מתי שימוש ב-AI הופך לגביע הקדוש?
אילן ינובסקי, סמנכ''ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס, פירט שלושה מקרי שימוש שבהם שילוב נכון של בינה מלאכותית הופך את אתגרי המחשוב של הארגון למנועי צמיחה ממשיים
"אתגרי מערכי ה-IT הארגוניים בעולם הבינה המלאכותית הם רבים, ובהם שלושה דרמטיים: חוב טכנולוגי ומערכות מורכבות, תפעול מורכב, ועומס נתונים ומסמכים. הבינה המלאכותית יוצרת אתגרים רבים, אך גם מהווה הזדמנות להכנסת חדשנות טכנולוגית. ארגונים נדרשים להפוך את אתגרי ה-AI למנועי צמיחה עבורם", כך אמר אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס.
ינובסקי שוחח עם עינת שמעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה ב-STKI, בוובינר שנערך לפני ימים אחדים ועסק במקרי שימוש ב-AI.
הוא פירט על האתגרים: "החוב הטכנולוגי הולך וגדל, כי אנחנו נוטים לאמץ טכנולוגיות חדשות ומתקשים להיפטר מהישנות. לפני 20 שנה, כשעבדתי בבזק, ניסיתי להיפטר משירותי המברקה. המערכת הוותיקה הזו המשיכה לעבוד, בגלל עשרות בודדות של מברקים שנשלחו בחודש. תפעול מורכב הוא אתגר נוסף, שכדי להתגבר עליו צריך לשלוט בתהליך הארגוני המפוצל ללא טעויות. האתגר השלישי, עומס נתונים ומסמכים, הוא בכך שהניסיון לחזות את היקף הגידול של הדאטה תמיד נכשל, ובהערכת חסר – לעולם יהיו יותר נתונים מאשר ההערכה המוקדמת".
"לצד שלושת אתגרים אלה ניצב האתגר הכי גדול של ה-IT: שימור טאלנטים", אמר ינובסקי. "חשש נוסף הוא שה-AI ייצור עוד צל IT. מנגד, כאמור – מדובר בהזדמנות, וגם בהכרח, להכניס לארגון חדשנות עסקית וטכנולוגית".
איך אפשר להפוך את הלימון ללימונדה?
"אנחנו, ב-נס, עונים לאתגרים אלה, כדי שהם יהוו מנועי צמיחה ללקוחות הארגוניים. אנחנו מציעים מודרניזציה של יישומים, עם AI", ציין. הוא נתן כדוגמה פרויקט שביצעה נס בארגון שהייתה לו מערכת ותיקה, שהגיעה לסוף דרכה וכבר לא הייתה לה תמיכה טכנית: "'ניצלנו' זאת לטובת תיעוד המערכת, שדרוגה, ואיתור של תקלות ושל תוכניות קוד שלמות שאינן בשימוש. בנוסף, סתמנו את פערי האבטחה, שגדלו". "בארגון אחר, שהייתה לו מערכת מבוססת מיקרוסופט בת עשרות שנים, הצלחנו לחלץ מקוד ישן את ההיגיון העסקי, ועל בסיסו ערכנו את החידוש", הוסיף ינובסקי.
הוא דיבר על שלושה מקרי שימוש שבהם יש את "הגביע הקדוש" בתחום: "קליטת טפסים חכמה כחלק ממיכון זרימת המידע הנכנס; הבנה עמוקה של מסמכים, עם פתרון שהופך טקסט לא מובנה לתובנות עסקיות; וסוכני ביצוע אוטונומיים, לטובת משימות רוחביות".
"לדוגמה", ציין ינובסקי, "פיתחנו עבור רגולטור פיננסי בארץ סוכן שעורך בקרה, כלומר עושה את עבודת הרגולטור. הוא מתמודד מול דו"חות עבי כרס ומחלץ מחט מערמת שחת. במצב מסובך, הסוכן קובע האם קוימה הרגולציה – או לא. הכנסת הסוכן לתהליך הביאה להגדלת כמות המקרים שנבחנים על ידי הרגולטור מעשרות ל-12 אלף בשנה".
הוא הוסיף ש-"אנחנו מציעים לשחקנים בעולם האשראי הפיננסי לנדל"ן יכולת להוציא התניות כספיות מתוך מסמכים וחוזי ענק בני מאות עמודים. עובדים בני אנוש היו מתקשים ליצור תובנות שכאלה. הערכים המתקבלים הם יכולת דיוק גדולה בעבודה מורכבת, ברמת חזרתיות גבוהה – לטובת עקביות ואיכות התוצרים".
ינובסקי אמר כי "חשבנו שהטפסים ייעלמו, אבל זה לא קרה. עדיין, ארגונים נדרשים לדעת שהטופס תקין, ואם הוא לא תקין – למה זה קורה. הבינה המלאכותית מצטיינת בזיהוי סתירות בטופס, או בקביעת הסבירות לכישלון גם אם הטופס תקין, משום שהיא מבינה את הקונטקסט".
מה מומלץ לעשות?
בהמשך הוא נתן כמה המלצות: "לצד הצידוק שיש בהטמעת AI, שאלת המפתח היא האם נוגעים בבעיה כואבת. אחרת לא יהיה שינוי אמיתי; הפתרונות משתנים – הכאב נשאר: השינויים בתחום כה מהירים, עד שלא תמיד ניתן להכיל אותם. יש להתמקד בבעיות ולא בפתרון, שעלול להיות כבר לא רלוונטי; חישבו תמיד על האתגרים שלאחר העלייה לאוויר, בייצור, כי לא תמיד הכול הולך חלק, גם אם ה-PoC היה מצוין".
לסיכום אמר ינובסקי כי "השימוש ב-AI הוא לא המהות, אלא אופן השימוש והתאמתו ללקוחות. אלה הם הדברים שמעניינים. אצל הסינים אין קללה יותר גדולה מ-'שתחיה בזמנים מעניינים'. בעולמות שלנו, אנחנו חיים בחיים הכי מעניינים".











תגובות
(0)