ישן וחדש: כשה-AI נכנסת לאולם הקונצרטים

כשחושבים על מוזיקה קלאסית וקונצרטים, חדשנות היא לא האסוציאציה הראשונה שעולה בראש – כולל לא בינה מלאכותית. המוזיקה הזו נוצרה אמנם על פני תקופה ארוכה, אבל המחשוב נולד הרבה אחרי שהמלחינים הקלאסיים הבולטים והפוריים ביותר מתו. מנגד, גם אולם הקונצרטים הוא לא הדבר הראשון כשחושבים על AI. אפילו לא על GenAI – על אף שהבינה המלאכותית יוצרת לא מעט תוכן תרבותי ואומנותי.

למרות זאת, אולם הקונצרטים והבינה המלאכותית בהחלט יכולים להיפגש. והם ייפגשו בקונצרט שה-AI תשולב בו, שייערך ביום ב', ה-9 ביוני, בהיכל התרבות בתל אביב (מחיר כרטיס: 95 שקלים). באי הקונצרט יוזמנו לקבל את התוכנייה שלו באפליקציה מיוחדת, במקום בחוברת מודפסת. אלא שבניגוד לתוכנייה המסורתית, כאן היא תוצע בשתי גרסאות: לכאלה שלא רגילים להאזין למוזיקה קלאסית ול-"מיטיבי לכת", אלה שאולם הקונצרטים לא זר להם. בנוסף, הנוכחים באולם יוכלו לשתף באפליקציה את האסוציאציות שלהם, והבינה המלאכותית תאסוף בכל כמה דקות את כל התגובות ותיצור מהן תמונה שאמורה לשקף את החוויה הקולקטיבית של הצופים.

הוגה הרעיון ואחד משני הנגנים בקונצרט המיוחד הזה הוא ברק שוסברגר, דוקטורנט למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שלמד בעבר בקונסרבטוריון של בית הספר היוקרתי ג'וליארד בניו יורק. בין הבוגרים של בית הספר הזה נמצאים כמה מהשמות הגדולים ביותר בתחום, בהם הכנרים הישראליים יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן, וכן מיילס דיוויס, נינה סימון והצ'לן המפורסם יו-יו מה. בהמשך הוא ניגן בכמה תזמורות, כולל, במשך תקופה קצרה, בתזמורת הסימפונית ירושלים (שהייתה בעבר התזמורת של רשות השידור).

שוסברגר הגה את הקונצרט לאחר שעלה בו הרצון למשוך למוזיקה הקלאסית את הקהל הצעיר יותר, ולאחר שהוא הבין שכדי שזה יקרה, עליו להכניס חדשנות לעולם (ולאולם) המסורתי הזה. כאן ה-AI באה לידי ביטוי: "הבינה המלאכותית מאפשרת לשלב בין הדממה של הקונצרט הקלאסי, שיש בה הרבה קסם ושהיא חוויה ייחודית, ולכן אנחנו רוצים לשמור עליה גם בקונצרט הזה, לבין הצורך באינטראקטיביות. היא מאפשרת לקהל להגיב באופן שלא יהרוס את החוויה, ולתקשר עם מי שנמצאים איתם באותו המקום – באמצעים טכנולוגיים. הרעיון בקונצרט הוא לאפשר את הקסם של השקט ואת האינטראקטיביות בו בזמן", אמר.

למעשה, שוסברגר מחדש בקונצרט הזה ימים כקדם: "לפני כמה מאות שנים, בתקופה של המלחינים הגדולים כמו מוצרט, היידן ובטהובן – הקהל הגיב למה שהוא שמע באולם. קונספט הדממה לא היה קיים, הוא התקבע לאורך המאה ה-19 ובמיוחד במאה ה-20. הרבה מהיצירות נכתבו מתוך ידיעה שהמקום שבו הן ינוגנו יהיה רועש. נניח, רבות מהיצירות של מוצרט, שמתחילות בתרועה, כדי לסמל שהנגינה מתחילה. אנחנו מודעים להתפתחות של אולם הקונצרטים, ורוצים לשלב בין השקט לבין האפשרות להגיב ולהיות חלק מהקונצרט, בדרך חדשנית".

איך זה יקרה? מה הצופה בקונצרט יוזמן לעשות?
"בכניסה לאולם יהיה ברקוד. הקהל יתבקש לסרוק אותו וכך להיכנס לאפליקציה שלנו. לאחר הכניסה, האפליקציה תשאל אותך האם אתה מאזין מנוסה או חדש למוזיקה קלאסית, ועל פי התשובה היא תספק לך מידע בזמן אמת על מה שאתה שומע".

דוגמה מהתוכנייה בשתי גרסאותיה: למאזינים המנוסים (מימין) והמתחילים.

מה יהיה ההבדל בין הגרסה למאזינים המנוסים לזו שתופנה לאלה שאינם?
"יהיה הבדל משמעותי מאוד. המאזין הלא מנוסה יקבל הסברים מטאפוריים, שכל אחד יכול להתחבר אליהם. אתן לך דוגמה: הקונצרט הזה הוא רסיטל לכינור ולפסנתר. בחלק מהקטעים, שבהם יהיה חיבור מיוחד בין הכלים, המאזין המנוסה ישים לב לזה והמאזין הלא מנוסה – סביר להניח שלא. לכן, הוא יקבל הכוונה לתת לכך תשומת לב.

עוד דוגמה: ידיעה באיזו תקופה ובאילו נסיבות נכתבה היצירה שמושמעת באולם משפיעה על החוויה. למשל, ביצירות של שוסטקוביץ' (בקונצרט הזה לא תנוגן יצירה שלו – י"ה) יש חלקים שנשמעים שמחים, אבל כשיודעים שהוא כתב אותם בתקופה האפלה של סטלין, מבינים שהם נכתבו בצורה אירונית. כשהמאזין מודע לעניין הזה הוא חווה את המוזיקה בצורה שונה לחלוטין".

דוגמה לתמונה שמג'ונרטת מהחוויות שהצופים הכניסו לאפליקציה

ספר קצת על התמונות שיבטאו את החוויות של הצופים – איך הן ייווצרו?
"יש באפליקציה תיבת טקסט, שבה המאזין יכול להזין בכל רגע נתון מילה או שתיים, שאמורות לבטא את האסוציאציות שלו מהמוזיקה, את מה שיתעורר בו כשאתה מקשיב למה שננגן. בכל כמה דקות, המערכת תאסוף את מה שכתבו כל מי שהכניסו את החוויות שלהם אליה ותיצור תמונה, או סצנה, שתכלול בתוכה אלמנטים של כל המילים האלה. היא תסנתז את כל הרעיונות שעלו. ככל שיהיו יותר מילים, הסצנה תהיה יותר עשירה וכל אחד יוכל לזהות בה את מה שהוא כתב. המאזינים יקבלו ביטוי ויזואלי לחוויה הקולקטיבית שלהם".

הפן הטכנולוגי

כדי להוציא את הרעיון שלו לפועל, שוסברגר חבר לשני פסנתרנים: לד"ר שיר זמל, אחת הפסנתרניות הבולטות בישראל, בעלת מוניטין בינלאומי מכובד ובוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים (וגם מרצה שם) – שתנגן איתו בקונצרט, ולישי שאער. אלא ששאער לא יעלה על הבמה: הוא מפיק הקונצרט ומי שבונה את האפליקציה, בתור מפתח Full Stack. הפיתוח של היישומון הקלאסי נעשה בפרונט אנד, על גבי ממשק שנלקח מספריית React. בסיס הנתונים שבו הוא משתמש הוא Fire Base.

לדברי שאער, "העובדה שאני מכיר גם את עולם המוזיקה וגם את עולם הטכנולוגיה משנה לגמרי את האופן שבו ניגשתי לפרויקט, ושאני בונה ומיישם אותו. זה מתחיל מדברים קטנים, כמו ההבנה שצריך להיות שקט באולם ושהדארק מוד צריך להיות ברירת המחדל, כדי לא להסיח את הדעת של השכנים בקהל, וההבנה מה הקהל רוצה לראות בתוכנייה. אני לא צריך לתשאל את שוסברגר יותר מדי על זה – מה שמפתח שלא מכיר את עולם המוזיקה הקלאסית והקונצרטים היה צריך לעשות לו היה מקבל את הפרויקט הזה לידיו".

"כל הרעיון של האפליקציה הוא להעשיר את החוויה של הקהל ולא לפגוע בה – וגם להשאיר לו את החופש אם וכמה להשתמש באפליקציה. בניגוד לרוב האפליקציות, המטרה היא לא להדביק אותך למסך, אלא להיות שם כדי לספק לך ערך מוסף, לעזור לקהל פחות מנוסה ולתת פרספקטיבה אחרת לאלה שיותר מנוסים בהאזנה לקונצרטים", אמר שאער.

איך יגיב הקהל המסורתי?
שוסברגר: "זה אולי יפתיע אותך, אבל בהחלט יש מצב שבחיוב. אני יו"ר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה. הזמנתי את חברי האיגוד לקונצרט והופתעתי ממידת ההיענות שלהם.

הכנר, המוזיקולוג והיזם ברק שוסברגר. צילום: מיילס אלברט

הם מבינים את האתגר שעולם המוזיקה הקלאסית עומד בפניו, אם כי אני בטוח שיהיו מאזינים ותיקים שיראו את זה כגימיק, כמשהו שפוגע בקדושה של המוזיקה הקלאסית. התשובה שלי אליהם היא: לא מדובר בגימיק, כי אנחנו נותנים תשומת לב לפרטי הפרטים של החומר המוזיקלי, כי המפתח הוא פסנתרן על, שמכיר היטב את העולם הזה, וכי האפליקציה שאנחנו מפתחים מגובה על ידי מחקר מוזיקולוגי רב שנים".

אז מה ינגנו?

הקונצרט יכלול ארבע יצירות, שכולן מתכתבות עם מושג הפנטזיה: קטעי פנטזיה, אופ. 73 של רוברט שומאן; פנטזיה שהלחין הנריק וייניאבסקי על נושאים מתוך האופרה פאוסט; סונטה לכינור ופסנתר של לאוש יאנאצ'ק; ופנטזיה לכינור ופסנתר, ד. 934 של פרנץ שוברט.

לסיכום, רבים מדברים על זה שה-AI תחליף בני אנוש. האם זה נכון גם בעולם המוזיקה הקלאסית? כלומר: האם ה-AI תחליף נגנים?
"למרבה הצער, יש לי חשש עמוק שכן. כשם שהבינה המלאכותית יודעת כיום לקרוא טקסטים באופן שמושפע מהמשמעות של המילים, כך סביר להניח שהיא תוכל לעשות את מה שאני, כנגן, עושה – לשנות את הניואנסים של הנגינה בהתאם לאופן שבו אני מפרש את התווים. אבל, עד שזה יקרה, אם זה יקרה, צריך לייצר 'דו שיח חיובי' עם הטכנולוגיה ולהפיק ממנה את המירב, גם באולמות הקונצרטים".