"חברות הפינטק – כוח משלים לארגונים הפיננסיים הגדולים, באמצעות הענן"

"חבורת הפינטק והארגונים הפיננסיים הגדולים משלימים האחד את השני. זה מצב של Win-Win. לחברות הקטנות בשוק הפינטק מאוד קשה להגיע להצלחה, וכשזה קורה, זאת בדרך כלל תוצאה של שיתוף פעולה עם ארגון גדול. זו הדרך להצליח בתחום הפינטק, וזה כמובן מתבצע דרך הענן", כך אמרה ליאורה שכטר, מנכ"לית מת"ף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי.

שכטר דיברה בפאנל הפיננסים והביטוח של כנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים. הכנס נערך לפני ימים אחדים באקספו תל אביב. את הפאנל הנחה אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל.

אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל. צילום: ניב קנטור

"הבנק הבינלאומי היה חלוץ באימוץ הפינטק לתוך התהליכים שלו, כולל תחרות פינטק שנתית", ציינה שכטר. "הענן מסייע לנו לעזור להבשלה של סטארט-אפ הפינטק שאנחנו בוחרים לעבוד אתו, אנחנו הופכים להיות שותפי תכנון שלו – ואז ההטמעה של הפתרון שלו בבנק קלה יותר".

"הענן הוא חלק אינטגרלי מהרשת וממערכת ה-IT בבנק", אמרה. "העובדה שפרויקט הענן הממשלתי נימבוס מעניק לנו שני אתרי נחיתה בשני עננים שונים מאפשרת לנו לקבל יותר שרידות, וגם זריזות בבחירת וצריכת היישומים. זה גם מקל מאוד על הצריכה של שירותי ענן אחרים, כי זה מאפשר לנו להתחבר מהר ובהצלחה לשירותים חיצוניים, כמו בעולם האנליטיקה וכמו יכולות בנקאיות שצד שלישי מפתח. זאת מעבר לשימושים הפנימיים שלנו בבנק, ואנחנו מנצלים את הענן גם בהקשר הזה".

משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל ביטוח ופיננסים. צילום: ניב קנטור

משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל ביטוח ופיננסים, התייחס לאסטרטגיה של החברה בהיבט הענני. הוא אמר בתשובה לשאלתו של פרץ בנושא כי "השאלה היא לא מה האסטרטגיה בענן. יש לנו אסטרטגיה אחת, והיא לייצר ערך עסקי לחברה וללקוחות שלה. זו נקודת המבט החשובה שלנו, וזה מוביל כיום לענן".

"אנחנו רוצים לתת חוויית לקוח מדהימה, וזה הכוח המניע", אמר מורגנשטרן. "כיום, חברות בכל העולם, ובטח הבנקים וחברות הביטוח, הפכו להיות חברות טכנולוגיות, כי הדרך לבצע קפיצת מדרגה עסקית היא באימוץ של טכנולוגיות חדשות. הרבה טכנולוגיות רצות קדימה, בטח ה-AI, והיכולת באמת ובתמים לאמץ אותן ולהפיק מהן ערך עסקי היא רק בענן, משום שאין אפשרות בקצב הזה להתמודד אם מבצעים רק התקנות מקומיות".

מבחינתו, השינוי הגדול שהענן מביא אתו הוא הנגשת המידע ללקוח. "זה האתגר הכי גדול של כל החברות. הרי באיזשהו מקום, כל המידע וכל היכולות קיימים בשרתי הדאטה, אבל יש לקוח בקצה, שהרבה מאוד פעמים קשה לו ליישם את מה שהוא רוצה, את הפעולות שהוא אמור לעשות. חברות עסקו הרבה בנושא הזה בשנים האחרונות, בניסיון להנגיש החוצה את כל מה שאפשר. זה יקרה, וכבר מתחיל לקרות, עם הענן והבינה המלאכותית, שיעניקו יכולות טובות יותר מכל שירות אחר, ויעשו את זה באופן אקספוננציאלי. היכולת של הלקוח לדבר ישירות עם החברות תהיה קפיצת הערך הכי גדולה שתתרחש", ציין מורגנשטרן.

שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות ב-AIG. צילום: ניב קנטור

שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות ב-AIG, אמר שההתנהלות בענן מקלה מאוד על החיים של ארגון גלובלי. "אנחנו בתהליך מאוד מורכב ומאוד זהיר של רה-ארגון, וזה חייב להיות מאוד מדויק. הנכסים הדיגיטליים שלנו כבר נמצאים בענן, וכשאתה שחקן דיגיטלי, אתה חייב להתמודד עם הגודל. עצם העובדה שאנחנו נמצאים בענן מסייעת לנו בהתמודדות הזאת. אנחנו כבר רואים תוצאות מהעלייה לענן, וזה יפה", הוסיף.

לשאלה כיצד זה בדיוק מסייע לחברה, הוא ענה כי הוא מסתכל על השורה התחתונה – הלקוחות, שחיים בעידן המודרני. "אנחנו צריכים פרקטיקות סופר מתקדמות, כי יש לא מעט לקוחות שחיים בעולם שכבר עבר את ה-'שיבוש' והם רוצים יותר, וזה על סטרואידים", הוסיף גוטמן. "זה האקו-סיסטם שלהם, והם עושים בו חקר שוק כדי למצוא פתרונות".

"ארגונים צריכים להבין איך הם צורכים את השירותים הפיננסיים", אמר. "כארגון מאוד מסורתי, יש לנו סוג של תקרת זכוכית ואנחנו חיים תחתיה. אנחנו משתמשים ב-AIG בענן, כדי שיעזור לנו לייצר מכפילי כוח ספציפיים בעולמות מוגדרים".

ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל, היה משתתף נוסף בפאנל, והוא דיבר על אתגרים שאתם התמודד הבנק המרכזי בדרך לענן. "האתגר הראשון במעבר שלנו לענן היה הדאטה, מאחר שהיא מורכבת מהרבה מאוד סוגים של נתונים, ובנפח גדול", אמר. "הענן נותן לנו הרבה יכולות כדי לחקור את כל המידע הזה וגם לסנן אותו. אתגר נוסף שקשור לנושא הוא כוח האדם שלנו: במגזר הממשלתי, גיוס כוח אדם איכותי הוא אתגר מאוד מרכזי בעולמות שקשורים ל-AI ולענן. תחום נוסף שבו אנחנו משקיעים הרבה מאוד הוא הפרודוקטיביות של העובדים שיש להם יכולות לעשות יותר, גם כדי שיהיה להם מעניין".

ג'ורג'י ציין כי בנק ישראל אישר את העלייה של הבנקים במדינה לענן, כולל הוצאת מערכות הליבה שלהם, משום שלדבריו, אין כיום דרך אחרת. "זה הכיוון וזה מה שצריך לעשות, והפיתוח שנעשה והמשוב שקיבלנו מזה הובילו ליצירת עוד כלים. אנחנו, כרגולטורים, מבינים שהשוק צריך להיות פתוח, אבל מהצד השני אנחנו צריכים לעזור לשמור על היציבות – ועושים את זה. ההנחיה שלנו שאפשרה לצאת לענן עשתה לשוק הבנקאי בישראל הרבה טוב", סיכם.