"אנחנו נמצאים לפני התקופה הכי מאתגרת לתעשיית הסייבר"

לירן גרינברג הוא אחד מהאנשים הלא רבים בישראל שיושבים באחד הצמתים החשובים של ההיי-טק: בחיבור בין סייבר והון-סיכון. יש לו פרספקטיבה רחבה בשני הנושאים האלה, וגם בחיבור בינם לבין התחום החם ביותר בעולם הטכנולוגי – הבינה המלאכותית.

גרינברג הוא בן 39, שחי בתל אביב עם בן זוג, שתי בנות שנולדו בתהליך פונדקאות וכלבה. כמו הרבה יזמים בולטים, הוא החל את הקריירה שלו כבר בחטיבת הביניים, ופיתח פרויקטים ואתרי אינטרנט מקצה לקצה. הרזומה שלו כולל שירות ב-8200, הובלת פיתוח מוצרים בולטים באי-טורו ובקונדואיט, ובעיקר הקמת וניהול Team8, עם שלושה יזמים, בהם תא"ל (מיל') נדב צפריר, בעבר מפקד 8200 וכיום מנכ"ל צ'ק פוינט.

Team8 היא מהקרנות הבולטות בתחום הסייבר, אולם היא התרחבה גם לוורטיקלים אחרים, כגון פינטק, בריאות ודאטה. לפני כחודש היא חשפה את הקרן השלישית שלה, שכבר השקיעה בחברה שביצעה אקזיט (קוי סקיוריטי), וגיוס של 365 מיליון דולר.

מודל ייחודי בתעשייה

יש ל-Team8 מודל שכמעט שאין כמותו בתעשייה: היא לא קרן הון-סיכון קלאסית, אלא חממת יזמות. או, אם תרצו, סטודיו לבניית חברות – שגם משקיע בהן. כלומר: יש ל-Team8 מעורבות עמוקה בחברות שהיא שמה בהן את כספה. היא הולכת עם היזמים והסטארט-אפים שבפורטפוליו שלה יד ביד – משלב הרעיון, עבור בהקמה, בתכנון ובפיתוח המוצר, ועד להגעה לשוק – ולאקזיט, אם וכאשר, או להתפתחות החברה לגדולה ויציבה. מודל כזה עלול לייצר מתח מובנה בינה לבין היזמים שהיא מגייסת כדי לנהל את חברות הפורטפוליו שלה, שעשויים לרצות חופש ניהולי רב יותר. אלא של-Team8 יש לא מעט סיפורי הצלחה: הפורטפוליו שלה כולל כמה מהחברות הבולטות בשנים האחרונות, בפרט בתחום הסייבר, בהן קלארוטי, שהפכה לחד קרן ונחשבת לאחת מחברות הסייבר התעשייתי המובילות בעולם, וטאלון ודיג סקיוריטי – שתי חברות שפאלו אלטו רכשה.

בכירי Team8 כיום. מימין לשמאל: השותפים-המנהלים לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס. צילום: עומר הכהן

כדי לממש את המודל שלה, Team8 מסתייעת בקהילות שהקימה של בעלי תפקידים בכירים בתעשיית הטק העולמית, כשהמרכזית בהן היא קהילת ה-CISOים. אלה מלווים את היזמים, נותנים להם פידבקים לאורך מחזור החיים של הסטארט-אפ, ובעיקר לפני שיש לו מוצר, ומקבלים מ-Team8 גישה לחדשנות, ולתזות ולתפיסות חדשות בשוק ההשקעות. לדברי גרינברג, "יזם שרוצה לבנות חברה מנצחת בסייבר – כדאי שיקבל פרספקטיבה של עשרות ומאות לקוחות פוטנציאליים, על מנת שהוא יוכל לקבל את ההחלטות הנכונות. זה מה שאנחנו מציעים לו".

שינוי ענק בעולם היזמות

לדברי גרינברג, "עולם היזמות משתנה מאוד בשנים האחרונות. כיום, בזכות ה-AI, הרבה יותר קל לפתח טכנולוגיה ולגייס כסף, ולעומת זאת, הרבה יותר קשה לבנות חברה מצליחה. כל אחד יכול לפתח טכנולוגיה, אבל מעטות החברות שיש להן את המומחיות, היכולת לגייס טאלנטים וההגעה ללקוחות הנכונים. זה נהיה החלק היותר מאתגר, וזה מתאים למודל של Team8. כבר בעבר, עוד לפני עידן ה-AI, הבנו שהאקו-סיסטם הישראלי מאוד טוב בפיתוח הטכנולוגיה, והחלטנו לשים את הדגש על ליווי הסטארט-אפ לאורך מחזור החיים שלו, עם דגש על ההגעה לשוק (Go to market)".

