ד"ר יוסי ורדי: "טכם הייתה הסטארט-אפ הראשון שלי"

בוגרי חברת התוכנה המיתולוגית טכם הגיעו ביום ו' האחרון למפגש נוסטלגי במלאת 40 שנים לייסוד החברה ● מאיר בורשטיין, מנכ"ל טכם הראשון: "היינו לענף התוכנה מה שהפלמ"ח היה לצה"ל - השראה וכלים ראשוניים. נשאנו את הבשורה" ● כך נראו ניצניו של ענף התוכנה הישראלי, ב-1969

"טכם הייתה הסטארט-אפ הראשון שהקמתי וגם אחת מחברות התוכנה הישראליות הראשונות. בנינו חברה מוצלחת בשל ה-DNA שבאנשיה", אמר יזם ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי, בכנס לציון מלאת 40 לייסוד החברה המיתולוגית. לכנס הגיעו רבים מבוגרי טכם, והוא נערך בהפקת אנשים ומחשבים ביום ו' האחרון במשכן לאמנויות הבמה בשהם. את הכנס הנחה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים.

לדברי ד"ר ורדי, "טכם הייתה ללא ספק מבתי היוצר הראשונים והעיקריים של תעשיית התוכנה הישראלית. בוגריה הקימו חברות רבות וניתן למצוא אותם בתפקידים בכירים רבים בתעשייה כולה. ב-1969 היו כמה בתי תוכנה בודדים בישראל, ולכן הקמנו – יורם רוזנפלד ז"ל, מאיר בורשטיין ואני – את המיזם המוצלח הזה". ורדי סיים בציינו, כי בין העובדים הראשונים בחברה היה יחזקאל זעירא, "תלמיד מצטיין בטכניון שנחשב לגאון. לימים הוא הפך למנכ"ל מוצלח".

בורשטיין, המנכ"ל הראשון של טכם, נזכר בפרויקט הראשון של החברה – חקר ביצועים לטובת בנק הדם, שלאחריו פנתה החברה לעולמות פיתוח תוכנה והשו"ב, שם זכתה במכרזים בחיל-האוויר וברפא"ל. הוא הזכיר את ארבעת הפרופסורים ששימשו כחברי ההנהלה: יעקב זיו, אליעזר שלייפר, יעקב כצנלסון ודני שמשוני. השם שנבחר לחברה, סיפר, היה טכנולוגיה מתקדמת, או בראשי תיבות: טכ"ם.

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

"אותה עת לא הייתה בארץ תעשיית היי-טק", אמר בורשטיין ותיאר כיצד החברה עברה שינוי תפיסתי-ארגוני, מעולם האומנות לעולם ההנדסה – בהיבט פיתוח התוכנה. "היינו חבורה מופרעת של אנשים לא רציניים, שהקימו חברה רצינית ומוצלחת", סיכם, "טכם הייתה לענף התוכנה מה שהפלמ"ח היה לצה"ל – השראה וכלים ראשוניים. נשאנו את הבשורה".

יחזקאל זעירא, ששימש כמנכ"ל החברה במשך שנים רבות, תיאר כיצד טכם צמחה בהיבטי פעילותה וכוח האדם שבה, עד שכאשר נבלעה בנס טכנולוגיות, כבר מנתה 700 עובדים. "כשהגעתי", אמר, "חשבתי שחקר הביצועים הוא שיפתור את בעיות העולם". הוא ציין, כי "השתדלנו לעשות עבודה מקצועית, ולספק את שסוכם בינינו לבין הלקוחות". זעירא סיכם באומרו, כי בטכם עבדו רבים שלאחר מכן התפזרו בתעשיית ההיי-טק ומחוצה לה.

לייזי אורן, כיום סגן יו"ר ונשיא מטריקס, תיאר את פרק הזמן בן השנתיים וחצי שהיה בחברה. אורן אמר, כי "לכל אחת מהחברות המוצלחות יש קו משותף, המצוי ב-DNA שלהן – זה הנוצר על ידי המייסדים, שנוטעים בה עשייה, חדווה ואושר. אלה מביאים את מימד ההצלחה". לדבריו, "טכם הייתה בית ספר מעולה, לא יכולתי לאחל לעצמי בית ספר טוב יותר. כל מה שהייתי צריך לדעת על הקמה וניהול של חברת תוכנה מצליחה עם עובדים מרוצים – למדתי שם".

יורם מיכאליס, שהחל בטכם והמשיך את דרכו בנס טכנולוגיות, תיאר במפגש כיצד החלה החברה בייצוג מוצרי סאפ (SAP) בארץ, תהליך שכלל שכנוע של זעירא המנכ"ל. "כולם רדפו אחר החברה, אף שלא ידעו מה עושה סאפ", אמר וסיפר על הטמעת התוכנה של סאפ בחברת פז, הלקוח הראשון בארץ. "זו הייתה הפתעה בלתי רגילה", סיכם מיכאליס, "הצלחנו להקים דבר שבמלוא הצניעות נתן רבות לתעשייה בארץ".

עודד ריץ אמר, כי "טכם זיהתה את העובדה שיש צורך להכניס סדר לעולם התוכנה". לדבריו, "היינו חלוצים בתחום, ופעלנו להטמעת שינויים טכנולוגיים רבים במשך השנים". הוא סיים באומרו "אני גאה ומסופק על שהייתי שם".

לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפות זעירא, ורדי, בורשטיין, ריץ, טוביה פלדמן וגרשון הראל. פלדמן אמר, כי "טכם עשתה דברים ייחודיים רבים. היינו החברה הגדולה והרווחית בתעשייה, ומנגד – לא פיטרנו עובדים". הוא ציין, כי טכם הייתה חלוצה ביציאה לשווקים בחו"ל.

הראל, שהיה מנהל אגף זמן אמת בחברה, שם בדבריו דגש על החשיבות שבהיות האנשים לפני הטכנולוגיה, ואמר כי בעבודה הייתה אוירה מיוחדת. הוא סיפר, כי "הגעתי לטכם ב-1970, ומאז עבדתי בלי סוף, במשך 28 שנים, אולם יש חיים גם אחרי ההיי-טק". הראל סיים בתארו את פעילותו כיום בעולמות הצפרות והאומנות. לאחר מכן המשיכו בוגרי החברה לשוחח ולהעלות זיכרונות וחוויות, תוך שהם מבטיחים לשוב ולהיפגש בעוד עשור.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים