סך ההשקעות של ארגונים בישראל ב-AI יגיע השנה לכמיליארד דולר
עד 2029, הנתון יזנק ב-79% ל-1.8 מיליארד דולר - כך לפי STKI ● עינת שמעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה בחברה: "מודלי ההפעלה של ארגונים חייבים להשתנות, כי צווארי הבקבוק ב-IT אינם נעלמים, אלא משנים מיקום"
ההשקעה בתקציבים שמוציאים ארגונים על בינה מלאכותית לסוגיה הולכת וגדלה, ובצורה משמעותית: השנה, סך ההשקעות של ארגונים בישראל בתחום – בשירותים, חומרה ותוכנה – יסתכם ב-1.04 מיליארד דולר. עד 2029 הנתון צפוי לזנק ב-79% ל-1.83 מיליארד דולר, והגידול צפוי להימשך – כך מעריכה חברת המחקר והייעוץ STKI.
ההערכה ניתנה בוובינר שנערך באחרונה אודות מקרי שימוש ב-AI, בהובלת עינת שמעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה ב-STKI, ואילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס.
למה הארגונים הישראליים "תקועים" בשלב 3 במעבר ל-AI?
שמעוני אמרה כי "ישנם חמישה שלבים באימוץ AI: הטמעה רחבה של כלי פרודוקטיביות לעובדים, הכשרה והדרכה רחבה, עיצוב תהליכים מחדש (Reshape), מעבר לסקייל (התרחבות) ארגוני, ויצירתיות או חדשנות ביצירת ערך חדש או מודל עסקי חדש. ככלל, ארגונים בישראל נמצאים בשלב השלישי, זה של עיצוב התהליכים מחדש: בשלב זה לוקחים תהליך בארגון, 'נוגעים' בו, שואלים מה המהות שלו ומנסים להגדיר אותו מחדש. אנחנו, בישראל, מתקשים לעבור לשלב הרביעי – המעבר לסקייל ארגוני רחב, כי אנחנו לא מצליחים להגדיר מחדש את המודל התפעולי שלנו".
היא הציגה נתונים שמספרים באילו משימות ארגוניות יש הכי הרבה פעילות AI: בראש ניצבת הגדלת התפוקה האישית, שם הבינה המלאכותית נמצאת ב-73% מהארגונים, ולאחר מכן חילוץ מידע ממסמכים, הבנה וקטגוריזציה שלהם, עם 66%. "תחום ה-AI בארגונים 'מתפוצץ' וימשיך לעלות", אמרה שמעוני והדגימה: "היקף הארגונים שעוסקים בפיתוח קוד עלה השנה מ-48% ל-70%, הצ'ט ללקוחות צפוי לעלות מ-35% אשתקד ל-50% השנה, הצ'ט לעובדים יעלה מ-22% ל-46% מהארגונים והצ'ט הקולי ללקוחות יגדל ל-69% לעומת 30%".
AI בליבת הביזנס – ובפריפריה
שמעוני ציינה שסוכנים או מודלים שמאפשרים שיחה עם הנתונים הארגוניים (Talk to your data) הם "היבט מורכב, שדורש הכנה של הדאטה", ושלכן עוסקים בו כיום 16% מהארגונים בלבד. עם זאת, על פי ההערכות, ההטמעה שלהם צפויה לנסוק בשנים הקרובות ל-68%.
נתון מעניין הוא שכבר כיום, ב-15% מהארגונים בישראל יש AI בליבה העסקית. "ב-'פריפריה'", אמרה, "ארגונים יעסקו, בין השאר, בתשאול מסמכי נהלים, חילוץ מידע משכר, ניהול מכרזים ומענה מצד ספקים, בקרות והלימה לרגולציות, וחיתום וגבייה".
"הטמעת AI בפריפריה, ביישומים שאינם בליבת הארגון – היא הנפוצה ביותר", ציינה. "היא מניבה ניצחונות מהירים, עם השאת ערך קטן עד בינוני. היא מביאה לחיסכון בזמן ולהגדלת התפוקה – ולאו דווקא לפיטורים: ארגונים עושים באמצעותה יותר באותו היקף של משאבים. כאמור, יש כבר לא מעט יישומי AI שכן נוגעים בליבת הארגון ולא רק ב-'עוטף הליבה', והדבר בא לידי ביטוי ביישומים ורטיקליים".
תחזיות לעתיד
שמעוני נתנה כמה תחזיות לעתיד של STKI: "אנחנו צופים המשך הגידול של השימוש ב-AI בעולמות השו"ב ובמגזר הביטחוני, שהוא צרכן משמעותי של בינה מלאכותית. כמו כן, התחום יגדל בחברות תשתיות, שישלבו AI במערכות מידע גיאוגרפי (GIS). השנה נתחיל לראות שילוב AI בטכנולוגיה תפעולית (OT). כמו כן, אימוץ ה-GenAI יקפוץ מ-52% אשתקד ל-90% השנה, ובהתאם גם התקציב".
לסיכום היא אמרה כי "מודלי ההפעלה של ארגונים יהיו חייבים להשתנות: צווארי הבקבוק ב-IT אינם נעלמים – אלא משנים מיקום".











תגובות
(0)