מה דעתך על היזם הישראלי של 2026?
"אני רואה בשנים האחרונות שינוי בפרופיל של היזם הישראלי. אני מדמה אותו ל-'גלגל תנופה', שהמהירות שלו לא מפסיקה לגדול. אחת מכל 22 חברות בישראל מוקמת על ידי יזם סדרתי, כשבארצות הברית הנתון הוא אחת ל-38. זה אומר שיש משהו באקו-סיסטם הישראלי שהוא מאוד ממוקד, עם ניסיון מצטבר של יזמים.

עוד שינוי הוא מאגר הטאלנטים סביב היזמים – כבר לא מדובר רק בטאלנטים טכנולוגיים, אלא יש צורך באנשים מעולים בשימור לקוחות, שיווק ומכירות. נבנות פה חברות גדולות עם טאלנטים 'קלאסיים', אבל גם עם סוג חדש, אחר לגמרי, של כישרונות. יש בישראל המון עומק של ידע וניסיון, שמתחיל להשתוות לשוק האמריקני. לא לחינם צ'ק פוינט, פאלו אלטו, וויז וסייברארק יצאו מישראל, ובשנים האחרונות יש עוד ועוד יוניקורנים ישראליים בתחום הסייבר. ככלל, השנתיים האחרונות היו הטובות ביותר By far לתעשיית הסייבר הישראלית, עם אקזיטי ענק, עלייה בגיוסים, ויותר מיזוגים ורכישות. המגמה הזאת לא הולכת להיעצר.

אנחנו ממשיכים להיות אומת סטארט-אפ. צילום: xtock, ShutterStock (עיבוד ממוחשב)

מנגד, היזם הישראלי – ולא רק – נתקל בשנים האחרונות בהרבה יותר אתגרים. כיום יותר מבעבר, קריטי שיהיו לו דינמיות, מהירות מחשבתית ותגובה מהירה לשינויים. בדומה לעבר, היזם או צוות היזמים הפוטנציאלי צריך חסינות, כריזמה שמאפשרת לגייס טאלנטים, והבנה עמוקה בתחום שבו הוא מקים את הסטארט-אפ שלו. אלא שכיום, בגלל ה-AI, הוא נדרש גם לעשות שינויים בכל כמה שבועות. פעם, היזם היה יכול לתכנן שנה קדימה. כיום זה כבר לא אפשרי. לכן, כשאנחנו לומדים להכיר צוות יזמים חדש, אנחנו מחפשים את ניסיון החיים שלהם וניסיון בהתאמה מהירה מאוד למציאות המשתנה. יש כאן יתרון לנו, הישראלים – אנחנו יודעים להשתנות מאוד מהר".

העידן הנוכחי הביא שינויים רבים לא רק ליזמים, אלא גם לבעלי תפקידים בחברות גדולות. למשל, לסמנכ"לי האבטחה, ה-CISOים.
"יותר מזה: ה-CISOים נמצאים כיום בנקודת חוסר הוודאות הכי גדולה בהיסטוריה של התפקיד שלהם".

למה?
"זה קורה משלוש סיבות: השינוי בסביבות הדיגיטליות, השכלול, בסקייל, של ההאקרים והאדפטציה של הפתרונות הטכנולוגיים לכך.

המציאות הדיגיטלית, מערכות ה-IT, שהם צריכים להגן עליה משתנה לחלוטין. כולה מבוססת כיום על בינה מלאכותית וסוכני AI, וה-CISOים צריכים להתאים את עצמם למציאות הזאת. אם המעבר לענן נחשב לשינוי רדיקלי, אימוץ ה-AI והסוכנים הוא שינוי הרבה יותר רדיקלי.

ההאקרים מאמצים את הבינה המלאכותית בקצב מסחרר – בין אם אלה מדינות או ארגוני פשיעה בסייבר. זה כבר לא 'רק' פישינג יותר מתוחכם ודיפ-פייק – הבינה המלאכותית מאפשרת להם לכתוב נוזקות הרבה יותר מהר והרבה יותר יעיל, ואנחנו מגיעים גם למתקפות אוטונומיות שסוכני ה-AI יודעים להריץ, למשל בפרשת האגינג פייס. אנחנו רק מתחילים לראות את זה – ולא ניתן לדעת לאן זה יתפתח. בנוסף, ההאקרים יכולים לזהות חולשות בכל קוד שנכתב בעשרות השנים האחרונות, ולעשות את זה בדיוק ובמהירות שלא ראינו בעבר".

