משפטיות עדכניות. לדבריה, הסרת סרטונים היא רק שלב אחד בטיפול בתופעה, בעוד שהובלת חקירה, איסוף ראיות והגשת כתבי אישום מחייבים הליך מורכב וממושך יותר.

עו"ד עלאא איוב, הממונה על תחום החברה הערבית בפרקליטות המדינה, אמרה כי "מאבק בפשיעה המאורגנת, באלימות החמורה ובסחיטה כולל גם התמודדות משמעותית עם הזירה הדיגיטלית. במסגרת זו פועלת מחלקת הסייבר בפרקליטות, שמטפלת בהסרת תכנים פליליים ברשתות החברתיות. כאשר מתקבלת פנייה מגורמי האכיפה בנוגע לסרטון שכולל עבירה פלילית, המחלקה פונה ישירות לפלטפורמות, וברוב המקרים התכנים מוסרים בתוך יום עד יומיים. כמו כן, במקביל, מקודמת הצעת חוק ממשלתית שקובעת שאדם שמצטלם עם נשק יידרש להוכיח שאין מדובר בנשק אמיתי. אנחנו סבורים שקידום החקיקה עשוי ליצור הרתעה משמעותית ולצמצם את תופעת פרסום הנשק ברשתות החברתיות".

בכמה אירועים טיפלו גורמי הסיוע?

דימה אסעד ניקולא, מנהלת תחום צמצום הפער הדיגיטלי באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה כי ב-2025 התקבלו בקו החם של האיגוד 3,644 פניות, כאשר 18% מהן הגיעו מהחברה הערבית – עלייה משמעותית לעומת 8% ב-2024. עוד היא מסרה כי מרבית הפגיעות שהפונים דיווחו עליהן התרחשו בטיקטוק, פייסבוק ואינסטגרם.

ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (105), מסרה כי אשתקד טיפל מוקד 105 ב-1,081 אירועים מהחברה הערבית, מתוך כ-16,200 אירועים שהוא טיפל בהם בכל המגזרים. לדבריה, עיקר הדיווחים התקבלו על עבירות מין, בריונות ואיומים.

בסיכום הדיון קבע ח"כ חוג'יראת כי קצב ההתפתחות הטכנולוגית והרשתות החברתיות מקדים את יכולות האכיפה של המדינה, וקרא למעבר ממדיניות תגובתית למדיניות יזומה ואסטרטגית. הוא הדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח, חיזוק שיתופי הפעולה בין הרשויות לחברות הטכנולוגיה, וגיבוש מנגנונים אפקטיביים יותר להתמודדות עם תופעות של אלימות ופשיעה ברשת.