"לטכנולוגיה יש תפקיד מכריע במעבר של בתי החולים לחירום"

"מעבר לחירום בבתי החולים הוא דבר שדורש היערכות ייחודית ומתמשכת, לא רק כשנכנסים לחירום, אלא בעיקר לפני כן. הפגיעה בבית החולים סורוקה ביום ה' האחרון היא המחשה לצורך בהמשכיות תפקודית של בתי החולים. לטכנולוגיה ולדיגיטציה יש תפקיד מכריע בכך – תמיכה בתהליכים, אפשור ניהול חכם, גמישות ועמידה בתנאים השונים והמשתנים", כך אמרה נעמה פרי כהן, מנהלת חטיבת הדיגיטל, הטכנולוגיה והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות.

פרי כהן דיברה בוובינר מיוחד שנערך הבוקר (א'), ביוזמת אנשים ומחשבים, ונושאו היה המשכיות עסקית בעתות מלחמה. את הוובינר פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות אחראית על 25 בתי חולים ברחבי הארץ – כלליים, גריאטריים ומרכזים לבריאות הנפש. פרי כהן אמרה כי "בתי החולים שעליהם אחראית החטיבה התארגנו לחירום מאוד מהר אחרי פתיחת המלחמה עם איראן, באמצעות שילוב של תשתיות פיזיות ויכולות דיגיטליות. השילוב הזה וההתארגנות המהירה הזאת מצילים חיים. צריך להגן על המטופלים, לשלב את הטכנולוגיות המתאימות ולפנות לאוכלוסיות הספציפיות".

לדבריה, "המעבר לחירום התבצע בכמה רבדים, בהם הדיגיטלי והאפליקטיבי – עם אפליקציות שונות שפותחו בבתי החולים, ותמיכה של הטכנולוגיה. היא אפשרה את המעבר החלק של בתי החולים לפעילות מתחת לקרקע, ואת העבודה הרציפה סביב השעון, לעתים בתנאים פיזיים מאוד מאתגרים".

"היחידות הטכנולוגיות הן תשתית קריטית לקיום של בתי החולים – לא פחות מחשמל, מים וחמצן. לא תמיד מודעים לזה", ציינה.

"מרחב מורכב של דילמות תפעוליות, רפואיות ואתיות"

"אנחנו נדרשים, בשגרה וביתר שאת בחירום, לנהל מרחב מורכב של דילמות תפעוליות, רפואיות ואתיות, כשכל החלטה משפיעה על חיי אדם ועל רצף הטיפול הרפואי", הוסיפה פרי כהן. "למשל, לתת מענה למטופל האונקולוגי או הגריאטרי, שזקוק לרצף טיפולי ומפחד להגיע לבית החולים עקב המצב. כמו כן, אנחנו מתמודדים עם העובדה שיש רופאים בכירים שנמצאים בחו"ל, שחלקם אקוטיים לתפקוד של המערכת ואין להם חלופות, ועם כוח אדם חיוני שיש לו ילדים בבית או בן.בת זוג במילואים. כך גם צוות הסיעוד. עוד התמודדות נוגעת לחדרי ניתוח – איך ממשיכים להפעיל אותם תחת טילים".

"המענה הוא לא רק טכנולוגי או לוגיסטי, אלא קודם כל אנושי", אמרה. "יש לנהל את הדברים בצורה גמישה וחכמה, עם הבנה של ההשלכות של ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל. כאן אנחנו, בחטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, נכנסים לתמונה: אנחנו מסתכלים על הפתרונות, ומאתרים, מפתחים ומיישמים בבתי החולים פתרונות חדשניים לכל הדילמות האלה. אנחנו כמו רדאר שמנטר תנועה במרחב".

היא נתנה כדוגמה את מערכת עין הסערה, שמוטמעת בבתי החולים ומאפשרת שליטה על הניהול שלהם. "המערכת הזו נותנת תמונה על כל הפרמטרים של הרציפות התפקודית של בית החולים, ומאפשרת לקבל החלטות מבוססות דאטה בזמן אמת. אפשר לעקוב אחרי המידע מרמת על ועד לרמת המטופל הבודד, בכל זמן ובכל מקום, ולעשות את זה על הדסקטופ ובמובייל", אמרה פרי כהן.

טלה רפואה ואשפוז ביתי

פרי כהן ציינה שבתי החולים מציעים שירותי טלה רפואה ואשפוז ביתי, ושהנחיצות שלהם עולה בעתות חירום, כשהם נדרשים לרדד את הפעילות שלהם ולהפחית עומסים במחלקות. "הטלה רפואה מאפשרת לקבל את השירות הרפואי מרחוק, עם אמצעי מעקב קליניים, ולשמור על קשר בין הרופא למטופל. בנוסף, אשפוז הבית הוא אשפוז לכל דבר ועניין, כחלופה לאשפוז בבית החולים", אמרה.

היא התייחסה גם להיבטי הסייבר וההתאוששות מאסון, שהינם אקוטיים במקומות כמו בתי חולים. "מערכת הבריאות היא יעד של ההאקרים, שהולך ומתעצם במיוחד בזמני חירום", אמרה פרי כהן. "אנחנו נערכים לכך באמצעות DR בענן, בידול מערכות וגיבויים חכמים. היכולת של מערכת הבריאות להמשיך לטפל במי שזקוקים לטיפול תלויה בכך. החוזק של מערכת הבריאות נמדד ביכולת להמשיך לפעול גם כשחוסר ודאות הוא הנתון היחידי, גם כשהמערכות הטכנולוגיות מותקפות".

לסיכום היא ציינה כי "הצוותים הרפואיים עושים לילות כימים על מנת לתת את הטיפול המיטבי לאזרחים גם בעת החירום שאנחנו נמצאים בה. אבל, זאת השעה גם של אלה במערכת הבריאות שלא שמים אותם בפרונט, כולל הטכנאים, אנשי התקשורת ואנשי המחשוב".