מה שאתה אומר מבהיל.
"נכון, זה מטורף, ונראה עלייה מטורפת עוד יותר בחצי השנה הקרובה. ארגונים לא ערוכים לזה. הם צריכים לבצע שינוי ענק של הפרדיגמה והתפקידים, כדי להיערך לשינוי הזה. אנחנו עומדים בפני תקופה מאוד מורכבת בתעשייה, אולי אחת הכי מורכבות שראינו".

אתה אומר שארגונים ו-CISOים צריכים לשנות פרדיגמה. למה הכוונה?
"כאן אנחנו מגיעים לסיבה השלישית – השינוי בפתרונות. ארגונים בכלל, וסמנכ"לי אבטחת מידע בפרט, צריכים להבין שכדי להגיב למתקפות מבוססות AI, ההגנה צריכה להיות מבוססת AI. תיקון חולשות באופן ידני הוא דבר שצריך לעבור מהעולם – ארגונים חייבים לבצע קפיצת מדרגה ולאפשר לסוכני בינה מלאכותית לעשות זאת באופן אוטונומי. אחרת הם לא יוכלו להתמודד עם משטחי התקיפה החדשים".

התשובה לשאלה על המסך – חיובית. צילום: ג'מיני

גרינברג מציין כאן עוד נקודה מעניינת: "סוכני ה-AI לא רק פותרים סיכונים, אלא מהווים גם סיכון בעצמם, לא בהכרח כי הם זדוניים, אלא כי עוד לא פותחו הקווים המנחים המושלמים להטמעתם ולשימוש בהם בארגון. אפשר לקרוא לזה 'סוסים טרויאניים נאיבים'. סוס טרויאני כזה הוא כמו עובד שעושה טעויות ויוצר בעיות אבטחה בנאיביות, בתום לב. עם הסוכנים זה קורה בסקייל ענק. הפתרונות לפערי האבטחה האלה נמצאים בסטארט-אפים יותר מאשר בחברות הגדולות".

מה הפוטנציאל של ישראל בתחום הבינה המלאכותית?
"הפוטנציאל הוא ענק. קרוב לוודאי שלא נבנה כאן את המודל הגדול הבא, ה-OpenAI או האנת'רופיק הבאה לא תגיע מכאן. אבל, כן תגיע מכאן החברה הבאה שמפתחת את שכבת התשתית שמייצרת אמון של ארגונים באימות AI. יש כמה חברות ישראליות שכבר עושות את זה, ואם זה ימשיך – נהיה אימפריית AI מאוד משמעותית.

אנחנו נמצאים במובן הזה במצב דומה לשנות ה-90': מדינת ישראל הייתה אז מעצמת תקשורת וטלקום. החברות הישראליות לא ייצרו טלפונים סלולריים, אלא בנו את השכבות מסביב, שאפשרו לארגונים וללקוחות הפרטיים לאמץ את הטכנולוגיה. זה מה שאנחנו עושים גם עכשיו. חברות ישראליות מפתחות ועוד יפתחו מודלי בסיס, אבל ה-ChatGPT או הקלוד הבא לא ייוולד כאן".

מה אתה חוזה להיי-טק הישראלי בעתיד הקרוב?
"ראשית, אנחנו במערכת בחירות, ואין ספק שנותקף בסייבר במהלכה. ככלל, יש לבחירות ולתוצאות שלהן משמעות רבה עבור גופים בינלאומיים שמסתכלים על תעשיית ההיי-טק הישראלית, איך הם רואים אותנו, מה הם חוזים לחוסן של המדינה והכלכלה כאן. יש כיום גופים שלאחר תהליך ניהול סיכונים מחליטים שלא להגדיל את ההשקעות בישראל. אבל, אני אופטימי: תראה את הגיוס האחרון שלנו, ב-Team8 – גייסנו את הקרן הכי גדולה בתולדותינו, במהירות הרבה ביותר. זה מעיד על העוצמה של הענף. ההיי-טק הישראלי מדלוור: 'אנחנו ממשיכים כרגיל', ועשינו את זה גם בימים הנוראיים שאחרי ה-7 באוקטובר. אני משוחח כל הזמן עם משקיעים, כולל מוסדיים גדולים בחו"ל, והם קולטים את זה. הם מאמינים בתעשיית ההיי-טק הישראלית במידה הולכת וגוברת, והמגמה הזאת תימשך".