תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "הסנדלר לא הולך יחף": כך ינצל הסטארט-אפ את הפיתוח שלו פנים-ארגונית
אביעד הראל, ממייסדי חברת הטכנולוגיה סיסנס. צילום: יח"צ

"הסנדלר לא הולך יחף": כך ינצל הסטארט-אפ את הפיתוח שלו פנים-ארגונית

בין אם זו חברת B2C, ובין אם B2B – רוב הפיתוחים וההמצאות החדשניות נועדו לקהל שמחוץ למעגל הארגוני, אך יש חברות שגם משתמשות בהמצאה בתוך העסק, לצורך לשיפור ביצועים ● אביעד הראל, יזם טכנולוגיה, מציג מספר עקרונות – כיצד נכון לעשות זאת

מאת 2 בדצמבר 2019, 14:27 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

על הארגון למנות גורם פנים-ארגוני שיכול מצד אחד ליהנות ולהפיק תועלת מהמערכת הטכנולוגית, ומצד שני לספק משוב ביקורתי ומישהו שיכול לשתף במידע על החוויה שלו. שלב זה יאפשר ללמוד את הפגמים והבאגים וליידע את הגורם האמון על טיפול בבעיה

אם תשאלו כל מומחה עסקי, סביר שהוא יאמר לכם שהמניע של היזמים הטכנולוגיים וחברות הסטארט-אפ הוא בדרך כלל כלכלי. כלומר, לצד הרצון להמציא ולהועיל לאנושות בצורה כזו או אחרת, פיתוח הטכנולוגיה נעשה מתוך מטרה לייצר רווחיות לחברות, בדרך כלל על ידי מכירה לקהלים רבים מחוץ לארגון. המשוואה פשוטה – ככל שהפיתוח של החברה טוב, מוצלח ועונה על צורך מסוים של הצרכן, כך גם גדלה כמות המכירות שלו לקהל.

הנחת העבודה של עסקים טכנולוגיים היא להנגיש את הפיתוח והמוצר שלהם לכמה שיותר לקוחות. אולם, גישה נוספת שקיימת היא אימוץ הטכנולוגיה על ידי החברה המפתחת עצמה. היינו, תיעול הידע הטכנולוגי, השירות והמוצר, שפותח בכוונה תחילה כדי לסייע לצרכים מחוץ לארגון – לטובת צרכים פנים-ארגוניים. תופעה זו מתרחבת בתחומים רבים, ובעיקר בקרב חברות טכנולוגיה צומחות עם מאות או אלפי עובדים (שבמידה רבה משמשים קהל יעד נוסף לטכנולוגיה). ראוי לעשותה במשנה זהירות, ועל ידי אימוץ מתודות מובנות. 

 

חמישה עקרונות לתיעול מיטבי של הטכנולוגיה בצורה פנים-ארגונית:
שימוש במוצר לא רק לצורכי בדיקה שלו
לכאורה, אין דבר קל יותר מלקחת מוצר קיים ופשוט להשליך אותו על קהל חדש. משימה זו הופכת להיות חלק אינטגרלי משגרת חייו של סטארט-אפיסט בכל ענף. סביר שיזמים בראשית דרכם אף "ינצלו" את המרחב הפנים-ארגוני והסביבה הקרובה שלהם לטובת בדיקת התכנות של המוצר. אולם, חשוב כי ההטמעה הפנים-ארגונית לא תהווה הגורם (היחיד) שיעצב את המוצר ואת התפתחותו העתידית. הפידבק חייב להתקבל גם מקהלים נוספים, שאינם חלק מתהליך הפיתוח. אכיפת שימוש במוצר בתוך הארגון עצמו תייצר פידבק אמיתי, ולפעמים כואב, על איך נעשה השימוש במוצר. מה עובד בו טוב – ומה צריך לשפר.

ראייה ארגונית רחבה
תיאורטית, פיתוח מוצר טכנולוגי נועד להביא תועלת ללקוחות ולמלא צורך מסוים של קהל המטרה (בדרך כלל בעיה שחווה קהל גדול של צרכנים). הסתכלות פנים-ארגונית היא נקודתית יותר. הספציפיקציה של המוצר מחד – פותרת בעיה גדולה של צרכנים, ומאידך – נותנת מענה ממשי לפונקציות בתוך הארגון המפתח. סטארט-אפ המחליט להטמיע את המוצר שלו בתוך הארגון, חייב לזכור כי השימוש יכול להיעשות בהתאמה על פי מחלקות והצרכים הנקודתיים שלהן. יש לראות את הארגון כולו ולנסות לשלב את המוצר באופן אינהרנטי במקומות שצריכים אותו.

