"הבינה המלאכותית עלולה לגרום לאינטרנט לקרוס"

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת, ולא ברור מה יקרה לרשת האינטרנט בעידן הבינה המלאכותית. אי אפשר לעצור את התפתחות ה-AI, והרגולציה האמיתית עליה תגיע מהטכנולוגיה עצמה, כי יש גבול למה שהרגולטור יכול לעשות למנוע כלכלי שכזה. הרגולציה טובה למקרי קיצון, כמו החשש שהבינה המלאכותית תגרום להתרסקות האינטרנט, לקריסה שלו. אם ה-AI תמשיך במגמה שהיא נמצאת בה כיום, זה עלול לקרות", כך אמר פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי.

פרופ' שעשוע הוא מומחה ללמידה עמוקה וראייה ממוחשבת מהאוניברסיטה העברית. הוא דן בהשלכות – החיוביות והשליליות – של מהפכת ה-AI עם העיתונאית הילה קורח בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי, שאותו היא הנחתה. האירוע נערך לפני ימים אחדים בספרייה הלאומית בירושלים, והוכרז בו על עשרת הנכנסים הראשונים להיכל התהילה של האינטרנט הישראלי.

לדברי פרופ' שעשוע, "האינטרנט הוא שאפשר את הבינה המלאכותית. היה מחקר על AI עוד לפני הופעת הרשת, אבל היא זו שהביאה את הדאטה, הסטטיסטיקות ואת הזמינות של הטקסטים והתמונות, שעזרו לטכנולוגיה להתפתח".

דיפ פייק, צריכת מידע והאם ה-AI יכולה להיות מדענית דגולה?

הבינה המלאכותית מעלה סוגיות רבות, בהן הקושי להבחין בין סרטונים ותמונות מקוריים לדיפ פייק – סוגיה שכבר מעסיקה את התקשורת והמערכת הפוליטית, לקראת מערכת הבחירות, והעיסוק הזה ככל הנראה ילך ויתעצם. "יש פה תהליכי עומק שמשנים לגמרי את האינטרנט. זה לא רק שיהיה קשה מאוד להבחין בפייק, אלא כל רשת האינטרנט משתנה בעקבות ה-AI", אמר פרופ' שעשוע. "זהו עוד שינוי בסדרת השינויים שהאינטרנט עובר לאורך השנים: מרשת הארפאנט (Arpanet) בימי המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, דרך היותו אמצעי לקשר בין מדענים, משם לאפשרות להעביר הקבצים, ל-ווב ול-HTTP, שהנגיש את האינטרנט לכולם, לעידן הרשתות החברתיות ועכשיו הבינה המלאכותית".

מ-SEO ל-AEO. צילום: SURAJDAS77, ShutterStock

"ה-AI משנה לגמרי את הדרך שבה אנחנו צורכים מידע: מחיפוש באינטרנט – לבינה מלאכותית, שמסנתזת את הדאטה", הוסיף. "מכאן נשאלות השאלות: למה צריך דפי אינטרנט? מה המוטיבציה לכתוב תכנים אם אף אחד לא יקרא אותם? יהיה מעניין לראות לאן זה ילך. בכל מקרה, האותנטיות והאמון ברשת יעברו גם הם מהפכה – לרעה. אנשים יאבדו אותם, וצריך להיערך לקראת זה".

בתשובה לשאלת קורח האם הבינה המלאכותית יכולה להיות מדענית גדולה וממציאה דגולה השיב פרופ' שעשוע: "התשובה שלי שלילית, על אף שזה נראה לא הגיוני. ה-AI כבר עוברת ביכולות מתכנתים מאוד חזקים, פתרה בעיות פתוחות בתורת המספרים ועוד. אלא שלבינה המלאכותית יש את הרוחב, והוא בלתי נתפס – ידע גדול יותר בפער במתמטיקה, נניח, מזה של אדם בודד, ויכולת לעשות הסקות וחיבורים, שמאפשרת לפתור בעיות קשות, אבל אין לה את העומק. הכוונה היא לתהליך שעובר חוקר בדרך לגילויים הגדולים: הדרך שבה הוא ניגש לבעיה קשה, ההשערה, ההגעה לנקודה שבה יש אי ודאות, הכיוון שבו הוא בוחר וכן הלאה. יכולים לקחת חודשים עד שהחוקר מגיע לנקודה הנכונה, שמאפשרת את הגילוי או המסקנה המחקרית. הבינה המלאכותית לא מסוגלת לעשות את זה, לפחות לא עדיין".

"כמו כן", ציין, "הבינה המלאכותית לא יכולה להבדיל בין אמת לשקר. ה-DNA שלה הוא רמאות, וזאת אחת הבעיות הגדולות של ה-AI".

רובוט מדען יכול להיות רק בתמונות שבינה מלאכותית מג'נרטת. צילום: ג'מיני

"הבינה המלאכותית הדיגיטלית יכולה להפוך לאוטונומית – כמו זו הפיזית"

אחת הנקודות הנדונות בעולם הטכנולוגיה כיום היא ההבדל בי הבינה המלאכותית הדיגיטלית לזו הפיזית. ההבדל ביניהן הוא המקום שבו כל אחת מהן פועלת והתוצרים שלה: בינה מלאכותית דיגיטלית היא מודלי השפה הגדולים (LLMs), מחוללי התמונות וסרטוני הווידיאו וכדומה, בעוד שהבינה המלאכותית הפיזית באה לידי ביטוי בעיקר ברובוטים וברחפנים.

פרופ' שעשוע אמר כי "בעתיד, הבינה המלאכותית הדיגיטלית יכולה להפוך לאוטונומית, כמו שהרובוטים והרכבים הולכים והופכים לאוטונומיים. זה כבר מתחיל לקרות. הדבר יכול להשפיע על האנושות בכך שלא נהיה מובלים על ידי חוסרים. אנחנו גרים היכן שאנחנו גרים, בהנחה שיש לנו את היכולת הכספית, כי אנחנו רוצים גישה לחינוך טוב, רפואה טובה, תרבות וכדומה. בעידן הבינה המלאכותית האוטונומית לא יהיו חוסרים: השפים, המורים, המנתחים והשחקנים הטובים ביותר – כולם יהיו רובוטים. זה גם יצמצם את הפערים הדמוגרפיים, כי אפשר יהיה לשים אותם בכל מקום".

באשר לשאלה האם ה-AI תגרע או תוסיף עבודות – פרופ' שעשוע אופטימי: "הבינה המלאכותית תביא להיווצרות של המון עבודות חדשות שאנחנו אפילו לא מדמיינים אותן. לא נצטרך מתכנתים לכתיבת קוד, אבל כן נצטרך מתכנתים לספציפיקציה של קודים. עדיין יהיה צורך בגורם האנושי כדי לוודא שהקודים שה-AI ג'ינרטה נכונים ואמיתיים. קשה לנבא האם מספר מקומות העבודה יגדל או יקטן בעקבות ה-AI, אבל אני אופטימי".

איך ישראל יכולה לשמור על היתרון בעידן ה-AI?

פרופ' שעשוע התייחס גם לאופן שבו ישראל יכולה לשמר את היתרון שלה כאומת סטארט-אפ וחדשנות בעידן הטכנולוגי החדש: "מדינת ישראל טובה היכן שלא צריך תשתיות רבות. לכן מדעי המחשב הם בין התחומים שבהם ישראל מצטיינת. הבינה המלאכותית זקוקה להרבה כוח מחשוב, שעולה הרבה כסף, ולגיוסי הון גדולים יותר כדי לבנות חברה בתחום ה-AI שתעשה אימפקט. המדינה צריכה לנתב מחדש את הכסף למגזר הזה, במקום למגזרים לא יצרניים".

כדי שישראל תוביל גם בעידן הבינה המלאכותית, המדינה צריכה לפתוח את ה-"כיס". צילום: Visuals6x, ShutterStock

כמו כן, הוא אמר כי "צריך להעביר את הכסף הישראלי ממיזמים שממילא אנחנו כבר לא זוכים בהם, או שיש ירידה דרסטית בכמות הזכיות מישראל בהן, בגלל החרמות, כגון הורייזון אירופה – פנימה. צריך הרבה כסף ל-AI, ואם המשקיעים והממשלה לא יתנו את הכסף הזה, נראה בריחה שקטה של מוחות ישראליים למדינות ששם יש כסף לבינה מלאכותית".

לסיום, יש ליזם הוותיק עצה ליזם הצעיר: "אם אתה לא פותר במיזם שאתה רוצה להקים בעיה קשה – אל תטרח. אל תקים אותו. הכישרון הישראלי בנוי לפתור בעיות קשות. לא הייתי מקים חברה כדי לפתור בעיה שרק תכניס כסף. יזם שיקים חברה שתפתור בעיה קשה ממילא יכניס כסף".