AI בצה"ל – איך רואים את זה אנשים מתוך המערכת?

יקום הצבא והביטחון – בוודאי בזירה הישראלית, עם צה"ל והמערכות שעוטפות אותו – הוא שוק שכמעט ברור שה-AI חיונית עבורו. כפי שלימדו אותנו האירועים בשלוש השנים האחרונות עוד מעט, זה קורה בפועל: ארגוני הביטחון משתמשים בבינה מלאכותית בשלל צורות.

כמובן שאי אפשר לספר מה בדיוק קורה מאחורי הקלעים, ואילו כלים נמצאים בשימוש לצורך מה, אבל נקודת ההשקפה של אנשי המערכת לגבי השימוש ב-AI מעניינת בפני עצמה.

פאנל מיוחד שהתקיים בכנס The CAiO Conference 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, הוקדש לנושא. הנחה אותו סא"ל (מיל') אודי קאוף, דירקטור בפיק דיפנס.

אחד המשתתפים היה אל"מ ד"ר ע', רמ"ח AI במפא"ת שבמשרד הביטחון. הוא התייחס לכך שהארגון נמצא בצומת שבין צורך מבצעי לצרכים של המו"פ ושל הרכש, ושצריך לזכור שה-AI היא כלי שצריך לשרת מטרה.

"הדבר הראשון שעמד מול עינינו באימוץ הבינה המלאכותית הוא סוגיית המשתמש. אין ספק שה-AI בהחלט רלוונטית לעולמות הביטחון והצבא, בדיוק כמו לאזרחות, והשאלה שלנו הייתה איך להביא את זה לקצה, לכך שהמשתמשים אכן ישתמשו בכלי ה-AI", אמר.

אל"מ ד"ר ע' סיפר כי "מפא"ת אחראית להביא את יכולות ה-AI לעולמות האוטונומיה בקצה בכלל צה"ל. המחלקה שלי היא מחלקת פיתוח, שעובדת עם כלל התעשיות הביטחוניות".

"יש הרבה יתרונות לשילוב AI בשדה הקרב, כי אחד הדברים שזה מאפשר הוא שפה משותפת בין מערכות – ולא משנה אם זה באמצעות דומיין ויזואלי או המקום שבו משתמשים בחיישני ספקטרום. היכולת של הבינה המלאכותית לתחום את המטרה הזו על ידי חתימה חד משמעית היא באמצעות שפה משותפת, שאפשר לשתף עם המערכות ועם הכוחות השונים בשטח", ציין.

הוא סיפר על אירוע מכונן עבורו, שהבהיר לו שכדי לתת מענה טכנולוגי טוב, צריך ללמוד את משתמשי הקצה: "ב-2017 הייתי ראש מדור ופיתחנו מערכת לאורך שנה שלמה, שנועדה לבצע תכנון אוטומטי בשדה הקרב, לתכנן משימות נדרשות לפי נוהל הקרב הצפוי למשך שש השעות הקרובות. בנינו מערכת שהייתה נכונה וטובה, שעמדנו מאחוריה במאת האחוזים. אחרי שנה של פיתוח הצטרפנו לתרגיל חטיבתי והמערכת הייתה מדויקת בהגדרות הראשוניות, ובכל זאת, זה הסתיים בכישלון. הסיבה לכך לא הייתה בעיה במערכת עצמה, אלא ההנגשה למשתמש: המערכת לא יכלה להסביר את ההחלטות שלה".

האדם חייב להישאר במרכז לולאת ה-AI

משתתף נוסף בפאנל היה סרן ע', ראש צוות מחקר AI ביחידת מצפן בצה"ל. הוא ציין שבסביבה מבצעית נוצרות כל הזמן כמויות גדולות מאוד של מידע – מחיישנים, פעולות מודיעיניות, מערכות שו"ב ועוד, ושהבינה המלאכותית יכולה לעזור לסדר ולהנגיש אותו במהירות.

אבל, חשוב היה לו להדגיש שהאדם חייב להישאר במרכז הלולאה. "הפריצה האדירה וההתפתחות המהירה של עולמות ה-GenAI הן משהו שקורה עכשיו, בצבא בדיוק כמו בכל התעשיות אחרות, אבל אני לרגע לא שוכח שאני חייב לעשות הערכה בסיסית עבור כל היבט של השימוש בכלים כאלה. אני לא מאשר כלום בלי שאני מבצע הערכה ובדיקה. זה בקלות יכול לברוח אם לא שומרים על הנוהל הזה", אמר.

כן הוא ציין כי "שימושי ה-AI אצלנו משמעותיים להבנת תמונת המצב. אנחנו מקימים מפעלי מידע ענקיים. השאלה היא איך ניגשים ומנצלים את כל העושר הזה, וה-GenAI מחברת את הכול לכדי תמונת מצב עדכנית, אחידה ומדויקת, שאפשר להעביר לשטח, לכל הפיקודים".

"שואלים אותי לפעמים האם אפשר להחליט שמודל GenAI יכול להחליף בן אדם", הוסיף סרן ע'. "אין לי תשובה ברורה לתת לכך, אבל אם יהיה משהו שאצליח לאכוף – זה כנראה אומר שזה נמצא במקום הנכון. אבל, בדיוק כמו שאני יכול להעריך אנשים, אני חייב שתהיה לי היכולת להעריך את היכולות של המודל בכל עת".