המינון הראוי
סוגיית המינון הנה אקוטית, ויש שיפשלו דווקא בחלק זה. יזמים מטבעם הם אנשים טוטאליים ומאמינים בצורה מלאה ברעיון שהמציאו. בהינתן האמונה המלאה בערך הממשי שהמוצר שלהם מביא לשוק ולקהל היעד מחוץ לארגון (ולשאיפה למכור בעצימויות גבוהות) – בקרב קהל היעד הפנימי, סוגיית המינון היא קריטית. על הטכנולוגיה להשתלב בצורה אותנטית בתוך הארגון, ולשמש אך ורק מחלקות או עובדים שאכן צריכים אותה. אין לכפות את המוצר על סך חלקי הארגון, אלא רק על החלקים שאכן צריכים אותו. מצד שני, המוצר הוא חדש וחדשני וחלקים ממנו עדיין צרכים ליטוש. עובדים עלולים לנטוש את השימוש במוצר בגלל זה, ולכן צריך לדעת מתי כן לכפות את השימוש במוצר בכדי לקבל פידבק על כל חלקיו.

תפעול שוטף – בקרה ולמידה
כאמור, כבר מהשלבים הראשונים ראוי כי המערכת הטכנולוגית תוטמע בצורה רוחבית בארגון (כמובן כל חלק על פי ההתאמות והצרכים שלו). במקביל, על הארגון למנות גורם פנים-ארגוני שיכול מצד אחד ליהנות ולהפיק תועלת מהמערכת הטכנולוגית, ומצד שני לספק משוב ביקורתי ומישהו שיכול לשתף במידע על החוויה שלו. שלב זה יאפשר ללמוד את הפגמים והבאגים וליידע את הגורם האמון על טיפול בבעיה (טיפול שגם יאפשר לצרכן לקבל חוויה טובה יותר). במילים אחרות, לאחר שלב ההטמעה בארגון והשימוש השוטף בטכנולוגיה – ראוי להגדיר גורם ספציפי שיהיה אחראי על לימוד המערכת ובחינת ההטמעה שלה בתוך הארגון. אותו גורם אמון על בקרה ובחינה שכל המכלולים פועלים ומותאמים לצרכי החברה. אחריות זו כוללת בין היתר מעקב שהפיתוח מתיישב בהתאם לצורך, פועל בצורה שוטפת, ללא תקלות.

מבט עתידי
הטמעת מוצר של החברה פנים-ארגונית מספקת למפתחים נקודת מבט נוספת. משום שההטמעה נעשית "על רטוב", בקרב קהל יעד הקרוב למפתחים פיזית ותפישתית – הם יכולים לקבל פרספקטיבה נוספת ולתעל את הידע לטובת פיתוחים עתידיים נוספים (עדכון המוצר הקיים או פיתוח מוצר נלווה). כך או כך, צריכים לזכור ששימוש פנים-ארגוני של מוצר מסוים מתפקד כחלון ראווה שקוף – שמציג לחברה את כל הצדדים של המוצר. רק צריך לדעת להסתכל – ולנצל את הידע.  

הכותב הוא ממייסדי חברת הטכנולוגיה סייסנס

"הסנדלר לא הולך יחף": כך ינצל הסטארט-אפ את הפיתוח שלו פנים-ארגונית Reviewed by on . אם תשאלו כל מומחה עסקי, סביר שהוא יאמר לכם שהמניע של היזמים הטכנולוגיים וחברות הסטארט-אפ הוא בדרך כלל כלכלי. כלומר, לצד הרצון להמציא ולהועיל לאנושות בצורה כזו א אם תשאלו כל מומחה עסקי, סביר שהוא יאמר לכם שהמניע של היזמים הטכנולוגיים וחברות הסטארט-אפ הוא בדרך כלל כלכלי. כלומר, לצד הרצון להמציא ולהועיל לאנושות בצורה כזו א Rating: 0

הגיבו